המלחמה בין האמנים למירי רגב לא פוסקת - הפעם בביהמ"ש

כניסתה של מירי רגב לתפקיד שרת התרבות והספורט נראתה ככניסה של פיל לתוך חנות חרסינה. שבועות ספורים חלפו עד שרגב נקלעה במודע לשורת עימותים עם אמנים ואנשי תרבות. מיד לאחר הבחירות הבהירה רגב לאמנים כי "אנחנו קיבלנו 30 מנדטים ואתם רק 20", ובין היתר כינתה אותם "קפוצי-תחת, כפויי-טובה, טרחנים וצבועים".

בחודשים האחרונים דומה היה שהרוחות נרגעו. אולם, כפי שחושף "גלובס" היום (א'), הרחק מהרדאר של התקשורת, מתנהל כבר חודשים ארוכים בבתי המשפט המחוזי בירושלים מאבק משפטי בין מנהלים בולטים של מוזיאונים ומוסדות תרבות ולצדם אמנים מוכרים, לבין משרד התרבות והספורט.

מהצד האחד של המתרס נמצאים האיגוד המקצועי של האמנים הפלסטיים; פורום מוסדות תרבות ואמנות בישראל; גליה בר-אור, לשעבר אוצרת ומנהלת המשכן לאמנות בעין חרוד; עודד ידעיה, מייסד ומנהל ביה"ס מנשר לאמנות; לארי אברמסון, לשעבר ראש המחלקה לאמנות בבצלאל; וכן הצטרפו לעתירה 252 אמנים וחוקרים ישראלים יידועי שם, בהם סיגלית לנדאו, אורי קצנשטיין, גדעון עפרת, דני קרוון (חתן פרס ישראל לפיסול), צביקה לחמן ורבים רבים נוספים (בהמשך, נמחקו האמנים מהעתירה מסיבות טכניות, אך הם עומדים מאחוריה). מהצד השני של המתרס נמצאים משרד התרבות, המועצה הישראלית לתרבות ואמנות והממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד התרבות והספורט.

שיקולים פוליטיים

באמצעות עו"ד גבי לסקי, מבקשים האמנים בעתירה לפי חוק חופש המידע, לחייב את משרד התרבות והמועצה לתרבות ואמנות למסור להם מידע בכל הנוגע לנהלים ולקריטריונים למינויים של חברי המועצה לתרבות ואמנות. כן הם מבקשים לחשוף בפניהם נוהלי מידע וקריטריונים לתמיכות כספיות במוזיאונים ובמוסדות תרבות, לקבל מידע באשר לאופן התקיימותם של הקריטריונים לתמיכות, ולהעביר אליהם את הפרוטוקולים של הדיונים המתקיימים במליאת המועצה ובמדור לאמנות פלסטית של המועצה. עוד מבקשים העותרים ממשרד התרבות לפרט בפניהם את אופן תקצוב תחום האמנות הפלסטית, ולקבל לידיהם את המידע - מי הם חברי המדור לאמנות פלסטית במועצה.

המועצה הישראלית לתרבות ואמנות היא גוף סטטוטורי, שבין השאר תפקידו לייעץ לממשלה ולשרת התרבות בנושאים הקשורים לתמיכה ולהפסקת תמיכה כלכלית במוסדות תרבות, הקמת מוסדות חדשים, תמיכה באמנים באמצעות מלגות ומענקים וגיבוש המלצות למדיניות המשרד. במסגרת המועצה פועלים 12 מדורים ובהם, מדורי מחול, ספרות, אמנות פלסטית, מחקר ומורשת ועוד. לפי הנטען בעתירה, "לאור נגיעתה הישירה לחלוקת המשאבים בתחומי האמנות ברמה הארצית, יש לתפקודה התקין והשקוף של המועצה חשיבות רבה לציבור הישראלי בכלל וקהילת האמנים הפרט".

