83North הופכת לאחת מ-5 קרנות ההון סיכון הגדולות בישראל

הקרן מנהלת הון של 810 מיליון דולר ■ ארז עופר, אחד השותפים: המוסדיים הישראלים צריכים להשקיע יותר בהיי-טק, אבל אני לא חושב שהממשלה צריכה להכריח אותם

לא פלא שחברות הטק הישראליות הצעירות ממשיכות לגייס. יש מי שמממן אותן, ואפילו מתחרה כנראה על המימון של חלקן, והנה הדוגמה הנוכחית: קרן ההון סיכון הישראלית 83North סגרה גיוס לקרן הרביעית שלה בסך של 250 מיליון דולר. מדובר בהון שגויס בפועל, ולא ביעד גיוס עתידי. לדבריה, הגיוס נסגר תוך 3 חודשים בלבד, והמשקיעים הם אותם משקיעים מהקרנות הקודמות שלה, כלומר בעיקר משקיעים מוסדיים אמריקאיים מהשורה הראשונה. כך, הפכה למעשה הקרן לאחת מחמש הגדולות בישראל (מלבד JVP ופיטנגו) כשההון המנוהל שלה הוא 810 מיליון דולר (4 קרנות, 11 שנות פעילות - ראו טבלה).

83North הוקמה ב-2006 כקרן עצמאית של קרן Greylock האמריקאית לצורך השקעות בישראל. בתחילת 2015 החליטה הפעילות הישראלית להיפרד מהקרן האמריקאית. גריילוק ישראל שינתה את שמה ל-83North (סך קווי האורך הגיאוגרפיים של לונדון ותל אביב, כלומר חיבור בין שני מוקדי הפעילות שלה - ישראל ואירופה). לקרן יש חמישה שותפים: ארנון דינור, לוראל באודן, ארז עופר, יורם שניר וגיל גורן. למרות ששמה מרמז על התמקדות בישראל ואירופה, הקרן משקיעה במקביל בחברות אמריקאיות. "השילוב בין השקעות בישראל ואבירופה יוצר פורטפוליו אטרקטיבי ומאוזן", נאמר בהודעתה. "עד כה השקענו במספר מדינות בהן בריטניה, יוון, ספרד, גרמניה, איטליה, שוודיה, וצרפת. בחלק מהמקרים החברות מעבירות את המטה שלהן לארה"ב".83

North מתמחה בהשקעות בכל השלבים עם דגש על השלבים המוקדמים (סיד וסבבי A), אך לקרן יש מנדט להשקיע בכל שלבי החיים של חברות טק צעירות. הקרן מתמקדת במספר סקטורים: פינטק, תוכנה, תשתיות מחשוב, אחסון וענן, סייבר סקיוריטי, מובייל, אינטרנט, תקשורת/רכיבים ו- IoT. בקיצור, הכול מהכול.

שותפי הקרן ציינו בהודעתה כי: "אנחנו מאמינים שבשביל השקעות בשלבים מוקדמים, כלומר סיד ו-A, וכדי לייצר החזרים אטרקטיביים למשקיעים שלנו אין צורך בקרן גדולה מדי". ארז עופר, אחד מחמשת השותפים בקרן, מסביר כי גודל הקרן נגזר ממספר השותפים: "עם השנים, שמנו לב שכל שותף מנהל השקעות בגודל ממוצע של 40-50 מיליון דולר. המתמטיקה היא פשוטה: בקרן השנייה היינו 4 שותפים וגייסנו 40 מיליון דולר פר שותף, ולכן 160 מיליון דולר. לקראת השלישית, ראינו שהצ'קים גדלו ושאנחנו רוצים לשים יותר כסף בכל חברה, ומכיוון שעדיין היינו 4 שותפים, גייסנו 50 מיליון דולר פר שותף ולכן 200 מיליון דולר. עכשיו אנחנו 5 שותפים ולכן 250 מיליון דולר".

- הגיוס הנוכחי אומר שהקרן מדורגת בין חמש הגדולות בישראל.

עופר: "אך פעם לא בדקתי. זה לא כל כך מעניין אותי. זה לא הדירוג שאנחנו מסתכלים עליו".

- כמה מתוך הסך שגויס מיועד לשוק הישראלי?

"אין לנו קו קבוע וברור, אך בדרך כלל ההשקעות שלנו בישראל ובאירופה מתקרבות עם השנים לחצי-חצי. אנחנו מעריכים שגם בקרן הזו זה יהיה חצי-חצי. וכאמור, אנחנו מתמקדים בהשקעות מוקדמות. 40% מההשקעות שלנו החלו בסיד, כלומר השקעה של פחות ממיליון דולר".

- כי בהשקעות כאלו התשואות הן יותר גבוהות?

"כן, ואם מסתכלים על אופי ההשקעות שלנו אז בישראל אנחנו נוטים הרבה יותר להשקיע מוקדם כי בישראל מדובר בטכנולוגיות מאוד עמוקות, מה שמצופה לראות בישראל, ואילו באירופה מדובר בשלבים מאוחרים יותר. אז אנחנו מגוונים, אבל הייתי אומר ששני שלישים מההשקעות שלנו הם בשלבים מוקדמים, כלומר סיד ו-A".

