"הפסקתי לכעוס ולהתאבל - כעת אני ממוקד במציאת פתרון"

ג'ונתן סילברסטין, שותף בקרן אורבימד, נחשב במשך שנים משקיע בעל מגע זהב עם התמחות בתחום הרפואי ■ בגיל 49 לקה בסוג נדיר של פרקינסון והחליט לרתום את כישוריו למלחמה על חייו

ג'ונתן סילברסטין / צילום: יחצ
ג'ונתן סילברסטין / צילום: יחצ

בגיל 49, כשהוא באחת התקופות הטובות בחייו, גילה ג'ונתן סילברסטין, שותף בחברת ההשקעות אורבימד, שהוא חולה במחלת פרקינסון מסוג GBA. מדובר בגרסה גנטית נדירה יחסית וחמורה במיוחד של פרקינסון, אשר לרוב תוקפת את החולים בגיל צעיר ומתפתחת באופן מהיר ביחס לפרקינסון הקלאסי. התרופות שקיימות בשוק, שגם הן מציעות לחולים רק מענה חלקי, פחות יעילות בגרסה הספציפית של סילברסטין.

"לפני האבחון צצו אצלי כמה בעיות רפואיות שונות", מספר סילברסטיין בראיון מיוחד ל"גלובס", "אבל לא קישרתי ביניהן. העיניים שלי החלו לזוז באופן לא רצוני ורופא העיניים לא הצליח להבין מדוע. התחילה לי תופעה של עין יבשה, מסתבר שזה קרה כי לא מצמצתי מספיק. הייתי רגיל להתחרות בטריאתלון ופתאום הצוואר שלי לא היה מספיק חזק כדי להחזיק את הראש במהלך ריצה כזו. יום אחד התעלפתי במהלך ריצה. רק כשהתחלתי לרעוד, חזרתי לנוירולוג שלפני כן הכריע שהכל בסדר, והוא בחן את רמות הדופמין במוח שלי, ומשם שלח אותי לבדיקה גנטית".

כשהחל סילברסטיין להתעמק בפרטי האבחון, גילה כי מדובר במצב חמור יותר מפרקינסון קלאסי. "התאבלתי מאוד ואז כעסתי. הילדים שלי ואשתי מאוד תמכו. היה לי קשה במיוחד לספר להורים שלי. הייתי עצוב ואז כעסתי במשך 24 שעות, ומאותו הרגע הפסקתי לכעוס והפסקתי להתאבל - כעת אני ממוקד כמו לייזר במציאת פתרון".

כפי שסילברסטיין חוזר ואומר, הוא כנראה האדם המתאים ביותר למשימה הזו. הוא מנהל תחום הפרייבט אקוויטי בקרן אורבימד, אחת מקרנות ההשקעות וההון סיכון המובילות בעולם בתחום הרפואי, אשר מנהלת כ-13 מיליארד דולר של השקעות רפואיות. הוא נבחר במשך שש שנים ברציפות ל"רשימת מידאס" של פורבס, רשימת המשקיעים המצליחים, והיה המשקיע היחיד מתחום הבריאות שהגיע להישג זה.

"זה מה שאני עושה, אני הופך מדע לחברות מסחריות ופתרונות רפואיים. אני מאתר פרויקטים מבטיחים, צעירים או אקדמיים, משיג להם מימון, מקדם אותם ויוצר עבורם עסקאות פיתוח עם חברות תרופות.

קיראו עוד ב"גלובס"


"יכול להיות שהמחלה תקפה מישהו אחר שהוא נהג משאית, קבלן או מוכר פלאפל, ואין לו כלים כדי להתמודד מלבד ברמה האישית, אבל לי יש. אם לא אספיק לעזור לעצמי, אז אולי לפחות אעזור למישהו אחר, ובכל מקרה לא אוותר בלי לנסות להציל את חיי".