העותרים מציינים כי בשנים האחרונות עלתה ביקורת חריפה נגד התנהלות המועצה תחת ניהולו של היו"ר הקודם שלה, חיים פרלוק. "בין השאר, טענו חברי מועצה לשעבר, כמו גם דמויות בולטות בעולם התרבות, כי בתהליכי המינויים למועצה גוברים שיקולים פוליטיים על שיקולים מקצועיים, מה שמוביל לירידה משמעותית ברמת המעורבות של חברי המדורים בתחום עליו הם מופקדים, עד כדי כך שחברי המועצה אינם מקיימים את התנאים המוגדרים בחוק התרבות", נטען.

"אין מקום לבקשות גורפות"

בתגובה שהגישו לביהמ"ש, משרד התרבות והמועצה לתרבות ואמנות, הם שללו את הנטען נגדם וביקשו כי העתירה תדחה. לטענתם, כבר בינואר 2016 הם מסרו תשובות מלאות לפניות העותרים לפי חוק חופש המידע. משרד התרבות והמועצה טוענים, באמצעות פרקליטות מחוז מרכז, כי המידע שמבקשים האמנים הוא גורף מדי. "אין כל מקום להגשת בקשות גורפות. תכלית חוק חופש המידע הינה ליצור שקיפות וגישה למידע המצוי בידי הרשות, אך לא לשתק את הרשות ולהפוך אותה לגוף אשר כל עיסוקו הוא חיפוש, איתור והנפקת מסמכים שנוצרו לאורך שנים".

לפי תשובת משרד התרבות והמועצה, "העותרים לא רק מבקשים חומר רב ביותר, אלא שנראה כאילו לא ניסו אפילו למקד את הבקשה ולהבהיר מה נדרש באמת. להיפך - בעתירתם חוזרים שוב העותרים על בקשת המסמכים שכבר הועברו להם, ובקשת מסמכים אשר הובהר להם שלא קיימים, ובבחינת 'אנחנו מבקשים הכול, אתם (הרשות) תתכבדו ותעשו את העבודה המפרכת של סדר בדברים".

עוד נטען כי כל עבודת המועצה מופיעה בפרוטוקולים של דיוניה. "בפרוטוקולים אלה מופיעות כל העצות וההמלצות אשר נתנה המועצה לשרת התרבו בנושאי תרבות, תוכניות רב-שנתיות למדיניות בתחום התרבות ולתמיכה בתחום התרבות, יוזמות ופעולות נוספות בתחום התרבות, המלצות מידע אודות מחקרים, כנסים ועוד", טענו המשרד והמועצה.

לפני כשבועיים נערך באולמו של שופט המחוזי בירושלים, יורם נועם, דיון בעתירת האמנים. בדיון אמרה באת-כוחן, עו"ד לסקי, כי העותרים מבקשים לקבל לידיהם את הקריטריונים למינוי חברי המועצה הישראלית לתרבות ולאמנות. "החוק קובע שלפחות מחצית חברי המועצה צריכים להיות מומחים בתחום, והאחרים - מעורבים בתחום. נבקש לדעת את הקריטריונים לקביעת מומחה", אמרה. באת-כוח משרד התרבות, עו"ד רחל ווזנר, השיבה כי "אין מסמך כזה".

עו"ד לסקי המשיכה וביקשה לקבל את רשימת כל חברי המדורים במועצה ולדעת מדוע לא מפרסמים מי מכהנים כחברים במדורים השונים. בהמשך טענה לסקי כי "על-פי המסמכים שקיבלנו, מחצית מחברי המועצה - כהונתם אינה בתוקף - ואם כן, החלטות של המועצה ופעולותיה מיום 18 בנובמבר 2016 ועד היום התקבלו באופן לא-חוקי". נציגת משרד התרבות השיבה: "יש רשימה, צריך לעבור עליה, וזו עבודה לא פשוטה. יש להוריד פרטים אישיים. חברי המדורים לא מונו כולם, ואין טעם לפשפש בכל מדור מה היה".

