במס הכנסה שוב מאיימים, שוב מניחים יד על הגרון ודורשים לעצמם עוד 15%-10% של כסף ציבורי - תמורת כלום. כך זה קורה כל כמה שנים, ושומר את עובדי רשות המסים ברמת שכר ברוטו ממוצעת הגבוהה בכ-30% מרמת השכר הממוצעת בממשלה.
הפעם זה מול שר האוצר, משה כחלון; מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, שמוביל את המשא-ומתן מול העובדים; וממלא-מקום הממונה על השכר, יוסי כהן. האם האוצר הולך להיכנע גם הפעם? לא ברור. אצל עובדי רשות המסים יש תחושה שעוד הסדר מיטיב בדרך לכיס, וזה יקרה בקרוב.
מצד שני - באוצר יש תחושה שהגיע הזמן להפסיק לוותר ללחץ עובדים, שמגיע כמעט בכל שבוע ממקום אחר, בעיקר כשמדובר בעובדים בעלי שכר ותנאי העסקה טובים במיוחד. שכן אם לא - ייפרץ הסכר, ויגיע זרם של העלאות שכר בממשלה ובשירות הציבורי שאי-אפשר יהיה לעצור אותו.
אגב, זה קורה בדיוק בשבוע שבו הכלכלן הראשי, יואל נווה, מפרסם סקירה כלכלית שמדברת על גידול מהיר יותר, בקצב כמעט כפול, בהיקף התעסוקה במגזר הציבורי ביחס להתרחבות התעסוקה במגזר העסקי. לא מדובר רק בגידול של עובדי חינוך ובריאות, אלא התרחבות בתעסוקה במה שמכונה "בממשל המרכזי".
לעובדי המסים יש כוח. לא תיתנו - לא נעבוד, לא נגבה מסים, לא יהיו לממשלה הכנסות, היא לא תוכל לממן את התקציב.
הלחץ על כחלון הוא עוד יותר כבד - שר האוצר הנוכחי נהנה מתקופה פורחת של "עודפי גבייה" (1. מונח אוצרי מניפולטיבי, שכן מדובר בסך-הכול ב"עודף" על ההערכות המקדמיות של פקידי האוצר. והערכות, כידוע, הן עניין גמיש בכלל, וגמיש מאוד מאוד באוצר.. 2. ותודה לאמריקאים ולהוראת ה-FATCA שלהם, שעשתה סדר חדש, שקוף וקשוח בכסף השחור המתגלגל בעולם, וגם בישראל נהנים מזה).
את "העודפים" הללו כחלון אוהב לחלק. הוא רואה עצמו שר מתקן עוולות - וזו דרכו ליישם את זה. אם עובדי המסים ינקטו השבתת עבודה - לא יהיו הכנסות, לא יהיו עודפים, ולא יהיו תיקונים חברתיים.
עובדי רשות המסים, השייכים לדירוג המינהלי, עמדו לאורך שנים בראש פירמידת השכר ותמיד השיגו תוספות שכר גדולות יותר מיתר עובדי הדירוג. ואז קרה משהו: בשנת 2011 בוצעה רפורמה במינהל מקרקעי ישראל. במסגרת הפיכתה לרשות המקרקעין, צומצמו 200 משרות, וחוקק חוק חדש. כנגד הסכמת העובדים לרפורמה, אחרי כ-3 שנים של דיונים, קיבלו עובדי רשות המקרקעין תוספת של 35%-30%.
כך קרה שעוברי המסים נדחקו למקום השני - ומאז הם דורשים לחזור למקום הראשון ומאיימים. לפני כמה שנים התווסף להסכם השכר שלהם סעיף לביצוע רפורמה. בראש תוכנית הרפורמה, אז והיום, בתמורה להעלאות שכר נאות, עומד איחוד אגפי הרשות - מס הכנסה, מכס, מע"מ, מסי מקרקעין ושע"ם (שירותי עיבוד ממוכנים).
מדובר באיחוד מטות, יחידות שטח, מינהל, גבייה, חשבות, האחדת מחלקות החקירה. בפועל, האיחוד מעולם לא קרה. אפילו לא פיילוט זעיר להאחדה כלשהי כמו למשל איחוד משרד שטח של פקיד שומה ותחנת מע"מ.
התוספות לשכר, לעומת זאת, המשיכו לזרום ל-5,300 עובדי הרשות. דוגמאות:
■ ב-2008 נחתם הסכם רפורמה שכלל שכר מול דרישה לאיחוד אגפים - שלא בוצעה.
■ 2009 - ניתנה תוספת שכר של 500 שקל לחלק מהעובדים המקצועיים. היתר קיבלו מענק חד-פעמי בגובה 4,400 שקל.
■ 2012 - אחרי עוד סבב סכסוכי עבודה ועוד הסכם איחוד אגפים, ניתנה תוספת רוחבית של 475 שקל.
■ 2015 - אחרי שנה וחצי של סכסוך עבודה ועיצומים, בטענה של עומס עבודה, ניתן לעובדים מענק חד-פעמי בגובה 17 אלף שקל. ואז הגיעו הסכמי המסגרת האחרונים שחלים על כל המשק - תוספת 7.75% עד לשנת 2019.
הסידורים אינם רק כסף, אלא גם כוח. למשל, כאשר שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, דיבר על מע"מ אפס על דירות - העובדים כבר החלו להפעיל את כוחם, בטענה כי לא יוכלו לעמוד בעומס העבודה. אחרי דיונים הוסכם להוסיף עוד 30 עובדים לרשות. אלה כמובן נשארו גם כאשר שתוכנית מע"מ אפס לא התממשה, וגם אחרי שבוטלה.
גם כאשר דובר שוב ושוב על חוסר היעילות והפריון הנמוך - המשיכו עובדי המסים ודרשו לחזור ולעמוד מעל עובדי המקרקעין, בראש טבלת השכר המנהלי.
לעניין שכר העידוד - זהו רכיב שכר כנגד תפוקות. השאלה היא, כמו תמיד, מאיזה בסיס מתחילים לבדוק ייעול. אצל עובדי המסים בישראל הבסיס ההתחלתי הוא מאוד נמוך - מספר קטן של תיקים בחודש. כל תיק נוסף - נותן הגדלת שכר, עד לתקרת הגדלה של 30%. נציין: שכר העידוד (כמובן לא רק לעובדי המסים אלא בכל הממשלה) הוא במסגרת שעות העבודה הרגילות.
הדיונים הנוכחיים של האוצר ועובדי המסים, נעים סביב תוספת של 10% לעמדת האוצר מול דרישה לתוספת של 15% לעמדת העובדים.
האוצר עומד על יחסי תיתנו - תקבלו. חתימה על מיצוי תביעות ו"שקט תעשייתי" של שנתיים וחצי, עד סוף קיץ 2019 - העובדים מסרבים, מוכנים לשקט של שנה וחצי בלבד.
האוצר דורש הסכמה לרוטציה פנימית ב-900 תפקידי הניהול, מדרגת מנהל מחלקה ומעלה - העובדים מסכימים ל-100. האוצר דורש איחוד מטות במס הכנסה, מע"מ ומקרקעין, כלומר איחוד תפקידי מטה של כ-600 עובדים - הוועד מסרב.
עוד דורש האוצר פיילוט איחוד באיזושהי יחידת שטח, למשל פקיד שומה ותחנת מע"מ - העובדים בעיקרון מסרבים, למרות שיש ביניהם האומרים, נגיד שאנחנו מסכימים ואלוהים גדול....
כמו כן רוצה האוצר שתיכתב במסמכי הסיכום התחייבות הוועד לזה שבכל הכנסה עתידית של טכנולוגיות חדשות, שאינן מייתרות עובדים ולא פוגעות בעובדים, לא יכריז סכסוך עבודה, לא ישבות ולא ידרוש תוספת שכר.
האם יעמוד האוצר של כחלון-באב"ד על עמדתו - תוספת שכר רק תמורת ייעול פעילות, פריון וחיסכון - או שמא ייכנע, כפי שנכנע באחרונה לעובדי בחברת חשמל שהתנגדו להחזיר את חריגות השכר שהוזרמו להם? בכל מקרה יש כמה וכמה גופים ממשלתיים או סמוכי-ממשלה שממתינים בשקט לראות מה יקרה - ולהגיב בהתאם.
תגובת דוברת האוצר: "הצדדים נמצאים בהליכי משא-ומתן אינטנסיביים בכוונה להגיע להסדר לטובת המשק".
תגובת ואדים אבנשטיין, יו"ר ועד עובדי רשות המסים: "הכול מצוי עדיין בדיונים".
הפערים בין הנהלת משרד האוצר לעובדי רשות המסים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
