הנקראות ביותר

נזק של 731 מ' ש' בשנה: כמה "שווה" ההזנחה של הים?

לפי דוח שהוזמן במסגרת הכנת חוק הגנת הים, המשך ההתנהלות הנוכחית של ניהול המים הטריטוריאליים של ישראל תביא לנזק של 731 מיליון שקל בשנה ■ אדם טבע ודין: "זו הצעת החוק המשמעותית והמקיפה ביותר בתחום הסביבתי מאז חוק אוויר נקי מ-2010"

חוף פלמחים / צילום: איל יצהר
חוף פלמחים / צילום: איל יצהר

עבודה שהכינה חברת המחקר והייעוץ עדליא לארגון אדם טבע ודין, קובעת כי הנזק הכספי שעלול להיגרם מהמשך מצב של עסקים כרגיל בניהול המים הטריטוריאליים והכלכליים של ישראל, עומד על לפחות 731 מיליון שקל בשנה. הדו"ח הוזמן במסגרת הכנת הצעת חוק הגנת הים, הנמצא בימים אלה לקראת העברה ללשכה המשפטית של הכנסת. עלות הצעת החוק כוללת הקמת רשות ים בכ-10.5 מיליון שקל בשנה, מהם 5 מיליון שקל מוקצים כבר כיום לביצוע פעולות שיועברו לרשות.

את הצעת החוק, שאליה מתייחסים באדם טבע ודין כאל "המשמעותית והמקיפה ביותר שנכתבה בתחום הסביבתי מאז חוק אוויר נקי" מ-2010, מובילים ראשי הוועדות הרלוונטיות. ההצעה זוכה לתמיכה של שר האוצר משה כחלון.

לדברי עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל הארגון, "מדובר בהתגייסות נדירה של קואליציה ואופוזיציה למען הגנה על המשאב הטבע החשוב ביותר של מדינת ישראל - הים התיכון. העובדה כי לאורך שנות קיומה הפקירה המדינה את הניהול של בסיס האנרגיה, המסחר, התקשורת והתיירות היא בלתי נתפשת".

לדברי ח"כ גפני, ההצעה היא המשך לחקיקה לשמירת החופים: "אנו ממשיכים בחקיקה לדאוג למשאבי הטבע ולמערכות האקולוגיות השייכות לכלל האזרחים, ולהמשיך להסדיר את המצב כפי שצריך להיות".

בניתוח הכלכלי שעשתה עדליא, תחשיב הנזקים באירוע של דליפה כולל שלושה מרכיבים: כמות הגז שתדלוף, הסתברות לאירוע דליפה, על בסיס מחקרי הסתברות לתקלות במתקני אנרגיה ימיים, וחישוב עלויות הנזק הציבורי מדליפה. השורה התחתונה היא שהעלות השנתית שיש לחשב כתוצאה מאירוע דליפה עומדת על 645.7 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"גלובס"


חוסר יציבות, כאוס

בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "ניהול משאבי הטבע הימיים של ישראל סובל מהעדר יציבות ומהעדרו של תכנון מחייב ארוך טווח* חוסר היציבות, לצד ריבוי הרגולטורים ובעלי העניין הפועלים בסביבה זו, מביא לכאוס שפוגע במערכת האקולוגית, בגורמים ממשלתיים ובגורמים פרטיים הפועלים בסביבה זו, כמו גם בציבור הישראלי בכללו".

החוק מדבר על הקמת רשות חדשה ועצמאית לניהול המרחב הימי, שתנהל את מגוון השימושים בסביבה הימית, ותרכז בידיה את הסמכויות המפוזרות בין גופים שונים, שלעתים הינם בעלי אינטרסים נוגדים. ברשות יהיו 5 תקנים לעובדים, בעלות שנתית של 1.37 מיליון שקל מתוך תקציב כולל של 10.5 מיליון שקל. 5.9 מיליון שקל יופנו מדי שנה לניטור הים.

