מיטב דש קיבל היתר להגדיל ההחזקות במניות הבנקים ל-7.5%

אם בית ההשקעות אכן יימכר לקרן זרה, הוא יצטרך לבקש היתר חדש ■ מוסדיים נוספים הגישו בקשה להגדלת החזקות

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג (צילום: תמר מצפי)
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג (צילום: תמר מצפי)

7 חודשים לאחר שהמפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר הודיעה כי המוסדיים יוכלו להגדיל את החזקותיהם בבנקים ל-7.5%, ניתן היתר שליטה ראשון. בית ההשקעות מיטב דש קיבל היום (ג') היתר מנגידת בנק ישראל להגדלת החזקותיו במניות הבנקים לרמה של עד 7.5%.

נציין כי ההיתר ניתן לבעלי השליטה הנוכחיים של בית ההשקעות - משפחת סטפק ואלי ברקת. אולם באחרונה השניים חתמו על הסכם למכירת בית ההשקעות בתמורה ל-1.48 מיליארד שקל לקרן ההשקעות הזרה XIO.

עסקה זו עדיין לא הושלמה, והיא ותלויה בקבלת אישור הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, שבשנים האחרונות הוכיחה כי אינה נותנת בקלות היתרי שליטה. אולם בהנחה וסלינגר תאשר את העסקה, תצטרך מיטב דש לשוב לבנק ישראל ולבקש מבעליה החדשים לקבל מחדש היתר החזקה במניות הבנקים.

מיטב דש מנהלת נכסים בהיקף של 122 מיליארד שקל, והיא מחזיקה כיום במגבלה האפשרית במניות הבנקים - 5%. הגדלת ההחזקות קריטית לה במיוחד בשל העובדה כי החברה היא גם שחקן משמעותי בשוק תעודות הסל, ולכן נאלצת להיות חשופה בהיקף לא מבוטל למניות הבנקים, שמשקלן הוא משמעותי במדדי המניות השונים.

בבנק ישראל מציינים כי על שולחנם בקשות של משקיעים מוסדיים נוספים להגדיל את החזקותיהם במניות הבנקים, ולכן סביר שנראה אישורים נוספים בתקופה הקרובה.

כאמור, כבר לפני 7 חודשים הודיעה בר כי תאפשר למוסדיים להגדיל החזקותיהם במניות הבנקים. בעשור האחרון נוצרו בשוק ההון מספר גופים גדולים מאוד, המנהלים מעל ל-100 מיליארד שקל כל אחד. עם היקף נכסים כה גדול, אותם גופים הגיעו בקלות לתקרת החשיפה האפשרית עבורם במניות הבנקים, שעמדה על 5%, זאת בעוד היקף הנכסים שהם מנהלים רק ממשיך לצמוח.

בבנק ישראל הבינו כי הרף הקודם מנע מגופים מוסדיים להגדיל את אחזקותיהם במניות הבנקים עבור כספי לקוחותיהם, והשפיע לרעה על סחירות מניות הבנקים, ובעקיפין גם על שווי השוק של מניותיהם.

בבנק ישראל החליטו להקל במגבלת ההחזקות לאחר שבחנו מהי המגבלה המותרת במדינות מפותחות בעולם, וגילו שבמדינות רבות היקף ההחזקה האפשרי עומד על 10%-15%. אלא שלאחר שבר העניקה את ההקלה, התברר שהיישום מורכב יותר.

מי שבפועל צריך להגיש בקשה לנגידת בנק ישראל לקבלת ההיתר הוא בעל השליטה בגופים המוסדיים.

משמעות הדבר היא שבעלי השליטה בגופים המוסדיים נאלצו "להתפשט" בפני בנק ישראל לגבי החזקותיהם השונות, וכן להסכים להסרת חיסיון או סודיות בפניי הבנק המרכזי. חלק מבעלי השליטה לא התלהבו מהתהליך, שכל מטרתו היא להגדיל את החזקות הלקוחות במניות הבנקים. אלא שנראה שבסופו של דבר נמצא הפתרון המשפטי הסביר, ובמיטב דש הצליחו לקבל היום היתר שכזה.