"המטרה שלנו היא ליצור ערך, אנחנו רוצים לעזור לכולם"

נתן לייבזון מנהל את קהילת "אצטדיון הסטארט-אפ" שהקים היזם ואיש ההון סיכון יזהר שי ■ בראיון מיוחד מדבר לייבזון על דף הפייסבוק שצבר כמעט 40 אלף לייקים, הנטוורקינג וגם על הקשיים

נתן לייבזון / צילום: איל יצהר
נתן לייבזון / צילום: איל יצהר

קשה להניח את האצבע על המרכיבים של המתכון הסודי שאחראי לשגשוג של ההיי-טק הישראלי. בקטר שמוביל את המשק המקומי אפשר למצוא תמהיל של יצירתיות, חוצפה וחדשנות. אלמנט נוסף, חמקמק וכמעט בלתי ניתן לכימות הוא האקו סיסטם - מערכת ענפה של קשרים בין יזמים, משקיעים ונציגים של תאגידים בין לאומיים שמוכיחים שהשלם גדול בהרבה מסך חלקיו.

אחד הגופים המשפיעים באקו סיסטם הישראלי הוא קהילת אצטדיון הסטארט-אפ (Start-Up Stadium) - מיזם ללא כוונת רווח שהוקם לפני כארבע שנים ומתחזק דף פייסבוק עם קרוב לארבעים אלף אוהדים ומגוון פעילויות נוספות. את הקהילה הקים איש ההון סיכון והיזם יזהר שי, שמכהן כשותף מנהל בסניף הישראלי של קרן ההון סיכון קיינן פרטנרס (וגם - גילוי נאות - כותב טור שבועי ב"גלובס").

מי שמנהל את הפעילות השוטפת של הקהילה הוא יזם ההיי-טק נתן לייבזון, בן 28, שיזם והקים את הסטארט-אפ Soinfit. בראיון מיוחד ל"גלובס" מדבר לייבזון על האצטדיון ואומר "המטרה שלנו היא ליצור ערך לכל מי ששותף באקו סיסטם. אנחנו רוצים לעזור לכולם - לסטארט-אפים וליזמים".

לייבזון מנהל את האצטדיון בהתנדבות קרוב לשנה ומי שקדמו לו הם אורן כוכבי (כיום סמנכ"ל שיווק בקרן ההון סיכון טרה - Terra) ועינת מירון (אשת שיווק ויחסי ציבור).

- איך הגעת לתפקיד?

"לפני שלוש שנים, בתור יזם צעיר, הגעתי להרצאה של יזהר שי שדיבר על מה שמשקיעים מחפשים. הרגשתי שזה נתן לי ידע. יצאתי עם רצון להמשיך, לחקור ולהתקדם ולקדם את הסטארט-אפ שלי. במהלך השנים נעזרתי בדף הפייסבוק של האצטדיון כדי לפרסם את הסטארט-אפ שלי. העניין הוא שזה לא רק אני, כל יזם וכל מנהל אקסלרטור יכולים להיעזר בפלטפורמה הזאת.

"אחרי שהכרתי את יזהר, הזמנתי אותו להרצות באירוע במועדון היזמות אוניברסיטת בר אילן ILANNOATION. החיבור בין שנינו היה מיידי, יש אנשים שיש לך כימיה טובה איתם מיד. הוא הציע לי להצטרף ולאצטדיון ולא יכולתי לסרב לזה כי יש דברים בחיים שאתה חייב להגיד עליהם ישר כן".

"יוצרים קשרים עם אנשים בתעשייה"

- למי מיועד דף הפייסבוק שמפעיל האצטדיון?

לייבזון: "הדף מהווה פלטפורמה אדירה ליזמים שרוצים לזכות לחשיפה. הוא מסייע גם לאקסלרטורים (תוכניות האצה) שמזמינים אליהם סטארט-אפים. אנחנו יוצרים קשרים עם אנשים בתעשייה וחשוב לנו להשמיע את קולם. אנחנו מקפידים לא להישאר בפייסבוק ולנהל גם מפגשים פיזיים. האירועים הגדולים מתרחשים פעם אחת בראש השנה ופעם נוספת ביום העצמאות ויש בהם אווירה חגיגית וכיפית".

לייבזון מספר שהמפגשים מושכים אליהם מאות יזמים שמגיעים כדי לחוש את הדופק ולפגוש משקיעים. הנטוורקינג הזה תורגם בלא מעט מקרים גם להשקעות כספיות.

אחד האתגרים הגדולים של יזמים הוא לבנות נאום מכירה (פיצ') שיסייע להם לגייס השקעות ולקוחות. בכל אירוע של האצטדיון מתאפשר למספר יזמים לשאת פיצ' כזה.

"יש הבדל בינינו לבין דמו דיי שנערך למשל באקסלרטור", מסביר לייבזון, "אצלנו יש הרבה פחות לחץ. הסביבה תומכת. הרוח של האצטדיון היא לתת במה ולפרגן. גם הפאנל שמחווה דעה על הפיצ' עושה את זה בצורה מפרגנת. באירוע האחרון שנערך בראש השנה השתתף היזם אלי פולק מהסטארט-אפ bazz. הוא דיבר ואחד המשקיעים קבע איתו פגישת המשך וזה עשוי להוביל להשקעה. זה כבר קרה לנו מספר פעמים בעבר".

