פלוג: רכישות המט"ח מקשות על הספקולנטים לעשות "רווח קל"

נגידת בנק ישראל חשפה כי תושבי חוץ רכשו מתחילת השנה שקלים ב-4.5 מיליארד דולר ■ הסבירה כי המטרה ברכישות המט"ח היא להגן על היצוא ולהעלות את האינפלציה

קרנית פלוג / צילום: רויטרס
קרנית פלוג / צילום: רויטרס

מדיניות ההשקעות של הגופים המוסדיים בחו"ל פוגעת בניסיונות בנק ישראל להחליש את שקל ומנוגדת לאינטרסים של החוסכים לפנסיה, כך אמרה היום (ג') נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג בהופעה בפני וועדת הכספים של הכנסת. "הם (המוסדיים) נמדדים על התשואות שהם מציגים מדי רבעון ויכול להיות שגם זה משפיע על ההחלטות שלהם, לאו דווקא מה שמיטיב עם המשקיעים לטווח ארוך שמשקיעים (אצלם) את הכספים הפנסיוניים שלהם", אמרה פלוג.

קיראו עוד ב"גלובס"


בתגובה לביקורת על התמשכות מדיניות רכישות המט"ח של הבנק שמשמיעים כלכלנים רבים אמרה הנגידה כי רכישות המט"ח מקשות על ספקולנטים "לעשות רווח קל", מורידות את הריבית במשק ובסקטור העסקי, מעודדות את האינפלציה לעלות בחזרה לתחום היעד ומהוות תחליף להורדת הריבית מתחת לאפס, צעד שהיה מביא לעלייה נוספת במחירי הדירות.  

...

פלוג הוזמנה לוועדת הכספים לדיון בנושא התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח שיזמה ח"כ תמר זנדברג, על רקע העובדה שספקולנטים ממשיכים להמר על המשך התחזקות השקל למרות שיתרות המט"ח המנוהלות בבנק ישראל כבר חצו את קו ה-100 מיליארד דולר.  

על-פי נתונים שהציגה פלוג רכשו תושבי חוץ מתחילת השנה שקלים ב-4.5 מיליארד דולר. מנהל חטיבת השווקים בבנק אנדרו אביר אמר בדיון כי חלק ניכר מסכום זה הוא השקעה לטווח קצר, היכולה להיות גם רכישה ספקולטיבית. "רכישות השקלים הן מסיבות שחלקן בגלל האטרקטיביות של הכלכלה הישראלית וחלק זה סיבות של ליהנות מטווח קצר", אמרה פלוג. "אני לא חושבת שמישהו ב-2008 חשב שנישאר עם המדיניות הזו של רכישות המט"ח כל-כך הרבה זמן, אבל אני מניחה שהלחצים הזמניים בשוק הזה באיזשהו שלב ייפסקו. נקבעה רמה הולמת ליתרות של בין 70 ל-110 מיליארד אבל היא לא תקרה. אין לנו מגבלה והשווקים מתחילים להפנים את זה. יש פה משחק וזה סיגנל שמקשה על האנשים האלה לעשות רווח קל".

פלוג ציינה את מדיניות הבנקים המרכזיים באירופה וביפן כגורם מרכזי ללחצי הייסוף על השקל. "חלק גדול מהחוב הממשלתי שלהם (אירופה ויפן ע"ב) נסחר בתשואה שלילית ומטבע הדברים מי שרוצה לבחור איפה להשקיע לא ירצה להשקיע באגרות חוב בתשואה שלילית. אחד הביטויים לכך שההשקעה בחו"ל נעשתה פחות אטרקטיבית היא העובדה שהמשקיעים המוסדיים אצלנו עצרו לאחרונה את היציאה לחו"ל, הפסיקו להגדיל את הנתח של ההשקעות בחו"ל, שזה בדרך כלל גורם מקזז מרכזי לתנועות הון פנימה. אנחנו כרגע נמצאים בשיעור השקעה של מוסדיים בחו"ל שהוא נמוך משמעותית ממה שמקובל במדינות אחרות. מעבר לכך, חלק ניכר מההשקעה שהם מוציאים לחו"ל - הם מגדרים אותה וזה מקזז עוד יותר את ההשפעה של תנועות ההון שנכנסות פנימה. לא ברור שהמדיניות הזו על-ידי המשקיעים המוסדיים היא אופטימלית מבחינת השקעה לטווח ארוך, אבל הם נמדדים על התשואות שהם מציגים מדי רבעון ויכול להיות שגם זה משפיע על ההחלטות שלהם, לאו דווקא מה שמיטיב עם המשקיעים לטווח ארוך שמשקיעים (אצלם) את הכספים הפנסיוניים שלהם".  

פלוג אמרה כי התחזקות השקל לטווח הקצר נועדה להגן על הייצוא הישראלי ולסייע בהעלאת האינפלציה. "התחזקות של השקל משתקפת בכך שמרכיב הייצוא ירד משמעותית בתוצר משיא של 35% ל-28%. ברגע שאתה סוגר מפעל בגלל ייסוף יתר אתה לא פותח אותו כששער החליפין חוזר למצבו הטבעי. אז אפשר לומר 'אז מה? מייצרים יותר מוצרי צריכה לשוק המקומי' – אבל ענפי הייצוא מתאפיינים בפריון הרבה יותר גבוה ובשכר הרבה יותר גבוה. משק שנשען על השוק המקומי – צומח פחות ולכן יש כאן נזק ארוך טווח לפוטנציאל הצמיחה של המשק. בנוסף האינפלציה נמצאת משמעותית מתחת היעד והייסוף החד פועל לירידה נוספת באינפלציה ולכן חלק מהסיבות שאנחנו רוכשים מט"ח זה גם כדי לסייע לאינפלציה לחזור לתוך היעד. היינו יכולים ללכת לריבית שלילית כמו שעשו שותפות הסחר שלנו עם כל מיני נזקים, לרבות שוק הדיור. ההתערבות בשוק המט"ח היא תחליפית לריבית שלילית היא נותנת לנו הרחבה מוניטרית באיזון יותר טוב של כלים".  

"אם נצטרך למכור את היתרות נעשה רווח נהדר"

בנק ישראל "יעשה רווח נהדר" אם תתרחש סיטואציה שבה הבנק ייאלץ לממש את יתרות המט"ח שברשותו, כך אמרה נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג בדיון בנושא התערבות הבנק בשוק המט"ח בוועדת הכספים של הכנסת.

מנייר שהכין מרכז המחקר והמידע  לקראת הדיון בוועדת הכספים עולה כי בנק ישראל הפסיד "על הנייר" כ-60 מיליארד שקל כתוצאה מהתחזקות השקל מול המטבעות הזרים שבהם הוא מחזיק. "אם יהיה צריך להשתמש ביתרות זה יהיה במצב שבו המשק יהיה בזעזוע – יש להניח שאז יהיה פיחות חד ונמכור אותן ברווח גדול. אנחנו לא פועלים למטרות רווח אבל זה ברור שאם יהיה צורך להשתמש בהן - זה יהיה רווח נהדר, אני לא בטוחה שאנחנו רוצים להיות שם".   

חוק בנק ישראל קובע כי הבנק המרכזי יעביר לקופת המדינה רווחים ממומשים ממכירת היתרות. יתרות המט"ח של ישראל מנוהלות בחטיבת השווקים של הבנק בסיוע גופי השקעה בינלאומיים. לפי נתונים שפרסם אתמול הבנק התשואה מניהול היתרות עמדה ב-2016 על 1.56%, בניכוי הפרשי שער.