כבר לא חצופים ושתלטנים, אלא גורם מסייע לשלטון

אחת המגמות החשובות ביותר באגף התקציבים בשנים האחרונות, שעליה הצבעתם באחת הכתבות בסדרה, היא שנערי אגף התקציבים כבר לא יוצאים מהאוצר לשוק הפרטי במספרים כמו בעבר. בעיניי, חלק מהתופעה מוסבר בכך שבניגוד לעבר ובמיוחד אחרי המחאה החברתית, הרבה מהחבר'ה האלה הם פעילים ברשתות החברתיות, מחוברים ומרושתים לבני הדור שלהם ועל כן גם מאוד "עם אצבע על הדופק" לרחשי הציבור, לביקורת חיצונית ולעבודה של ארגונים ויוזמות אזרחיות. הם גם מאוד מודעים וקשובים לתקשורת, יותר מפעם, ולדעתי זה משפיע על אופן החשיבה וההתנהלות.

נערי האוצר היום הם יותר חלק מרשתות ממשל שהלכו ונוצרו כאן בשנים האחרונות. יש בני מחזורים רבים שהם עמיתים בתוכניות מנהיגות והכשרה, היו יחד בלימודים משותפים ועוד ועוד, ולכן האוצר לא מרוחק כמו שהיה בעבר אלא משקף בני דור שהם חלק מרשת הולכת ומתהדקת.

נקודה משמעותית נוספת היא העובדה שנערי האוצר כבר פחות ופחות נתפסים כחצופים ושתלטניים על ידי משרדי הממשלה. אני אומר זאת בוודאות כי אנחנו מקיימים כבר שלוש שנים סקר בכירים שבודק עמדות של מובילים בשירות הציבורי כלפי גופים שונים במערכת (יועצים משפטיים, חשבים, נציבות, ועדים, דרג פוליטי ועוד ועוד). הממצא שעולה בבירור מהסקרים שלנו הוא שהאוצר בכלל ואגף תקציבים בפרט הולכים ומקבלים ציונים יותר ויותר גבוהים מאותם בכירים. כלומר, האוצר נתפס היום כגורם מקדם ומסייע למשרדים יותר מאשר בולם, תוקע ושולט, כפי שהיה פעם, וזו נקודה חשובה להתייחסות.

לדוגמה, בסקר האחרון התבקשו המרואיינים להעריך את מידת הסיוע או ההפרעה של גופים שונים ביישום מדיניות הממשלה בסולם של 1-6 - 6 פירושו שהגורם מסייע מאוד לממשלה ו-1 בולם מאוד את הממשלה ביישום מדיניותה. הגופים שאליהם התייחסה השאלה היו אגף התקציבים באוצר, החשבות במשרד עצמו ובאוצר, היועץ המשפטי במשרד עצמו ובמשרד המשפטים, נציבות שירות המדינה ומבקר המדינה.

אגף התקציבים במשרד האוצר נתפס על ידי הבכירים משתתפי המדגם כשחקן המוסדי המסייע ביותר ליישום מדיניות הממשל. יותר ממחצית מהנשאלים (כ-55%) העריכו את תרומתו בשלוש הקטגוריות 4-6. ההערכה הנפוצה ביותר שלה זכה האגף היה הציון 5 (24.6%) ממשתתפי המדגם.

תפקיד החשבות במשרד עצמו או במשרד האוצר, נתפס ע"י הבכירים כפחות מסייע לעומת אגף התקציבים. אמנם 27.7% מהמשתתפים העריכו את תרומתו בקטגוריה 4, אולם 23.8% מהמשתתפים דרגו את החשבות בקטגוריה 2. היועץ המשפטי נתפס על ידי הבכירים כשחקן אשר נוטה יותר לסייע באופן יחסי, כאשר שתי בקטגוריות השכיחות ביותר בהערכתו היו 3 ו-4 עם 25.4% בכל קטגוריה.

ההערכות של מבקר המדינה לא חצו את רף ה-20% באף אחת מהקטגוריות - נתון המצייר תמונה עמומה ביחס לתרומתו לקידום או לבלימת מדיניות הממשל. קביעה זו מתחזקת לאור העובדה ש- 12.3% מהמשתתפים בחרו בקטגוריה "לא יודע" ביחס לתרומתו. נציבות שירות המדינה הוערכה על ידי הבכירים כשחקן הבולם ביותר, באופן יחסי ליתר השחקנים המוסדיים והקטגוריה השכיחה ביותר להערכתו הייתה 2 (25.4%).

הליך מיון אפקטיבי

ונקודה אחרונה - חלק מהסיבות לכך ששחקני האוצר מצליחים בהמשך בשירות הציבורי (וזה הוזכר גם בכתבה) היא כי הם אלה שמנהלים בשגרה את הסחר-מכר היומי שבין המשרדים לבין האוצר. נניח פעולה כמו קיצוץ רוחבי (פלאט) - זו פעולה שמזמינה טיפול יומיומי בבעיות, בשינוי בסדרי עדיפויות, בתיקונים ובשינויים בפעילות המשרדים ברמת המיקרו, וזה מאפשר היכרות טובה עם סדר יום של משרדים לא רק ברמת המדיניות ויעדי העל, אלא גם בעיסוק השוטף והסיזיפי של הפקידות המשרדית. זה דבר שנותן הרבה נקודות זכות להמשך הדרך.

ומילה אחרונה על תהליכי הגיוס והמיון של אגף תקציבים: למעשה האגף די "עוקף" את נציבות שירות המדינה ומנהל תהליכי מיון עצמאיים וייחודיים. הסיפור הזה מעניין כי הוא מעיד במידה רבה על העוצמה של האגף, ביחס לשחקן כמו הנציבות, אבל הוא גם מעיד שניתן ואפשר לקיים תהליכי מיון וגיוס אפקטיביים ומודרניים יותר בשירות המדינה.