על פי ההצעה, הרשות תהיה אחראית לבצע הערכת מצב כוללת של הסביבה הימית, שתעודכן מדי חמש שנים. במקביל תכין תוכנית ימית לאומית, שתכלול מטרות כלליות בשימור הסביבה, שיקולים סביבתיים, חברתיים וכלכליים, אינטרסים שונים והשפעותיהם הפוטנציאליות על הסביבה ומדדים לבחינת עמידת התוכנית במטרותיה.

הרשות תהיה זאת שמוסמכת לתת היתרים ורישיונות בהתאם לתוכנית הימית הלאומית, ולהנחות את הרשויות הציבוריות השונות באשר לתנאים הסביבתיים שעליהן לכלול במסגרת התהליך. הרשות תגדיר אזורים ימיים מוגנים ותקדם הרחבה של חקיקה סביבתית גם למים הכלכליים.

פעילויות נוספת של הרשות: הקמה ותקצוב של תוכנית ניטור לאומית, לצורך איסוף ארוך טווח של מידע מדעי שייתן תמונת מצב עדכנית ומקיפה של הסביבה הימית; הקמת מרכז מידע ימי לאומי שיאגד את כלל המידע - שיהיה נגיש לציבור הרחב - ויערוך בקרת איכות של המידע; והקמת מנהלת אכיפה ימית שתהיה אחראית לתעדוף ותיאום בין כל הגופים הרלוונטיים לאכיפה במים.

לדברי עו"ד תמי גנות רוזנשטרייך, מנהלת היחידה הימית באדם טבע ודין, השמירה על המערכת האקולוגית אינה רק "במובן הקלאסי של מגוון מינים וטבע החשובים כשלעצמם, אלא גם ביכולת שלנו לעשות שימוש במערכת האקולוגית. למשל, שימוש במים להתפלה, כשמים שעברו זיהום משמן או נפט לא יכולים לשמש להתפלה, ו-70% ממי השתייה היום הם מהתפלה. זה אומר שאי אפשר להשתמש בים לדיג, זה פוגע בתיירות, וחייבים להתייחס גם לפגיעה האדירה מנזק שיכול לקרות מחיפושים וקידוחים של גז ונפט".

"הניתוח הכלכלי לא כולל מה קורה אם מתקני ההתפלה נסגרים פתאום לכמה ימים, ומה הנזק למשק", אומרת גנות רוזנשטרייך. "זה לא כלול בחוות הדעת, כי אין מידע כזה על ההסתברות שתהיה תקלה ומתקני ההתפלה ייסגרו".

השבתה כזאת התרחשה במארס שעבר במתקן ההתפלה בשורק, בעקבות זיהום הים באזור פלמחים במי קולחין, וגם בפברואר האחרון היה אירוע של זיהום חמור, שהוביל לסגירת חוף פלמחים למתרחצים ולהמלצה לא לטייל בגן הלאומי שורק. "משרד הבריאות ורשות המים נותנים את האישור להזרים, ואז כשיש ערכי ביוב גבוהים בים אומרים למתקני ההתפלה להפסיק לעבוד. אחרי זה רשות המים קונסת את מתקני ההתפלה על כך שלא סיפקו מים בכמויות המחויבים להן. זה לא יד ימין שלא יודעת מה עושה יד שמאל, אלא יד ימין נגד יד שמאל".

מרשות המים נמסר בתגובה כי "הפתרונות לסילוק תקין של הקולחים המיוצרים באזור גוש דן הם מורכבים. רשות המים עובדת על תכנית למציאת פתרונות לטווח ארוך לסוגיה, אך מטבע הדברים מדובר בפתרונות מורכבים ויקרים, שיישומם יארך עוד זמן".

נזק אפשרי מאירוע דליפת גז ונפט בים
 נזק אפשרי מאירוע דליפת גז ונפט בים

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!