"נתניהו הביא לפיטוריי בשל התנגדותי למינויים בלשכת רה"מ"

"הממונה על המשמעת בנציבות שירות המדינה, עו"ד אסף רוזנברג, סומן כ'אבן-נגף', שיש להסירה מן הדרך. מפרשה לפרשה - ממקרה נתן אשל, דרך פרשת גיל שפר ועד פרשת פרח לרנר - ככל שהתעקש רוזנברג למלא את תפקידו כשומר סף, כך גבר הרצון להיפטר ממנו" - כך טוען רוזנברג בבקשה דחופה שהגיש אתמול (א') לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, שבה הוא מבקש למנוע את פיטוריו.

רוזנברג, המכהן בתפקידו משנת 2006, טוען כי הסיבה הרשמית לפיטוריו - יחסיו האינטימיים עם סגניתו עליהם דיווח כנדרש - אינה הסיבה האמיתית. לטענתו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא שהביא לפיטוריו, בשל התנגדותו למספר מינויים שביצע נתניהו בלשכת ראש הממשלה ובשל החלטותיו בנוגע לכמה ממינויים אלה.

לדבריו, "לא אי-תאמתו לתפקידו כשומר סף היא זו שעומדת ביסוד רצון המדינה לפטרו ולבזותו, אלא דווקא התאמתו לתפקיד".

בבקשה טוען רוזנברג כי נתניהו החליט להעביר למנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, את הסמכות שנתונה בחוק לנציב שירות המדינה, לפטר אותו שלא כדין ותוך שלילת זכויותיו.

לפי הנטען, "נתניהו, וטעמיו עמו, בחר לעקוף את הוראות חוק המינויים באמצעות הטלת הסמכות לבצע את השימוע לרוזנברג על גרונר מכוח סעיף 23א לחוק המינויים, שהוא סעיף כללי העוסק בהטלת תפקיד באופן זמני לפי חוק המינויים, כאשר נושא משרה מנוע מלעסוק בעניין מסוים במסגרת תפקידו".

רוזנברג טוען כי "השימוש בסמכות לפי סעיף 23א לחוק המינויים נעשה כדי להכשיר את השרץ, ולהפקיד ההחלטה בדבר פיטוריו של רוזנברג בידי מי שעל-פי דין לא יכול לקבלה.. הטלת הסמכות דווקא על מנכ"ל משרד ראש הממשלה אינה מקרית, והיא צעד נוסף שנועד להבטיח את התוצאה המבוקשת (פיטורי רוזנברג - ח'מ'), ויהי מה".

סדרת פרשות

באמצעות עורכי הדין גיורא ארדינסט ומרים קליינברגר-אתר, מבקש רוזנברג מבית הדין לעבודה כי יוציא צו שיורה למדינה להימנע מלקיים שימוע ולבטל החלטה בדבר פיטוריו. זאת, עד למתן הכרעה סופית בתביעה העיקרית שהוא מתכוון להגיש בשבוע הקרוב. רוזנברג מבקש כי ניהול השימועים יעוכב עד להעברתם לגורם אובייקטיבי ונטול פניות, ועד שיימסרו לו המידע והמסמכים שביקש ויינתן לו זמן ראוי להתגונן.

טענתו המהותית המרכזית של רוזנברג נגד פיטוריו היא כי הניסיון לסלקו מתפקידו נובע דווקא מהעובדה שהוא ממלא את תפקידו כשומר סף במקצועיות וללא פשרות. רוזנברג מתאר בבקשתו כיצד נאלץ במהלך תקופות כהונתו של נתניהו כראש הממשלה להידרש פעם אחר פעם לטיפול בעניינם של עובדים בכירים ביותר (לרוב נושאי משרות אמון) במשרד ראש הממשלה ובמשרדים נוספים שעליהם ראש הממשלה מופקד. לדבריו, עמדתו בעניינם של אישים אלה התקבלה בעוינות על-ידי ראש הממשלה וסביבתו, וגם על-ידי נציב שירות המדינה, משה דיין (שאשל היה מעורב במינויו).

בבקשתו מפרט רוזנברג כיצד פעם אחר פעם הוא נדרש לעסוק בעניינם של אישים שונים שנתניהו מינה או ביקש למנות. רוזנברג מזכיר כי הוא המליץ למצות את הדין עם נתן אשל, שהיה ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, בגין הטרדת עובדת. אשל הורשע בבית הדין המשמעתי בהתנהגות בלתי הולמת ובהטרדת עובדת, אותה צילם צילומים לא-הולמים.

רוזנברג גם מחה נגד מינוי מחליפו של אשל, גיל שפר, בעקבות מידע על תלונה שעניינה חשד לעבירת מין שביצע (בינתיים המליצה המשטרה על העמדתו לדין פלילי של שפר בגין אותו מקרה - ח' מ').