עוד מסרו שותפי הקרן בהקשר של השוק הישראלי: "קצב הגיוס ברבעון הראשון של 2017 מעיד על המשך קצב השיא. חלק ניכר מהגידול בהון המושקע מגיע לסבבי גיוס מתקדמים של חברות בוגרות המציגות קצבי הכנסות גבוהים. מספר החברות הבוגרות הפועלות כיום - שמהן תגענה הנפקות או רכישות משמעותיות בשנים הקרובות - גבוה מתמיד וזהו כמובן נתון מאוד מעודד לשוק הישראלי. מנגד, הזמינות הגבוהה של הון להשקעה מוביל לגיוסים רבים ולעיתים בהיקפים גבוהים של חברות צעירות ללא מודל עסקי מבוסס. גיוסים כאלו, ובשוויים גבוהים, מרחיקים את אותן חברות מאקזיטים שאחרת היו קורים בחברות שאין להן את הפוטנציאל לגדול ולהיות חברות משמעותיות. הרצון ליצור חברות משמעותיות הוא מבורך אבל האקזיטים הצנועים יותר הם גם חלק חשוב מהדינמיקה בשוק. דווקא כאן נרשמת האטה ברבעונים האחרונים, בין היתר בשל זמינות ההון להשקעה ממקורות רבים מחוץ לישראל. הנחת העבודה שלנו היא שהשוק יתייצב על 'נקודת עבודה' חדשה שיוצרת איזון בין הון שמושקע בשוק, יצירת חברות חדשות, גידול חברות משמעותיות ואקזיטים לאורך כל הספקטרום של ערכי המכירה".

ל-83North חשוב להבהיר על מודל דמי הניהול ודמי ההצלחה (Carried Interest) של שותפיה: "אצלנו הסיפור הוא מאוד פשוט ולמדנו את זה מגריילוק", מסביר עופר. "אנחנו לוקחים רק את הכסף שדרוש לנו לניהול הקרן, ולא מעבר. אין לנו דמי ניהול קבועים מגודל הקרן. אם לוקח לנו בשנה X דולרים לנהל את הקרן, אז זה מה שאנחנו לוקחים. וכן, יש דמי הצלחה, אבל דמי הניהול שלנו הם פחות מ-2% מגודל הקרן. בארץ מקובל לקחת 2% ולא משנה גודל הקרן. בישראל אוהבים להתלונן על הקרנות שהן לוקחות דמי ניהול גבוהים ולא מציגות תשואות מספיק טובות, ושהשותפים שלהן חיים מדמי הניהול. אנחנו לא חיים מדמי הניהול. אנחנו בונים על דמי ההצלחה של הקרן. דמי הניהול הם מה שנדרש לנו לפי תקציב, ולא יותר, ובמקרה שלנו זה פחות מ-2%. היתרון של השיטה הזו הוא שכל מה שאנחנו לא לוקחים כדמי ניהול, אנחנו יכולים להשקיע בחברות ומבחינתנו זה מה שמביא לדמי הצלחה ועל זה אנחנו מתוגמלים".

- מהי עמדתך לגבי הגדלה של ההשקעות של המוסדיים הישראליים בתעשיית ההיי-טק? היית רוצה שישקיעו אצלך מוסדיים ישראלים?

"זה יהיה נחמד, ומדי פעם מדברים אתנו כאלו. מעולם לא היה לנו צורך להרחיב את מעגל המשקיעים כי האמריקאים עונים על ההקצאות שלנו ואפילו מעבר להן. זהו דיון חשוב, וחשוב שהמוסדיים הישראלים ישקיעו באפיק הזה, דרך קרנות הון סיכון או ישירות בחברות. אבל יש פה תהליך שצריך לקרות כי הם צריכים ללמוד את התחום הזה, ולזוז יותר מהר".

- האם צריך לייצר רגולציה שתחייב אותם להשקיע יותר?

"אני לא כל כך מאמין ברגולציה. אני מאמין שכוחות השוק צריכים לעשות את שלהם. המוסדיים הישראלים מנהלים את הכסף של כולנו והם צריכים לעשות את השיקולים הכי טובים שלהם".

- גם המוסדיים בארה"ב מנהלים את הכסף של המורים או של הכבאים של מדינת קליפורניה. זה אותו דבר. למה מה שנכון להם לא נכון לנו?

"זה נכון גם לנו. המוסדיים הישראלים צריכים להשקיע יותר בהיי-טק, אבל אני לא חושב שרגולציה תעזור או שהממשלה צריכה להכריח מישהו להשקיע כסף באפיק כזה או אחר, כמו שבארה"ב אף אחד לא מכריח את המוסדיים. כוחות השוק הם המכתיבים. בארץ, צריך לזכור, יש עקומת הלימוד. המוסדיים כאן נכוו בעבר. אני מעריך ששיעור ההשקעה שלהם בהיי-טק יגדל עם השנים אבל אני לא חושב שהממשלה צריכה להתערב בזה".