"משקיעים לא יכולים לומר 'הרווחנו - מצוין. הפסדנו - נתבע'"

השופטת מיכל אגמון-גונן דחתה תביעה נגד מנהלי קרן סאמיט שקרסה

מיכל אגמון גונן / צילום: איל יצהר
מיכל אגמון גונן / צילום: איל יצהר

החלטת בית המשפט מהשבועות האחרונים לדחות תביעה של המשקיעה אלינור בן-יעקב נגד קרן סאמיט שקרסה לפני כמה שנים, העלתה מן האוב את אחת ההשקעות הכושלות, בה היו מעורבים כמה מבכירי שוק ההון המקומי, ובהם היזם נועם לניר, הפרסומאים איל חומסקי וראובן אלדר, אנשי העסקים אודי אנג'ל, מיכאל שטראוס ואלפרד אקירוב וכן כלל ביטוח והבנק הבינלאומי.

בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו במהלך חודש פברואר, השופטת מיכל אגמון-גונן הוציאה פסק דין בהסכמה הדוחה את תביעתה של בן-יעקב, שדרשה במשך קרוב ל-6 שנים סכום של 4.5 מיליון שקל מקרן ההשקעות סאמיט, ממנהליה - אייל קורן ומודי אשכנזי, ומבנק הפועלים ששיווק אותה, וטענה בין היתר כי מנהלי הקרן רימו את המשקיעים, סחרו נגד הקרן וגרפו לכיסיהם כספים על חשבון הקרן.

קרן סאמיט ומנהליה יוצגו על-ידי עורכי הדין אסף ביגר ואפרים אופק אהרון ממשרד עמית פולק מטלון ושות'.

קרן סאמיט הוקמה בסוף שנת 2006 והשקיעה בבורסה המקומית באמצעות אסטרטגיית "לונג-שורט" - באמצעותה ניסו לזהות מניות הנסחרות במחירים שאינם מייצגים את שוויין האמיתי - מנופחות או בתימחור חסר - פעילות המיועדת בדרך-כלל למשקיעים הנחשבים למתוחכמים ובעלי היכרות מעמיקה של שוק ההון והפעילות המתרחשת בו.

הנסיקה והקריסה

תחילת דרכה של הקרן דווקא הייתה חיובית, אחרי שתוך זמן קצר יחסית הניבה למשקיעים בה תשואות דו-ספרתיות מרשימות, ובשיאה הגיעה הקרן לשווי של יותר מ-250 מיליון שקל, אחרי כאמור השקעה של עשרות מיליוני שקלים של משקיעיה.

אולם, ההצלחה המטאורית התחלפה במהרה לקריסה מהדהדת, של יותר מ-84% תוך חודשים ספורים במהלך שנת 2008, שבה התחולל משבר בשווקי העולם - מה שהוביל לסגירתה ולירידתו לטמיון של ההון שהשקיעו המשקיעים הבולטים בה, כאמור לניר, חומסקי, אדלר, שטראוס, אקירוב, כלל ביטוח והבינלאומי. הללו נפרדו תוך זמן קצר מסכומים שנעו בין מיליוני שקלים בודדים ועד לכמה עשרות מיליוני שקלים

בעקבות ההפסד המהיר עלו טענות שונות נגד יזמי הקרן, וכאמור, אחת מהמשקיעות - אלינור בן-יעקב, הגישה נגדם תביעה, שנדחתה כעת.

השופטת אגמון-גונן התייחסה בין היתר, במהלך הדיון בנושא, לאופי המשקיעים בקרן, בהתאם לסיכונים שהיא גילמה, וציינה כי "משקיעים מתוחכמים לא יכולים לעשות לעצמם תעודת ביטוח, כשהם מרוויחים זה מצוין, וכשהם מפסידים, אז מישהו אחר צריך לשלם על זה. כי אם אתה הולך לסיכונים וסיכויים גבוהים, אז אתה מרוויח הרבה כסף ומפסיד הרבה כסף, ואתה עושה את זה על אחריותך".

עוד ציינה השופטת אגמון-גונן כי "פה יש משקיעים מתוחכמים דוגמת התובעת, שנכנסים ומשקיעים בכל מיני מכשירים פיננסיים כאלה ואחרים ומרוויחים ומפסידים".

לדבריה, תביעות מסוג זה משקפות את רצון המעורבים למעין תעודת ביטוח - "אם הרווחנו, מצוין. אם הפסדנו קצת, לא נורא. אם הפסדנו הרבה, אז אנחנו נגיש תביעה. זה לא יכול לעבוד".