מחקר: השכר לא הכי חשוב לשביעות-הרצון ממקום העבודה

יש הטוענים שכסף יכול לקנות אושר, וכמובן אפשר להתווכח על זה. חברת המחקר גלאסדור (Glassdoor) בחרה לבדוק היבט מסוים של הסוגיה: האם העלאה או הפחתה של שכר משפיעות על מידת החשיבות שאנחנו מייחסים לפרמטרים אחרים בסביבת העבודה, שאינם השכר ברוטו? כלומר, האם כאשר מעלים לנו את השכר, פחות חשובות לנו אפשרויות הקידום? האם כאשר מפחיתים את השכר חשוב לנו יותר האיזון בין העבודה לבית?

לצורך הבדיקה, סקרה גלאסדור נתוני שכר וביקורות על מקום העבודה של 615 אלף משתמשי האתר שלה מאז שנת 2014. התשובות חולקו תחילה ל-4 קבוצות, לפי רמת השכר, ואז נבחנה מידת החשיבות שכל קבוצה מייחסת ל-6 קריטריונים: הזדמנויות קריירה; שכר והטבות אחרות; תרבות וערכים; איכות המנהיגות; איזון בין עבודה לבית ותחזית עסקית של המעסיק.

לבסוף בדקה גלאסדור איזה מששת הקריטריונים הכי משפיע על רמת שביעות-הרצון הכללית של העובד, עבור כל רמה הכנסה, וכיצד התרומה של כל אחד מהשישה משתנה לפי רמת ההכנסה.

בשלב הראשון הסיקה גלאסדור כי יש 3 קריטריונים מהותיים בכל רמת הכנסה לשביעות-הרצון הכללית של העובד: תרבות וערכים (22.1% תרומה לשביעות-הרצון הכוללת), איכות המנהיגות (21.1%) והזדמנויות קריירה (18.8%). הקריטריון הכי פחות חשוב (12%) הוא איכות השכר וההטבות האחרות - נתון שמחזק מחקרים אחרים שלפיהם השכר בפני עצמו אינו הקריטריון העיקרי לקביעת שביעות-הרצון.

בשלב השני גילתה גלאסדור כי יש 3 קריטריונים שתרומתם לשביעות-הרצון הכוללת יורדת ככל שהשכר עולה ו-3 קריטריונים שתרומתם עולה. השלושה שתרומתם יורדת הם: תחזית עסקית של המעסיק; איכות שכר והטבות אחרות ואיזון בין בית לעבודה. כלומר, ככל שהשכר עולה (וכנראה משום שהוא עולה ועונה על ציפיות העובד) - לעובד חשובה פחות איכותו, מעניין אותו פחות העתיד הכלכלי של המעסיק שלו, והוא מודאג פחות מהאיזון בין הבית לעבודה.

לדוגמה, בקרב עובדים ששכרם השנתי הוא 40 אלף דולר ומטה (כ-3,300 דולר בחודש), תרומת איכות השכר וההטבות הייתה 12.8% למידת השביעות-הרצון הכללית, ואילו בקרב עובדים ששכרם השנתי הוא יותר מ- 120 אלף דולר (10,000 דולר בחודש), תרומה זו חד-ספרתית - 9.8%.

לגבי איזון בית-עבודה, תרומת הקריטריון הזה יורדת מ-13.2% כשהשכר הוא 40 אלף דולר ומטה ל-9.5% כשהשכר הוא יותר מ-120 אלף דולר. כלומר, כשהעובד מקבל שכר גבוה יותר - הוא ניאות להקדיש זמן רב יותר לעבודה, על חשבון זמן משפחה ופנאי.

מנגד, ככל שהשכר עולה - יש 3 קריטריונים שתרומתם לשביעות-הרצון הכללית עולה, והם: הזדמנויות קריירה, תרבות וערכים ואיכות המנהיגות. כלומר, ככל ששכרו של העובד עולה - הוא שם לב יותר לערכי המעסיק שלו, לתכונות מנהיגות של הבוס שלו ולאפשרויות הקידום הפתוחות בפניו. אפשר לומר שהמסקנה הזאת אינה מפתיעה ממש - כאשר עובד אינו מרוצה משכרו, ודאי שערכי המעסיק שלו לא יהיו בראש מעייניו.

 השכר לא הכי