מצרים מתחייבת לספק גז לירדן ב-2018-2019

שר האנרגיה המצרי מעריך שלמדינתו פוטנציאל של 6,200 מיליארד מ"ק גז טבעי, וחוזר על התחייבותו לחדש את האספקה לירדן ■ חברת החשמל הירדנית, החתומה עם "לוויתן", חתמה על הסכם עם חברת הולכת הגז המצרית-ירדנית פאג'ר

מאגר לוויתן/ צילום: נובל אנרג'י
מאגר לוויתן/ צילום: נובל אנרג'י

שר האנרגיה המצרי, טארק אל מולה, חזר השבוע על הערכתו כי מצרים תפסיק לייבא גז טבעי במהלך 2018, ותספק לעצמה את כל הצריכה. סוכנות הידיעות הירדנית פטרה דיווחה כי בוועידת האנרגיה הבינלאומית שהתקיימה בעמאן בימים ראשון ושני, חזר אל מולה על הבטחתו שמצרים תייצא גז לירדן כשתגיע לאספקה עצמית, כלומר ב-2018 או 2019.

על פי סוכנות הידיעות זאוויה מבית רויטרס, חברת החשמל הירדנית (NEPCO), החתומה על רכש גז ממאגר לוויתן, חתמה במהלך הוועידה על הסכם עם חברת הולכת ואספקת הגז המצרית-ירדנית פאג'ר, המפעילה את צינור הגז הערבי בין מצרים ירדן וסוריה. על פי הדיווח, מטרת ההסכם היא לחזק את קשרי הגז בין המדינות. לא דווחו פרטים נוספים.

המחויבות המצרית לספק גז לירדן עוד טרם תחילת האספקה מלוויתן, עלולה להגביר את הלחץ החזק ממילא על בית המלוכה לפגוע בהסכם עם ישראל. "אפשר לסמוך על משיחי הר הבית ופוליטיקאים ישראלים מהימין האמוני-לאומני שיספקו את העילה לביטול ההסכם ליצוא גז לירדן, ולא אתפלא אם ההסכם יוקפא או יבוטל", אומר אמנון פורטוגלי חוקר במכון ון ליר. על רקע כוונת ראש הממשלה נתניהו לאשר לפוליטיקאים לעלות להר הבית, הדברים לא נשמעים בלתי הגיוניים.

נכון להיום מפיקה מצרים גז בהיקף 45.5 BCM (מיליארד מ"ק) בשנה למול צריכה מוערכת של 54 BCM, ואת ההפרש מייבאת כגז נוזלי. משרד האנרגיה המצרי צופה כי היקף ההפקה יגדל עד סוף השנה לקצב של 59 BCM בשנה, לאחר שתתחיל ההפקה משדות הגז זוהר, אטול וצפון אלכסנדריה. שלושת השדות הללו צפויים להגביר בהדרגה את קצב ההפקה, ולספק ב-2019 כמות מרשימה של 46 BCM.

שדה גז משמעותי נוסף במצרים הוא נורוז, שהתגלה ביולי 2015 והחל להפיק כבר באוקטובר 2016. את השדה מפעילה ENI האיטלקית, וברבעון הראשון של השנה הוא מספק גז בקצב שנתי של 9 BCM.

במקביל להגדלת התפוקה מקדמת מצרים הקמת תחנות כוח מונעות גז וכן מפתחת מעבר של התעשיה לגז, כך שהצרכים שלה צפויים לצמוח. למרות זאת, ההתפתחויות במדינה מעיבות על סיכוייהן של שותפות לוויתן לספק גז למתקני ההנזלה במצרים, למרות טענות הנשמעות מכיוונן על מו"מ אינטנסיבי המתנהל עם המצרים.

בראיון לאתר EnergyBoardroom בסוף פברואר חזר השר אל מולה כמה פעמים על אמירתו שמטרתה של מצרים היא להוות האב אזורי מוביל לנפט וגז. הוא הוסיף שעל פי מחקרים שונים, פוטנציאל הגז הטבעי של מצרים מגיע ל-6,220 BCM, כך ששדה הענק זוהר, שבו 850 BCM, מהווה מבחינתו רק התחלה. "אנחנו מאוד אופטימיים ביחס לסיכויינו למצוא מאגרי גז מוכחים נוספים", אמר אל מולה. "יש עוד פעולות רבות שנבצע בזמן הקרוב".

עד שתגיע מצרים לאספקה עצמית של גז, היא מייבאת מירדן גז עודפי גז נוזלי ממסוף הגז הנוזלי שהקימה ירדן בעקבה, באמצעות צנרת שדרכה זרם בעבר הגז בכיוון ההפוך. במסגרת ועידת האנרגיה בעמאן חתמו מצרים וירדן על ארבעה חוזים והסכמי הבנות בתחום הגז הטבעי בסך הכל, בהם הסכם הבנות בין המדינות להסדרת היבוא והיצוא ביניהן, שעליו חתמו אל מולה ועמיתו הירדני איברהים סייף.