מחקר: רוב מכריע בקרב הציבור אינו מכיר את שופטי העליון

פרופ' יובל אלבשן: "זה דבר הרה-אסון, כי המשמעות היא שאין היום לעליון את הרכיב שמייצר יוקרה; על הקרקע הזאת הציבור לא מגיב מספיק בחומרה לאמירות נגד בג"ץ"

הפוליטיקאים, אנשי המשפט ואנשי התקשורת בארץ מרבים לעסוק בזהות השופטים המתמנים לבית המשפט העליון. הרקע הביוגרפי שממנו מגיע כל שופט מנותח בפירוט, פסקי הדין שכתב עד מינויו נבחנים בזכוכית מגדלת, תוך ניסיון לאבחן את תפיסת עולמו של המועמד לשפיטה ואת השפעתה על עמדותיו בכל סוגיה ציבורית שמגיעה לפתחו של העליון.

סבב הבחירה האחרון, שבו נבחרו 4 שופטים חדשים לבית המשפט העליון, הדגים היטב את החשיבות הרבה שרואים המעורבים בבחירה בזהות המועמדים שיקודמו לערכאה העליונה. הבחירה לוותה במאבק עיקש בין שרת המשפטים, איילת שקד, וחבריה הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים, לבין שופטי בית המשפט העליון, חברי הוועדה, בשאלה מי הם השופטים שצריך למנות לעליון, כאשר כל צד העדיף מועמדים אחרים. בסופו של דבר נבחרו שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, ד"ר דוד מינץ; שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, יעל וילנר; נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, יוסף אלרון; ושופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ג'ורג' קרא.

דוגמה נוספת למאבק הקשה שהתחולל סביב המינויים האחרונים לעליון, ניתן למצוא בתלונה שהגישה לאחרונה עו"ד תמי אולמן, יו"ר לשכת עורכי הדין במחוז חיפה, נגד שופט המחוזי בחיפה, רון סוקול, בטענה כי פרקליטים ושופטים מטעמו שיגרו לה מסרים מאיימים, על רקע המינויים לעליון והבחירות לתפקיד נשיאות בית המשפט המחוזי בעיר.

העיסוק הרב בזהות השופטים שיכהנו בעליון אינו סתמי. להרכב השופטים הדן בכל עתירה המוגשת לבג"ץ ובכל ערעור על פסיקות של בתי המשפט המחוזיים, יש השפעה רבה על גורל התיק. ניסיון העבר מלמד שזהות השופטים המקודמים לעליון, מעצבת את פני המשפט בארץ ומשנה סדרי עולם.

ולמרות כל זאת, לפי מחקר שערכה לאחרונה הקריה האקדמית אונו באמצעות "סאפיו מחקר ופיתוח" ובשיתוף "גלובס", רק 7% מהציבור הישראלי מכיר את הרכב השופטים בבית המשפט העליון. מהמחקר עולה כי 42% מהציבור כלל אינו מכיר את הרכב השופטים בעליון, ואילו 51% מכירים רק באופן חלקי את ההרכב של הערכאה השיפוטית העליונה. נשים ציינו בשיעורים גבוהים יחסית כי אינן מכירות את הרכב השופטים.

"הרכב שלא מייצר יוקרה"

איסוף הנתונים למחקר שבו נבחנו לעומקן שורה של סוגיות חשובות בנוגע לעבודת בית המשפט העליון, נערך באמצעות פאנל אינטרנטי בקרב 500 נשים וגברים בגילאי 18 ומעלה, המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל. לפי "סאפיו מחקר ופיתוח", דיוק התוצאות במחקר הוא ברמת בטחון של 95% וסטיית התקן היא של 4.5%.

דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, פרופ' יובל אלבשן, מציין כי בעבר הכיר הציבור בצורה טובה בהרבה את שופטי העליון, וכי יש לכך חשיבות רבה. "בעבר, תמיד היו כמה שופטים בכל הרכב שהצליחו לצאת מהספירה המשפטית לספירה הציבורית. שופטים כמו מישאל חשין, דליה דורנר, חיים כהן, אהרן ברק, מרים בן-פורת, מנחם אילון, היו מוכרים בכל בית בישראל. אפילו בבתי המשפט העליונים הראשונים של הנשיא שמעון אגרנט ושל יצחק אולשן, היו שופטים שהם 'שופטים כוכבים'". 

- למה זה כל-כך חשוב?

