המפלגה של ליצמן מעכבת פיקוח על מזון במוסדות חינוך

ועדת החינוך של הכנסת הודיעה ביום שני שעבר בחגיגיות על כך שאושרו התקנות לפיקוח על איכות המזון במוסדות החינוך בישראל. זה לא היה עניין של מה בכך: כבר שלוש שנים שהאישור הזה נדחה ומתעכב מסיבות שונות ומשונות, אף שמדובר בצעד חיוני שאמור להביא לכך שלראשונה המזון שמוגש או נמכר בכל מוסדות החינוך לילדים עד גיל 18 (לא כולל צהרונים) יהיה מזין, מאוזן ובעיקר מפוקח.

אלא של"גלובס" נודע כי ההודעה החגיגית היתה מוקדמת מדי. זמן קצר לאחר אישור התקנות ופרסום ההודעה לעיתונות, הוגשה דרישה לדיון מחודש על ידי חבר הכנסת יעקב אשר, מסיעתו של שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה) - מי שנדרש בעצמו לאשר עקרונית את התקנות כחלק משיתוף הפעולה הטבעי בעניין עם משרד החינוך.

ח"כ אשר, מלווה בידי מנכ"ל איגוד מנהלי הישיבות הרב שלמה ברילנט, דורש להחריג מתחולת התקנות את כל הישיבות הקטנות שבהן לומדים כ-30 אלף תלמידים ותלמידות. בישיבות טוענים כי התקנות החדשות, שאוסרות הגשה של בשר מעובד ומחייבות שהמנה תכלול בין היתר דגנים מלאים, ירקות מבושלים ופירות (כולל מנות מיוחדות לבעלי רגישויות שונות), יביאו לייקור משמעותי בעלות הארוחות - עלות שתגולגל בסופו של דבר על הורי התלמידים.

 מתוך קמפיין משרד הבריאות / צילום מסך

עוד נודע כי כבר לפני הגשת הריוויזיה הופעלו לחצים כבדים על יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), וכן על ראש סיעתו, השר אריה דרעי. התקנות אמורות היו להיכנס לתוקף בעוד שלושה חודשים, אולם לפחות עד לדיון המחודש שנקבע ליום שלישי הקרוב ההליך מתעכב.

לידי "גלובס" הגיע מכתב חריף ששלח פרופ' איתמר רז, יו"ר הפורום לאורח חיים בריא ("מהיום") ויו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, ליו"ר הוועדה ח"כ מרגי. פרופ' רז כתב בין היתר: "צר לי ולחבריי לעשייה על העיכוב הנוסף שנגזר כעת, כתוצאה מדרישה להחריג את הישיבות הקטנות. אני מרשה לעצמי לומר כי לעניות דעתי גם 30 אלף תלמידי הישיבות הקטנות, בעטיין הוגשה ההסתייגות, ראויים לפיקוח על סוגי המזונות המוגשים להם ועל איכותם, קל וחומר לאור העובדה שמדובר לרוב באוכלוסיות מוחלשות, שזקוקות שבעתיים לפיקוח ולהכוונה של הרגולטור".

לדברי פרופ' רז, הסדרת הפיקוח הוא בבחינת "מהלך מתבקש וראוי לאור העלייה בממדי השמנת היתר, לאור העלייה בתחלואה ולאור הנזקים ארוכי הטווח לדור הצעיר, בעיקר עקב תזונה לא נאותה".

למרות דבריו של פרופ' רז, העובדה שגם הצהרונים מוחרגים הלכה למעשה מהתקנות החדשות מהווה אבסורד גדול עוד יותר, שהרי רוב רובם של התלמידים שצורכים מזון חם במסגרות הלימודיות נמצאים בצהרונים, והיתר מסתפקים בכריכים מהבית או מהקפיטריות. משרד החינוך טען כי הוא אינו יכול לפקח על הצהרונים ורק הצעת חוק פרטית של ח"כ רחל עזריה (כולנו) מנסה כעת להחיל את הפיקוח גם עליהם.

גורמים במערכת הבריאות ובמערכת הפוליטית מעריכים בזהירות כי הלחצים שהופעלו לאחרונה נובעים לא רק מהדאגה לעלייה האפשרית בשכר הלימוד, אלא גם בשל האינטרסים לכאורה של כמה חברות קייטרינג שפועלות במגזר החרדי. מנגד, גורמים בסביבתו של ח"כ אשר ביקשו להפריך את הטענה הזו משום שלדבריהם רוב הישיבות הקטנות לא נעזרות בחברות חיצוניות ומפעילות מטבח פנימי.

דוברו של הח"כ מסר היום בתגובה לידיעה: "חבר הכנסת יעקב אשר מברך על התקנת התקנות החשובות לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות החינוך ומוסיף כי עצם התקנת התקנות הינו מהלך ראוי ונכון, אך למרבה הצער התקנה הינה גורפת ואינה מבדילה בין מוסדות חינוך שבהם ממומנת תוכנית הזנה לבין מוסדות חינוך שאינם מקבלות מימון כזה.

"ברור שבטרם התקנת תקנות יש לבחון את דרכי הביצוע ולוודא שיש מימון מתאים, ברור כי לא ניתן לדרוש ממוסד שלא נכלל בתוכנית ההזנה להיות כפוף לתוכנית ההזנה ולתקנות החלות עליה כשאין למוסד מקור מימון לביצוע התוכנית. הרביזיה שאותה הגיש לוועדה נועדה לדון מחדש בתקנות ולשמוע ממשרדי הממשלה כיצד בדעתם לשפות את המוסדות אשר אינם כלולים בתוכנית ההזנה. כדוגמה לחוק שנחקק לפני שנבחנו דרכי המימון והביצוע לגביו, ניתן לציין את חוק הנגישות שהטיל על הרשויות לבצע נגישות למוסדות ציבור, אך בהיעדר מימון החוק נותר על נייר המחוקק ולא הושלמו ביצועי הנגישות".

חזק מול השוקו

העובדה שסיעת יהדות התורה מעורבת בעיכוב אישור התקנות עשויה להביך פעם נוספת את שר הבריאות יעקב ליצמן, שרק בשבוע שעבר עמד במרכז תחקיר של העיתונאי חיים ריבלין בערוץ 2 ולפיו ליצמן פעל בכנסת לסכל יוזמות חקיקה שמגבילות את תעשיית העישון בארץ ועמד בקשר קרוב עם מאכער שקיבל כספים מחברה שהציגה את עצמה כיבואנית סיגריות. כל זאת, צריך לומר, בזמן שליצמן מציג קו תקיף במיוחד נגד תעשיית המזון המהיר, הסופגניות ואפילו השוקו. בלשכתו של ליצמן לא הגיבו לידיעה.