2 מיליון חולים

בפרקינסון מסוג GBA חולים כ-2 מיליון איש בעולם, מהם כרבע (כמו סילברסטיין) יהודים אשכנזים. סילברסטיין שואף להקים קרן בהיקף של כ-90 מיליון דולר לפחות, כאשר הוא עצמו מתכנן להשקיע עשרות מיליוני דולרים מכספו האישי. הקרן מתוכננת להזניק לפחות שלושה פרויקטים, אשר בהמשך הדרך, אם יצליחו, יוכלו לגייס הון גם מגורמים מסחריים. כיום המחלה אולי נדירה מדי מכדי להיות המוקד של פעילות פיתוח תרופות של חברה מסחרית, אולם אם מוצר כזה יתקדם בתהליך הפיתוח וחלק מן הסיכון יוסר ממנו, הוא יכול לעניין בהמשך גם את חברות התרופות הגדולות.

"אנחנו ננסה דברים שהון סיכון רגיל לא יכול לעשות, אבל הם בהחלט יכולים גם להשתלם לקרן שלנו", אומר סילברסטיין, "יכול להיות שחלק מן הפרויקטים אפילו ירוויחו לקרן כסף בסופו של דבר".

"אנחנו מעריכים כי לא נוכל לפתח מוצר אחד שיפתור את הבעיה לכל החולים בפרקינסון מסוג GBA, אלא יהיו כמה תרופות, אולי קומבינציות של מוצרים שכל אחת מהן תיטיב עם פלח אחר של החולים", הוא אומר.

סילברסטיין מתכוון להיות מעורב בניהול כל המיזמים הללו, במטרה שיזוזו מהר, יותר מהר מכפי שזזות פעילויות בתחום הרפואי בדרך כלל. במקרה שבו הקרן תחתום על חוזי פיתוח עם חברות תרופות בינוניות או גדולות, היא תתנה את החוזה בפעילות פיתוח בקצב מהיר, גם על חשבון תמורה כלכלית.

כיום, חברות בינוניות וגדולות שרוכשות טכנולוגיה מחברות צעירות יותר, מפתחות אותה לפי הקצב שלהן והצרכים שלהן. לעיתים הפיתוח מופסק ללא כל הסבר בשל הצרכים האסטרטגיים של החברה או מוקפא למשך שנים ארוכות. הקרן שמייסד סילברסטיין תנסה לנסח חוזים אשר ימנעו מהפרויקטים שלה גורל כזה.

תחום הפרקינסון כבר זכה לתמיכה משני חולים מפורסמים. הראשון הוא מייקל ג'יי פוקס שלקה בגיל צעיר מאוד בפרקינסון מסוג "קלאסי", אשר מתאפיין בהתנוונות תאי העצב במוח האחראים לתנועה, ומתבטאת תחילה ברעידות ואחר כך באובדן שליטה על הגוף, ובסופו של התהליך גם בפגיעה קוגניטיבית. השחקן המפורסם ("בחזרה לעתיד", "קשרי משפחה" ועוד) הקים קרן לתמיכה במחקרים ובחברות בתחום, והגוף הזה נחשב היום לאוטוריטה ולגורם משמעותי ביותר בתעשיית התרופות לפרקינסון. אולם, קרן מייקל ג'יי פוקס מחלקת תקציבים ואינה מנהלת את פעילות החברות ולכן סילברסטיין אינו מתכנן לחקות את המודל שלה. "נפגשתי איתם ואפילו כתבתי להם צ'ק, כדי שלא יראו בי מתחרה, אולם אנחנו צריכים לעשות דברים שונים. אולי בהמשך, כיוונים שיתגלו אצלנו יהיו רלוונטיים גם לסוגי פרקינסון נוספים, או למחלות אחרות כמו אלצהיימר או ניוון שרירים".

מיזם נוסף שייך לסרגיי ברין, ממייסדי גוגל, אשר תרם 100 מיליון דולר לחקר הפרקינסון.

ברין אינו חולה במחלה היום, אך גילה לאחר שביצע תהליך של פענוח הגנום אישי שלו, כי הוא מכיל גן שמגביר את הסיכויים שלו ללקות במחלה (גן שונה מזה שגורם למחלה של סילברסטין). ברין תומך ביישום של שיטות חישוביות לאיתור מולקולות פוטנציאליות לטיפול במחלה. המשימה של ברין פחות דחופה, משום שהוא עדיין אינו חולה. סילברסטיין צריך פתרון מהיר יותר.