בנוסף, המליץ רוזנברג להשעות את פרח לרנר, מתפקידה כיועצת ראש הממשלה לענייני חקיקה וכנסת. זאת, לאחר שנפתחה חקירה פלילית נגדה בחשד לניגוד עניינים חמור בין תפקידה במשרד ראש הממשלה לבין העיסוק של בעלה, שהוא לוביסט ובעל חברת ייעוץ.

כמו כן, רוזנברג עמד על כך שתיערך בדיקה בעניינו של ניר חפץ, דובר משפחת נתניהו ומנהל מטה ההסברה של הליכוד, לאחר שנחשד כי השתמש בעובדי משרד ראש הממשלה לצורכי תקשורת פרטיים של נתניהו; וכן התנגד למינויו של עו"ד דניאל טאוב למשרת יועץ משפטי למשרד החוץ, בעת שהיה מידע אודות חשדות להתנהלות לא הולמת שלו ועל כך שקיבל טובת הנאה, במסגרת תפקידו כשגריר ישראל בבריטניה.

לפי הבקשה, רוזנברג התנגד גם למינוי רבקה פאלוך ליועצת ראש הממשלה לענייני חרדים. זאת, על רקע קביעות בית משפט השלום בתל-אביב בפסק הדין בעניין חיים רמון, ביחס לעלילה שהעלילה פאלוך נגד המתלוננת בתיק נגד השר הבכיר לשעבר.

התנכלות שיטתית

לדברי רוזנברג, מפרשה לפרשה, ככל שהתעקש למלא את תפקידו כשומר סף - כך גבר הרצון להיפטר ממנו, והוא סומן כ"אבן-נגף" שיש להסירה מן הדרך. לטענתו, החל מאפריל 2016 ואילך (המועד בו התנגד למינויה של פאלוך), הוא החל לסבול מהתנכלות שיטתית, שכוונה כנגד מה שנתפס כ"נקודת-התורפה" שלו: היחסים האישיים האינטימיים שנוצרו בינו לבין סגניתו, עו"ד אילה הוניגמן.

רוזנברג מתאר כיצד בשני הליכי השימוע נעשה שימוש ציני וחסר תום-לב בקשר האישי בינו לבין סגניתו. לדבריו, כבר לפני כשנתיים, מיד לאחר שנוצר הקשר, דיווחו עליו השניים לנציב שירות המדינה ולגורמים הרלוונטיים בפרקליטות, תוך שהדגישו כי מדובר בעניין פרטי וסודי המופקד למשמורת בידיהם.

לפי הנטען, הסידורים הנחוצים להמשך עבודתם נעשו תוך שהשניים עושים כל שהם מתבקשים לעשות. בין היתר כותב רוזנברג כי בפברואר 2015 הוא והוניגמן דיווחו למנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד דן אלדד, שמשמש כרפרנט תחום משמעת על מערכת היחסים ביניהם. לפי הבקשה, אלדד הציע לשתף במידע את פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, וכך אכן נעשה. בהמשך שותפה גם עו"ד דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, במידע על מערכת היחסים בין רוזנברג לסגניתו.

לפי הנטען, "עם הזמן התברר כי הנציבות לא עשתה מאמץ אמיתי ותם לב כדי למצוא לרוזנברג או להוניגמן תפקיד אחר בשירות המדינה. ניסיונם של השניים להציע פתרונות ולאתר תפקידים אחרים עבור עצמם הוכשלו, פעם אחר פעם", טוען רוזנברג.

לטענת רוזנברג, מרגע שהוא סומן כמי שאינו מגלה את "מידת הגמישות הראויה" בכל מה שנוגע למינויים שונים למשרות אמון ודרגים גבוהים אחרים בשירות המדינה, בהתעקשותו על שמירה על נורמות בסיסיות - דלף סודו והפך לחרב בידי המדינה נגדו (ונגד סגניתו, עו"ד הוניגמן), ללא צידוק כלשהו.

לטענת רוזנברג, לא אי-התאמתו לתפקידו כשומר סף היא זו שעומדת ביסוד רצון המדינה לפטרו ולבזותו - אלא דווקא התאמתו לתפקיד.

"ניסיון מגוחך"

בסביבתו של ראש הממשלה נתניהו אומרים בתגובה כי "יש כאן ניסיון מגוחך לקשור את ראש הממשלה לעניין. אסף רוזנברג מעורב בפרשה חמורה שהוא עצמו היה חוקר אחרים עליה, ולראש הממשלה אין שום קשר לפיטוריו".

מהפרקליטות נמסר בתגובה כי "הבקשה של רוזנברג טרם התקבלה. נגיב בבית הדין".

עו"ד רוזנברג מיוצג בידי עורכי הדין גיורא ארדינסט, מרים קליינברגר-אתר, ניר פרידמן, נדב דישון ונסרין מנסור ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו.