מורן אטיאס / צילום: רויטרס
הדוגמנית-שחקנית מורן אטיאס, שכיהנה כדירקטורית בחברת עטיה גרופ, תימחק כנתבעת מהתביעה הנגזרת שהוגשה נגד החברה ונגד נושאי משרה ודירקטורים בה. התביעה הוגשה בטענה לליקויים בעסקה, במסגרתה הועברה השליטה בעטיה גרופ ליוסי ושלום עטיה, בתמורה למניות בחברה פרטית בבעלותם בשם "ורג'".
אטיאס "שוחררה" מהתביעה לאחר ששופטי בית המשפט הכלכלי בתל-אביב, דניה קרת-מאיר, חאלד כבוב וחגי ברנר, קיבלו את בקשתה לדון מחדש באישור ניהול התביעה הנגזרת נגדה. זאת, לאחר שנמחקו מהתביעה ביוני 2015 כל שאר הדירקטורים שנתבעו במסגרתה במקור.
מדובר בסאגה המתנהלת מזה כ-5 שנים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב סביב עסקת רכישת השליטה בחברה עטיה גרופ. ב-2007 רכשו יוסי ושלום עטיה את השליטה בעטיה גרופ, כשהעבירו לה מניות בחברה פרטית בבעלותם בשם "ורג'". נכסה העיקרי של "ורג'" היה זכויות בפרויקטי נדל"ן בלאס וגאס.
שוויה של "ורג'", על-בסיס אותם פרויקטים, הוערך בכ-116 מיליון שקל במסגרת העסקה, ובתמורה להעברת המניות ב"ורג'", קיבלו יוסי ושלום עטיה את השליטה בשלד הבורסאי שהפך לעטיה גרופ. כשנה מאוחר יותר התמוטט שוק הנדל"ן בארה"ב, וערכם של הפרויקטים, כמו גם ערכה של עטיה גרופ, צנח בעשרות אחוזים.
ב-2012 הגישו בעלי המניות בעטיה גרופ בקשה לאישור תביעה נגזרת, בסך 116 מיליון שקל, בשם החברה נגד נושאי המשרה בה, דירקטורים, רואי החשבון שלה, מבקרי הפנים וחברת גיזה, בסעיפים רבים ומגוונים. הסעיף המשמעותי ביותר מבחינה כספית נגע לטענה כי שווי פרויקטי הנדל"ן של "ורג'" הוערך ביתר.
בדיקת הליכי האישור
ביוני 2015, כ-3 שנים לאחר שהוגשה הבקשה לאשר תביעה הנגזרת, נדחה חלקה הארי של הבקשה - המתייחס לשווי פרויקטי הנדל"ן של "ורג" - על-ידי שופטת בית המשפט הכלכלי, רות רונן.
לצד דחיית עיקר הבקשה, אישרה השופטת רונן לנהל תביעה נגזרת בשם עטיה גרופ בשני סעיפים "קטנים" שנכללו בבקשה לאישור ניהול התביעה. אחד הסעיפים נוגע לסוחר השלדים הבורסאיים ירון ייני; והשני נוגע לדוגמנית והשחקנית מורן אטיאס, קרובת משפחה של בעלי השליטה בחברה, שמונתה לכהן כדירקטורית בה.
הסעיף הראשון שאושר לנהל בו תביעה, עוסק בהלוואה בסך 1.7 מיליון דולר שנתנה עטיה גרופ ל"ורג'", שנותרה חייבת כספים לחברה אחרת של יוסי ושלום עטיה. השופטת קבעה כי יש מקום לבדוק אם אישור ההלוואה נעשה ללא הליך אישור מתאים, ללא בטוחות וללא הסכם הלוואה כתוב.
בקשר לסעיף זה התירה השופטת לתובעים להגיש תביעה נגד ייני ובתיה כהנא-ביטל, שהיו דירקטורים בחברה. בהמשך לכך אף הוגש כתב אישום נגד ייני, בטענה כי "השיג במירמה אישור מדירקטוריון עטיה גרופ למיזוג".
נגד אטיאס, שכיהנה אף היא כדירקטורית בעטיה גרופ, אישרה השופטת לנהל תביעה נגזרת בקשר לעסקה שנכרתה בינואר 2007 עם ספקית של עטיה גרופ, שקיבלה חוזה של 57,500 דולר לחודש (לא ברור למשך כמה חודשים). השופטת רונן קבעה כי מדובר בעסקת בעלי עניין של בעלי השליטה בחברה, וכי מאחר שלא נמצא פרוטוקול האישור של העסקה בדירקטוריון, לא ברור אם אושרה כדין.
במסגרת הדיונים בתיק הדירקטורית אטיאס לא ידעה לענות על השאלה אם הייתה חלק מאישור העסקה, והשופטת חבה זאת לרעתה. "אין חולק כי אטיאס כיהנה כדירקטורית במועד בו אושרה העסקה. אטיאס לא זכרה כי הייתה חלק מהליך האישור העסקה, ולכן לא ניתן לשלול את האפשרות כי הייתה חלק מהליך האישור", פסקה השופטת. "מאחר שמדובר בעסקה בניגוד עניינים (של בעלי השליטה בחברה - א' ל"ו)... יש לאשר את בקשת האישור לתביעה נגזרת ביחס לעסקה זו".
במקביל, השופטת דחתה לחלוטין את כל הטענות נגד נושאי משרה אחרים בחברה, כל שאר הדירקטורים וכן כנגד רואי החשבון, מבקרי הפנים וחברת גיזה, ואף חייבה את מגישי הבקשה לשלם להם הוצאות בסך מצטבר של 300 אלף שקל.
שאלת המודעות
אטיאס לא ויתרה, ובאמצעות עורכי הדין אסף ביגר ואסף אורן ממשרד עמית-פולק-מטלון, הגישה בקשה לדיון חוזר באישור ניהול התביעה הנגזרת נגדה, לאחר שזו נדחתה כנגד כל שאר הדירקטורים בחברה (אשר יוצגו אף הם בידי עורכי הדין ביגר ואורן).
אטיאס טענה כי אין לחייב אותה בהפרת חובת האמונים שלה כלפי החברה - הטענה בגינה נתבעה - מאחר שלא הוכח כי הייתה בישיבת הדירקטוריון שאישרה את העסקה שנכרתה ונטען כי אושרה, ואף לא הוכח כי התקיימה ישיבה כזאת.
בית המשפט הכלכלי, בהרכב מורחב של 3 שופטים, קיים בסוף השבוע שעבר דיון בטענות הללו, ובסיום שמיעת הצדדים, המליץ לתובעים למחוק את התביעה נגד אטיאס.
השופטים הביעו את דעתם כי לא הוכח שהתקיימה ישיבה לאישור העסקה שלגביה נתבעת אטיאס, ואף לא הוכח כי אטיאס נוכחה בישיבה כזאת, ככל שהתקיימה, או אף הייתה מודעת לקיומה של העסקה. זאת, כאשר במסגרת העבירה של הפרת חובת אמונים נדרשת הוכחת מודעות.
לאחר ששוחחו ביניהם, הודיעו עורכי הדין של התובעים ושל אטיאס כי התביעה נגדה תימחק, כהמלצת בית המשפט.
עו"ד אסף ביגר, שייצג את אטיאס בהליך, מסר כי מדובר בהליך חריג ותקדימי. "ראשית, בית המשפט קיבל את טענתנו כי אין מקום לחייב דירקטור בגין עילה של הפרת חובת אמונים, בשעה שאין הוכחה, ולו ברמה הלכאורית, שדירקטור נכח בישיבה שבה נדונה העסקה הפגומה כביכול.
"בית המשפט הדגיש את ההבחנה בין חובת הזהירות לבין חובת האמונים ואת רף ההוכחה הנדרש כדי להוכיח הפרת חובת אמונים. בפועל, התקבלה טענתה של אטיאס כי לא הוכח שהייתה ישיבת דירקטוריון לאישור העסקה הפגומה, לא הוכח שאם הייתה ישיבה אטיאס הייתה נוכחת בה, וכן לא הוכח שהיא בכלל הייתה מודעת לעסקה. בהפרת אמונים יש צורך במודעות לעסקה. הוכחנו שהיא לא הייתה מודעת, ולכן אין מקום להפרת חובת אמונים, והאפשרות שהיא התרשלה ירדה מן הפרק".
שנית, אומר עו"ד ביגר, מדובר בפעם ראשונה שבה נדון "ערעור" על החלטת שופט בית המשפט הכלכלי, בפני הרכב מורחב באותו בית משפט. לדבריו, "מדובר בפעם הראשונה מאז שהקימו את המחלקה הכלכלית בבית המשפט, שמתקבלת טענה לקיים דיון חוזר בהחלטה לאשר תביעה נגזרת. מדובר בפרוצדורה מיוחדת למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, במסגרתה ערעור על החלטה לאשר תביעה נגזרת נדון לפני ההרכב המורחב של המחלקה הכלכלית, במקום בפני בית המשפט העליון.
"זהו מקרה ראשון שבו ההרכב המלא של המחלקה הכלכלית - 3 שופטים - מקבל ערעור על החלטה של שופטת (השופטת רונן - א' ל"ו) שהיא עמיתה שלהם שיושבת באותה מחלקה. מטבע הדברים מדובר באירוע חריג. עד היום כל הבקשות לעיון חוזר שהוגשו - כולן נדחו. בכך נסתם הגולל על עוול שנעשה לאטיאס לפני כ-5 שנים, שבה התובעים ניצלו לרעה את המוניטין שהיא צברה בעמל קשה בארץ ובחו"ל".