"כמו חברה"

"אנחנו רוצים להתנהל כמו חברת ביוטק לכל דבר", אומר סילברסטיין, "יהיה לנו מנכ"ל מהתעשייה ותהיה ועדה מייעצת של עד עשרה אנשים, מתוכם כבר גייסנו שישה (שמות היועצים לא יאמרו הרבה לקורא הממוצע אולם מדובר באישים בכירים מאוד בתעשיית התרופות וברפואה נוירולוגית - ג.ו.).

"סימנו מספר כיוונים כמו מוצרים אנטי דלקתיים, מוצרים המגנים על תאי עצב (Neuroprotection) מוצרים מתחום העריכה הגנטית והתרפיה הגנטית", הוא מוסיף. בהקשר של טיפולים גנטיים, העובדה שמדובר בפרקינסון עם בסיס גנטי ברור (יהודים אשכנזים כאמור), עובדת לטובתם של החולים, משום שנראה שיהיה קל יותר לתקוף באמצעות עריכה גנטית מחלה שמבוססת על ביטוי של גן יחיד.

סילברסטיין מעוניין מאוד בשילוב גורמים ישראלים במהלך, לא רק משום שבישראל מתבצע מחקר מוביל בתחום הפרקינסון, הן באקדמיה והן בתעשייה, אלא בעיקר משום שהמחלה נפוצה במיוחד אצל יהודים אשכנזים. "אולי בישראל נמצא אותו אדם שחולה במחלה, ויש לו את הכסף אך לא את הידע והקשרים הדרושים כדי לפעול. בתעשייה הישראלית מכירים את הרקע שלי. הובלתי ב-2009-2010, בשלהי המשבר הכלכלי, את הקמת אורבימד ישראל (בניהולם של סילברסטיין יחד עם ד"ר ניסים דרוויש, ענת נשיץ וארז חיימוביץ') שהחייתה למעשה מחדש את תעשיית ההון סיכון הישראלית בתחום הבריאות, בתקופה שהתחום סבל מקיפאון משמעותי. על ידי גיוס סכום של 530 מיליון דולר והקמת עשרות חברות סטארט-אפ, יצרנו כאן משרות איכותיות למאות אנשים. עכשיו אני רוצה לעזור לעצמי ולחולים אחרים, גם ישראלים, באמצעות ההון שלי והשם שלי".

- כבר הספקת להיפגש עם גורמים בתחום?

"נפגשתי עם רופאים מכל העולם. פנינו בדרך זו או אחרת ל-1,000 בתי חולים, וקיבלנו כבר עשרות הצעות לפרויקטים, חלקן לא רלוונטיות וחלקן מעניינות, וביניהן הצעה אחת מישראל. הצגנו אותן לחברי הוועדה המייעצת שתתכנס לראשונה ב-21 באפריל. את כל זה עשינו תוך שישה שבועות".

אשתו של סילבסרטיין, נטלי, צפויה לנהל איתו את הקרן. גם היא מגיעה למשימה עם רקע רלוונטי רב: כיום היא כתבת פרילנס ומומחית לתקשורת, לאחר 15 שנות קריירה במשרות של ניהול מערכות רפואיות ובייעוץ רפואי פרטי.

"אני ממשיך בתפקידי באורבימד", אומר סילברסטיין, "מעולם לא הייתי טוב בשום דבר חוץ משקעות הון סיכון בבריאות, אך נראה שבסופו של דבר, זה הכישרון שאצטרך כדי לחיות. אני מאוד אופטימי כי זו הפעם הראשונה שבה הנושא הזה נתקף על ידי מישהו שמגיע מהתחום".

- איך אתה מצליח לשמור על מוטיבציה גבוהה?

"אין לי זמן לדאוג. אני צריך לפעול. בינתיים אני מרגיש די בריא. השנה שקדמה לאבחון שלי הייתה נהדרת, ומסתבר שהייתי חולה בפרקינסון לכל אורכה. אין שום סיבה שהשנים הבאות לא יהיו טובות גם כן".