זרוע נוספת שמפעיל האצטדיון היא הפודקאסט "היי-טק בפקקים" מדובר בתוכנית בת כשעה שמשודרת באמצעות פייסבוק לייב בכל יום חמישי בבוקר וכוללת ראיונות עם בכירי תעשיית ההיי-טק וההון סיכון בישראל. את התוכנית מגישים יזהר שי, לייבזון ויעל שני, המוכרת לקהילת ההיי-טק הישראלי מכנסי "צו 8 לברצלונה". שני החליפה ממש באחרונה את הגר שגיא מקרן גלילות קפיטל.

במהלך השנה האחרונה התארחו בתוכנית, רשימה חלקית בהחלט, עדי סופר תאני מנכ"לית פייסבוק ישראל, היזם הסדרתי יוסי ורדי, המשקיע דב מורן ואחרים. "אלה אנשים שלא צריכים פרסום", אומר לייבזון, "הם משתתפים בתוכנית כדי לשתף בידע שלהם, לתת טיפים ולספר על מקרים מעוררי השראה שקרו להם".

דף הפייסבוק הפעיל של האצטדיון, הפופולרי ביותר בז'אנר, מאפשר לפנות בצורה מפולחת (כמעט) לכל מי שמתעניין ביזמות. אנשי האצטדיון ממנפים את המעמד הזה כדי ליצור שיתופי פעולה עם תאגידים גדולים שמפעילים בישראל מרכזי פיתוח, קרנות הון סיכון, מתחמי עבודה משותפים דוגמת SOSA ועוד.

בשנים האחרונות הופכת קהילת ההיי-טק בישראל להטרוגנית יותר ויותר. כבר לא מדובר רק בגיקים בוגרי 8200 - והאצטדיון שותף למגמה הזאת. "אנחנו מארחים בדף בפייסבוק וגם באירועים שלנו יזמים צעירים ומבוגרים", אומר לייבזון, "נשים, חרדים, ערבים. באחד האירועים שלנו השתתף היזם הערבי רמי ח'וולי, מייסד חברת Mindolife ממאיץ הסטארט-אפים Hybrid שפעיל בנצרת וגם אישה חרדית - חדווה קלינהנדלר המייסדת של חברות Lean on מקמא-טק - מיזם שעוסק בשילוב חרדים בהיי-טק. זו הרוח שלנו. אנחנו מאמינים שלמרות שכולנו כל כך שונים, אפשר ליצור מציאות יותר טובה - בזכות היזמות והסטארט-אפים ששם כולם שווים".

במסגרת האירועים של האצטדיון התארחו שורה של בכירים בתחומי ההיי-טק. הרשימה כוללת את אבי חסון, המדען הראשי (שפרש באחרונה מתפקידו), ישי אברהמי מייסד ומנכ"ל WIX, ינון ברכה מנכ"ל פריים סנס, היזם הסדרתי דב מורן, אורנה ברי, חמי פרס, יהודה זיסאפל ואחרים. באירועים השתתפו גם פוליטיקאים בהם שר הכלכלה (דאז) אריה דרעי, יאיר לפיד, שלי יחימוביץ' וציפי לבני.

"תורם לאחרים"

- מה בעצם המניע שלכם?

לייבזון: "אני אישית מאמין בלהתנדב ולהשקיע את זמנך גם עבור משהו שאינו מהווה 'תשלום כספי'. לדעתי זה חשוב להעניק למקום שאתה מנסה גם לקבל ממנו. אני בתור יזם נהנה מאוד מהאקו סיסטם והשיתוף הגדול שיש בו, לכן אם יש לי את היכולת להעניק חזרה זה גם גורם לי להרגיש שאני תורם ליזמים אחרים על הדרך, וגם מעורר בהם טיפה את הרצון גם לתת מעצמם בחזרה לאקו סיסטם ככה שכולם בסוף יצאו מנצחים".

- איך הקהילה מרוויחה מזה?

"הקהילה בסופו של דבר מורכבת מיזמים, משקיעים, מנטורים, נותני שירותים ועוד. כולם בסופו של דבר מעוניינים שכמה שיותר סטארט-אפים ישראלים יצליחו. בין אם זה בגיוסים, בין אם זה בהנפקות, גיוס לקוחות, קבלת פרסום בעולם ועוד. כולנו פועלים למען המטרה הזו. ככל שעושים יותר פעילויות לקהילה כך נוצר יותר עניין, מגיעים יותר שחקנים הן מהארץ ומהעולם ונוצרים יותר משאבים. אפשר להסתכל על זה כמערכת שבאמת דואגת כל הזמן גם לפרגן וגם לקדם את היזמים".

מי שמבקר בדף עשוי להתרשם שהמציאות יחסית ורודה למדי ביחס למציאות. אתם מפרגנים ליזמים - וזה בהחלט ראוי - אבל יש פחות התייחסות לנושא הכישלונות שהוא רכיב משמעותי למדי בתחום ההון סיכון.

"כל הנושא של הכישלון זה משהו שמעניין אותי מאוד. זה חלק מתהליך הלמידה, אפשר וגם צריך ללמוד הרבה מסטארט-אפים שנכשלו לפחות באותה המידה מאלה שהצליחו. גם כאשר אנחנו מביאים מרואיינים מצליחים אנחנו מבהירים שהתהליך רצוף בקשיים. אנחנו מנסים לתת במה לדברים טובים, לדברים שמצליחים. הכישלון נמצא שם בכל מקרה. הבאסה, התסכול, חוסר ההצלחה - זה קיים. אנחנו כפלטפורמה אומרים - בוא ניתן את הבמה להצלחות ולהישגים. אנחנו לא מתמקדים בכישלון. הרצון הוא לתת את הזווית החיובית - בלי לייפות את המציאות".