מפצצות עד בננות: היקף ההזמנות והרכש של משרד הביטחון מתעשיות ומחברות ישראליות הסתכם בשנת 2016 בכ-11.4 מיליארד שקל, כך עולה מנתונים שמסר היום (א') מינהל הרכש במשרד. סך הרכש וההזמנות של משרד הביטחון מחברות מקומיות במסגרת התקשרויות ועסקאות רב שנתיות הסתכם בכ-43 מיליארד שקל.
את רשימת עשר החברות שקיבלו את ההזמנות הגדולות ביותר בשנה שעברה מובילה התעשייה הצבאית (תעש מערכות), ולצידה החברות הביטחוניות אלביט מערכות, התעשייה האווירית, רפאל מערכות לחימה ומוטורולה.
העסקה שהציבה את תעש מערכות בראש רשימת הספקיות של מערכת הביטחון ל-2016 היא הזמנת תחמושת כבדה במסגרת תוכנית הצטיידות רב-שנתית ובהיקף כולל של כ-1.75 מיליארד שקל. רכש זה מיישם הבנות מן העבר שגובשו בתהליך ההפרטה של תעש.
חברה נוספת שנמצאת ברשימת עשרת הספקים הגדולים של משרד הביטחון לשנת 2016 היא ביכורי השדה, שסיפקה תוצרת חקלאית טרייה ליחידות צה"ל בהיקף שהוערך ביותר מ-100 מיליון שקל. ביכורי שדה נמצאת בבעלות קבוצת נטו של משפחת עזרא והאחים שבע. ביכורי שדה זכתה בדצמבר האחרון במכרז לאספקת תוצרת חקלאית טרייה לבסיסי צה"ל במרכז ובדרום. באותו מכרז זכה רמי לוי לאספקה של פירות וירקות לבסיסי צה"ל בצפון הארץ. שתי החברות התקשרו עם משרד הביטחון לתקופה של כשלוש שנים.
ברשימת ספקי השירות המרכזיים של מערכת הביטחון לשנה החולפת נמצאת גם חברת אשת תיירות, שבמסגרתה הוענקו אשתקד שירותים לנכי צה"ל. החברות שנמצאות ברשימת עשר הספקיות הגדולות של מערכת הביטחון לשנה שעברה קיבלו הזמנות בהיקף כולל של כ-5 מיליארד שקל ושאר הכסף התחלק בין כ-3,700 ספקים קטנים ובינוניים.
בדומה לשנת 2015, כך גם 2016 התאפיינה ברכש נרחב מצד משרד הביטחון בסוגים שונים של תחמושת ובאמצעי לחימה מתוצרת החברות הביטחוניות במסגרת חידוש המלאים של צה"ל - בעקבות מבצע צוק איתן בקיץ 2014 בעזה. במקביל, משרד הביטחון הרחיב את קווי הייצור וההרכבה של טנקי המרכבה סימן 4 ושל הנגמ"שים נמ"ר.
"חובה לתמוך בפריפריה"
לפי נתוני משרד הביטחון, רבע מהרכש משנת 2016 נעשה מספקים שפועלים מאזורים שהוכרזו כאזורי עדיפות לאומית ומיישובי קו העימות בצפון ובדרום. היישובים שמהם פועלות חברות שאליהן משרד הביטחון העביר אשתקד הזמנות גדולות, שהיקפן מעל 100 מיליון שקל, הם יוקנעם עילית, שדרות, אשקלון, כרמיאל ובאר שבע. לדברי ראש מינהל הרכש (מנה"ר) היוצא, תא"ל (במיל') שמואל צוקר, ההזמנות השוטפות של משרד הביטחון מחברות ישראליות סיפקו ב-2016 פרנסה לכ-50 אלף משקי בית, חמישית מהם בפריפריה.
לדברי צוקר "בשש השנים האחרונות ביצע המינהל רכש בהיקף של יותר מ-57 מיליארד שקל מהתעשייה הישראלית ובחלק לא מבוטל מהמקרים הצלחנו להשאיר את מרבית עסקאות הרכש של משרד הביטחון במשק הישראלי תוך שימת דגש על רכש מחברות שפועלות בפריפריה. למשרד הביטחון ולחברות שפועלות ביישובי הפריפריה יש שותפות אסטרטגית החובה של מערכת הביטחון היא להמשיך ולתמוך בחברות אלה", אמר.
מתכוננים לאמברגו ולשינוי בסיוע
בשיחה עם "גלובס" התייחס צוקר גם להסכם שגובש במהלך השנה שעברה בין ישראל לבין הממשל האמריקאי על היקף הסיוע הביטחוני מארה"ב לעשור הקרוב. על פי הסכם זה, ארה"ב תעמיד לישראל בכל שנה סכום סיוע ביטחוני בהיקף של 3.8 מיליארד דולר. על פי ההסכם החדש, החל מאמצע העשור הקרוב יבוטל הסעיף שמאפשר לישראל להמיר בכל שנה כרבע מהסיוע האמריקאי מדולר לשקלים, באופן שעד כה אפשר לה להפנות מאות מיליוני דולרים לרכש בתעשיות ישראליות.
כך, כל כספי הסיוע האמריקאי יהיו מיועדים למימוש מחברות אמריקאיות בלבד - מצב שממנו חוששות חברות ישראליות רבות שכן היכולת של מערכת הביטחון לרכוש מהן, תוגבל: "בטווח הקצר הסעיף הזה לא אמור להשפיע על החברות הישראליות, שכן הוא ייכנס לתוקף בעוד שנים מספר,
"אך אסור להתעלם מהשינוי הזה, שנוגע לסכום של כ-800 מיליון דולר בשנה שלא יהיו ניתנים להמרה מדולר לשקל", אמר צוקר. "פתחנו בעבודה מקיפה לניתוח ההשלכות של ההסכם החדש, בשיתוף עם התעשיות הישראליות ומשלחת הרכש של משרד הביטחון בניו יורק ונדע להיערך למצב החדש".
צוקר הוסיף כי בין השיקולים המנחים של מערכת הביטחון בבואה לבחור קיום של רכש ביטחוני מחברות ישראליות - הרצון להבטיח אספקה שוטפת של ציוד ושל שירותים שונים לצה"ל בתקופות של עימות צבאי, מחשש לאמברגו מצד מדינות.
הגבלה על אספקת נשק אירעה גם במהלך המבצע צוק איתן בעזה, אז נשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובמה עיכב משלוח של טילי הלפייר לישראל: "גם כשיש מערכת יחסים מצוינת ויש סימפטיה מוחלטת בין מדינות, אסור לשכוח שבזמני עימות יש מצבים שונים שחושפים אותנו לאמברגו. היו לנו כבר מקרים כאלה, חלקם היו גלויים וחלקם היו מתחת לפני השטח וראשי מדינות חסמו משלוחים. אם קיימים תרחישים שתנועת המטוסים לישראל משתבשת בגלל מצב של לחימה - קשה מאוד לא לעורר את התעשיות המקומיות".
בימים הקרובים יחתום ראש מינהל הרכש במשרד הביטחון, שמואל צוקר, כהונה של שש שנים בתפקיד, ועתיד להחליף אותו אל"מ (במיל') אבי דדון. דדון מכהן כיום בתפקיד של ראש יחידה במשרד הביטחון. בעבר הוא מילא במספר תפקידי ניהול בכירים במשק ובהם סמנכ"ל שירותי תפעול בחברת הרכב אלבר ומנכ"ל תעשיות טיב טעם. בצה"ל הוא מילא שורה של תפקידי לוגיסטיקה במערך השדה.
היקף הרכישות של הצבא
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
