ארה"ב: הסיוע לישראל נבחן על רקע הצעה לקיצוץ בסיוע חוץ

ישראל ומצרים מקבלות את פלחי הסיוע הגדולים ביותר ■ בתשובה על שאלה האם הסיוע לישראל כלול בבדיקה: "אנו עורכים סקירה אוניברסלית כיצד (מנוצל) הסיוע"

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבית הלבן / צילום: אבי אוחיון לע"מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבית הלבן / צילום: אבי אוחיון לע"מ

דובר משרד החוץ האמריקאי, מארק טונר, רמז אתמול (ד'), כי הסיוע האמריקאי לישראל כלול בבדיקה שעורך ממשל טראמפ לקראת יישום הצעה לקצץ בתקציב סיוע החוץ. ישראל ומצרים מקבלות את פלחי הסיוע הגדולים ביותר.

בתדרוך לכתבים בסטייט דיפרטמנט נשאל הדובר: הבית הלבן הבהיר, שהממשל רוצה לבחון קיצוצים פוטנציאליים בכל סיוע החוץ האמריקאי. האם הכספים שנותנת ארה"ב לישראל כלולים בבדיקה הזו?

הדובר השיב: "לא אצביע על מדינה זו או מדינה אחרת. אני חושב שאמרתי כבר אתמול, ששר-החוץ, רקס טילרסון, בודק כיצד אנו מוציאים את תקציב הסיוע כדי לראות מה הערך (שמניב) הסיוע הזה. אני חושב שתחילת כהונתו של ממשל חדש היא הזמן המתאים לערוך בדיקה כזו. השר בודק אלו מדינות מקבלות את הסיוע, כמה כסף מקבלת כל אחת מהן, והאם הסיוע אכן מוצדק. אני חושב שמדובר בבדיקה רוחבית. היא נערכת לגבי כל מדינה שמקבלת סיוע בשלב זה".

שאלה: אם כן, הסיוע שניתן לישראל נמצא אף הוא בתהליך בדיקה עתה?

הדובר: "אני חושב שאפשר לומר שאנו עורכים עתה סקירה אוניברסלית כיצד (מנוצלים) הדולרים של הסיוע שאנו נותנים. מדובר בדולרים של משלמי המיסים ואנו מודעים לכך".

טונר סירב להתחייב ללוח זמנים של הבדיקה הזו ואמר שהתהליך יהיה כפוף ללוח הזמנים הקבוע של אישור התקציב הפדרלי לשנת הכספים הבאה.

בתדרוך יום קודם לכן (ג'), אמר הדובר: "אנו מודעים למכתבים ולהצהרות פומביות של מנהיגים לשעבר, אנשי צבא ושרים לשעבר שהביעו תמיכה בסיוע החוץ ואני חושב שאנו מכירים בחשיבות הסיוע הזה. יחד עם זאת, תחילת הכהונה של כל ממשל חדש היא הזדמנות לבדוק מי מקבל סיוע חוץ, באיזה סכום מדובר והאם הסיוע הזה עודו נחוץ".

בסוף השבוע שעבר אמר מיק מולוואני, ראש המשרד למינהל ותקציב בבית הלבן, כי הבית הלבן מתכנן להציע קיצוצים "דרמטיים למדי" בתקציב סיוע החוץ של ארה"ב עד סוף מארס.

"אנו עומדים להציע קיצוץ בסיוע החוץ ואנו עומדים להציע להוציא את הכסף הזה כאן, בארה"ב", אמר מולוואני, בראיון לפוקס ניוז.

לא ברור כיצד יקוצץ הסיוע לישראל, אם אכן יוחלט שצריך לבצע קיצוץ כזה. הבסיס החוקי למתן הסיוע הוא מזכר הבנות ל-10 שנים שנחתם בין ממשלת ישראל לנשיא ארה"ב. על פי המזכר הנוכחי, מקבלת ישראל 3.1 מיליארד דולר בשנה. על פי המזכר החדש, שנחתם בספטמבר אשתקד בעקבות מו"מ לא קל בין ממשלת נתניהו לממשל אובמה, תקבל ישראל 3.8 מיליארד דולר, החל בשנת הכספים 2018.

השאלה הפתוחה היא האם הנשיא החדש יכול לבטל מזכר הבנות רשמי בין ישראל לארה"ב. כזכור, איים בזמנו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהוא יחתם על מזכר ההבנות עם הנשיא החדש בארה"ב, אך בסופו של דבר חתם על ההסכם עם אובמה. על פי הערכות אז, חששו גורמים במשרד הביטחון שאם ייבחר טראמפ הוא יהיה "סחורה בלתי ידועה" ולא יהיה ברור מה תהיה עמדתו לגבי הסיוע.

המו"מ על ההסכם נמשך חודשים רבים, ואחד מסלעי המחלוקת העיקריים הייתה דרישת ארה"ב לבטל את הנוהל הקיים, שלפיו ניתנת לישראל זכות להפנות כרבע מכספי הסיוע לתעשיות הביטחוניות הישראליות לרכש מקומי. בסופו של דבר נאלצה ישראל לוותר, וראשי התעשיות הביטחוניות כבר הזהירו כי הדבר יביא לפיטורים. המכה לא תהיה מיידית: הנוהל יבוטל בהדרגה כדי לאפשר לתעשיות הביטחוניות להסתגל למצב החדש.