פרשת מכון וולקני תועבר לדיון הרכב שופטים בבג"ץ

הקפאת עבודת הצוות שמינה נתניהו תימשך ■ חוקרי מכון וולקני: הממשלה לא דנה, כנדרש בחוק, בדוח שהיא עצמה הזמינה ואשר שולל את היוזמה להעברת המכון לגליל המזרחי

מכון וולקני / צילום: משה ליכטמן
מכון וולקני / צילום: משה ליכטמן

שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון, החליטה הבוקר (ב') כי העתירה נגד יוזמת שר החקלאות אורי אריאל להעברת מכון וולקני לצפון תעבור להרכב של שופטים שידון בעתירה, ובינתיים תעוכב עבודת הצוות המיוחד שהקים ראש הממשלה בנימין נתניהו בכוונה להמליץ בשאלה זו.

העתירה הוגשה בעקבות החשיפה ב"גלובס" על כך שקיים דוח חסוי של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ), שהוסתר מהציבור, אשר שולל את היוזמה. השופטת ברון דחתה את בקשת משרד החקלאות לחידוש דיוני הצוות שמינה נתניהו.

קיראו עוד ב"גלובס"


העותרים לבג"ץ, באמצעות עורכי הדין בועז בן-צור וצביקה מצקין, הם סגל המחקר במכון וולקני, ועד עובדי משרד החקלאות, איגוד סגל המחקר וההסתדרות. טענתם העיקרית היא שיש לפזר את הצוות שמינה נתניהו, שכן לטענתם ההליך כולו מרוקן מתוכן את חוק המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, משום שהממשלה לא קיימה התייעצות כנדרש בחוק והסתירה את עצם קיום הדוח.

המולמו"פ פועלת מתוקף חוק המועצה הלאומית למחקר ופיתוח ומשמשת זרוע החשיבה האסטרטגית של משרד המדע. המועצה ממליצה לממשלה על מדיניות לאומית בנושאי מחקר ופיתוח, מפיקה דוחות ועורכת סקרים על מצב המדע והמחקר בישראל ככלי להשגת היעדים הלאומיים.

המולמו"פ התבקשה על-ידי המועצה הלאומית לכלכלה, בראשות פרופ' אבי שמחון, לבחון את ההצעה של שר החקלאות אריאל להעתקת מכון וולקני ממרכז הארץ לגליל המזרחי.

חברי צוות הבדיקה היו חברי המולמו"פ, חיים רוסו ואמנון חזקיה, בכירי הוועדה הלאומית לקשרי אקדמיה-תעשייה. הדוח נמסר ביולי 2016, אולם כאמור נותר חסוי עד לחשיפה ב"גלובס" באמצע פברואר.

המסקנה של הצוות היא ש"תהליך העתקה של מכון וולקני לצפון טומן בתוכו סכנה להמשך קיום מחקר חקלאי מתקדם במדינת ישראל בשנים הקרובות, ולכן יש להימנע ממנו".

הצוות מצטרף למסקנות של חוקרים אחרים, כמו פרופ' יוג'ין קנדל ופרופ' אהרון צ'חנובר, שטענו בחודשים האחרונים כי סביבת העבודה (Ecosystem) של מכון וולקני חיונית לעבודתו, חוסכת עלויות ומחזקת את איכות המחקר.

"לכן", אומר הצוות, "העתקה של מרכזי מחקר ללא הבטחה מראש לנכונות החוקרים להעתיק את מקום המחקר, וללא קיומה של המערכת הסביבתית התומכת, מקטינה מאוד את סיכויי הצלחת המהלך. הניסיון המצטבר בעולם מראה כי שני התנאים המפורטים לעיל כמעט שאינם ניתנים להשגה. זו גם כנראה הסיבה לקושי באיתור דוגמאות להעתקה של מרכזי מחקר שצלחו ושרדו לאורך זמן. התשתית בצפון אינה תחליף לסביבה התומכת במיוחד של הפקולטה לחקלאות ומכון ויצמן".

הפרשה החלה בסוף ינואר, כאשר ראש הממשלה נתניהו מינה ועדה מייעצת לבחינת העתקת פעילות מכון וולקני לצפון, שהייתה אמורה להגיש את מסקנותיה בתוך 60 יום. לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת נבחרה שירי ברנד, ממלאת-מקום ראש מנהל תכנון במשרד הפנים. חבר נוסף בוועדה הוא עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י); וחברים נוספים בה יהיו מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן-אליהו, שמקדם יחד עם אריאל את העתקת המכון; ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון; ואודי אדירי מאגף התקציבים במשרד האוצר. בהמשך מונה מנהל המכון, אלי פיינרמן, כמשקיף בוועדה.

הוועדה שמינה נתניהו לא קיבלה לידיה את דוח צוות המולמו"פ, וחבריה הופתעו כשנודע להם באמצע פברואר על קיומו. משרד החקלאות הגיב לגילוי בטענה כי "הדוח שהוזכר לא הגיע לידינו, ולכן אין לנו יכולת להגיב עליו בצורה רצינית ומקצועית".

בעקבות החשיפה ב"גלובס" הוגשה העתירה לבג"ץ, בדרישה להקפיא את עבודת הצוות שמינה נתניהו. משרד החקלאות כתב בתשובתו לעתירה שהגישו חוקרי מכון וולקני כי "חוות-דעת המולמו"פ בנושא הונחה בפני הממשלה, וחזקה כי תובא במסגרת מכלול השיקולים בעת קבלת ההחלטה".

ד"ר נירית ברנשטיין, יו"ר נציגות החוקרים במכון וולקני, מסרה בתגובה: "משרד החקלאות צריך להחליט: האם חוות-הדעת הזו הוגשה לפניו, והוא דן בה - או שמא הוא אינו מכיר אותה? יכול להיות שנערך דיון בממשלה בתחומי סמכויותיו של משרד החקלאות, והוא לא זומן אליו?".