לאחר דין ודברים, ובתמיכת ביהמ"ש, הסכימו הצדדים לצמצם את היקף בקשת המידע. לפי ההסכמה, המדינה תעביר את רשימת חברי המדורים במועצה לתרבות ואמנות נכון להיום, וכן רשימה דומה עדכנית למועד הגשת העתירה, "פלוס מינוס חודש ימים". באת-כוח משרד התרבות ביקשה "להתנות את הדברים בעלויות, בהתאם לחוק".

השופט נועם קבע דיון נוסף בעתירה ל-25 במאי, כשהוא מורה למדינה להביא לדיון הבא כתב תגובה משלים על המידע שהתבקש בדיון היום.

משרד התרבות: "בקשה קנטרנית"

ממשרד התרבות נמסר: "המשרד מחויב לעקרון השקיפות וכל הפרוטוקולים בישיבות המתקיימות במשרד פתוחות לעיון בפני הציבור על-פי הנוהל. יתר על כן, בדצמבר האחרון הוחלט כי הפרוטוקולים של מועצת התרבות והאמנות יועלו באופן שוטף לאתר האינטרנט.

"בקשת חופש המידע שהוגשה בנושא היא בקשה גורפת, לא מידתית ואף קנטרנית המשבשת את עבודת המשרד.

אשר על כן על דעת בית המשפט הוסכם שהבקשה תצומצם למספר מוגדר של נושאים".

העותרים: "לא ייתכן שהחלטות בנוגע לתחום התרבות יתקבלו במחשכים"

באת-כוחם של האמנים עו"ד גבי לסקי, אמרה היום ל"גלובס" כי: "חיי התרבות מחזיקים את הרוח של החברה הישראלית, ולא ייתכן שההחלטות המרכזיות בנוגע לתחום הזה יתקבלו במחשכים על-ידי אנשים לא ידועים, וללא שנמסר דין וחשבון לציבור לגבי ההחלטות הללו".

לדבריה, "האומנות והתרבות הם נכס מרכזי של חברה פלורליסטית ליברלית, ולא נכס של שר או פקיד זה או אחר, ולכן הנכס הזה צריך להיות פתוח ופומבי לכולם. כל זאת, במטרה לייצר חיי תרבות ואומנות תוססים ומלאים". עו"ד לסקי הביעה תקווה כי העתירה שהגישו האומנים, תגרום לפתיחה ושקיפות של תחום התרבות האומנות בישראל ושל תהליכי קבלת ההחלטות והקצאת המשאבים. "חברה שמכבדת את אומניה היא חברה שמכבדת את עצמה, ולכן צריך לשאוף לתקציב שקוף ואולי גם גדול יותר", ציינה.

העותרת המובילה, גליה בר-אור, לשעבר אוצרת ומנהלת המשכן לאומנות בעין חרוד, מסרה כי: "יש לי כבוד לעובדות במשרד התרבות שעושות עבודה טובה, אבל בגלל שאין אמות מידת מקצועיות יושבים שם אנשים שאין להם שום ידע במה שהם עוסקים בו. לשרה מירי רגב ולמשרד אין קווים אדומים במובן של המינויים הפוליטיים והיעדר השקיפות. יש זלזול מוחלט במונח מקצועיות. חברה שהמוסדות שלה מתפרקים היא חברה לא שורדת".

"יאמרו שהניסיונות של השרה הם לפתוח מעגלים אליטסטים ולהנגיש את התרבות והאומנות לציבור בכלל. יש לי כבוד למאמץ שנעשה לפתוח מעגלים אליטיסטים ולהגיע למקומות בחברה שלא הגיעו אליהם. השאלה היא האם זה נעשה ממקום עמוק או ממקום של הרס ושל חוסר כבוד לרקמת חיים ולסדר תקין, האם ממקום עמוק או ממקום שטוח שעושה מדבר שממה. יש בעיה במשרד התרבות שחושף הדיון בעתירה - שכבות של ידע שנצבר פשוט הולך לאיבוד. תחלופת האנשים היא גדולה, מועצת המוזיאונים לא מתפקדת, מה שקורה עלול להפוך לבכייה לדורות".