"הימצאותם של שופטים 'כוכבים' בבית המשפט העליון היא דבר קריטי, כי בניגוד לערכאות האחרות, בית משפט העליון הוא לא רק בית משפט אלא גם "בית שופטים". בבתי המשפט המחוזיים והשלום אסור שיהיו 'בתי שופטים', אבל היוקרה של בית המשפט העליון ואמון הציבור בו נשענים בעיקר על האישים שיושבים בו.

"בעיניי, זה שחלק גדול מהציבור כלל אינו מכיר את שופטי העליון, זה דבר הרה-אסון, כי המשמעות היא שאין היום לעליון את הרכיב שמייצר יוקרה. על הקרקע הזאת, שלא מכירים את השופטים העליונים, הציבור לא מגיב מספיק בחומרה לאמירות נגד העליון, כמו האמירה של ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) שאמר שצריך להרים כף של דחפור על בית המשפט העליון אחרי אחת ההחלטות שלו, או אמירות ששופטי העליון הם אליטסטים ומנותקים. קל היום יותר לעשות מניפולציות על העליון כשהשופטים לא ידועים".

פרופ' אלבשן טוען כי המינויים האחרונים לעליון, לא הולכים לשנות את המצב הזה. "כל השופטים שמונו בסבבים האחרונים, הגיעו מתוך המערכת ולא מדובר בשופטים שיכולים להיות 'כוכבים' או להחזיר לבית המשפט העליון את היוקרה הנדרשת, או להיות שופטים מעוררי מחלוקת עם אמירה שיוצאת לספירה הציבורית. לדעתי, זה קורה בגלל שכיום בניגוד לעבר, כדי למנות שופט לעליון, צריך רוב של 7 מבין 9 חברי הוועדה לבחירת שופטים - התוצאה היא מינוי מועמדים של פשרה. בדרך הבחירה הזאת אי-אפשר לקבל שופטים, כמו מישאל חשין, מנחם אילון או חיים כהן. אנחנו מקבלים שופטים שהם מינויים שהם בהכרח לא יכולים להפוך להיות סוג של 'כוכבים'". 

עו"ד יובל אלבשן / צילום: יונתן בלום
 עו"ד יובל אלבשן / צילום: יונתן בלום

תפיסות מוטעות

בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, נתון לאורך השנים למתקפה של פוליטיקאים הטוענים כי הוא לוקח לעצמו סמכויות רבות מדי ומתערב יתר על המידה בהחלטות הממשלה והכנסת. דוגמה טרייה לכך ניתן לראות בהחלטת בג"ץ על פינוי ההתנחלות עמונה שישבה על קרקע פלסטינית פרטית. בתגובה חוקקה הכנסת חוק מיוחד המכשיר סוג כזה של התיישבות המנוגדת לעמדת בג"ץ.

המחקר בדק את עמדת הציבור באשר למעמדו של העליון. מרבית המשיבים (90%) סה"כ תופסים את בית המשפט העליון כבעל כוח רב מאוד או בעל כוח רב. פרופ' אלבשן אומר כי מדובר במחשבה מוטעית, שגם היא נובעת מכך שהציבור אינו מכיר את הרכב העליון ואת פסיקותיו.

לדברי אלבשן, המחשבה שלבית המשפט העליון יש כוח אדיר נובעת מזה שהציבור לא מכיר את השופטים ולא שומע מספיק את קולם. "הציבור שומע את קולם של שרים וחברי כנסת, כמו מירי רגב, מוטי יוגב ואיילת שקד, שטוענים שלבית המשפט העליון יש כוח רב מדי - והוא קונה את זה. זאת למרות, שבפועל, למעלה מ-10 שנים יש לנו בית משפט עליון זהיר מאוד, פסיבי מאוד, ולדאבוני כמי שבא מהצד של זכויות אדם, גם לא ממלא את תפקידו, בעיניי. בניגוד למחשבה של הציבור, בעשור האחרון בית המשפט העליון אינו בעל כוח רב מאוד".

המחקר בדק גם את עמדות הציבור בנוגע לאופן בחירת השופטים לעליון. בישראל, בניגוד למדינות אחרות, כמו ארה"ב למשל, שופטי העליון ממונים על-סמך שיקולים שאמורים להיות מקצועיים בלבד ולא-פוליטיים ועל-ידי ועדה המורכבת מנציגי השופטים, נציגי הפוליטיקאים ונציגי לשכת עורכי הדין. המחקר בחן אם הציבור מעוניין בהעברת בחירת שופטי בית המשפט העליון לידי הציבור. מהמחקר עולה כי כשני שלישים מסכימים עם עמדת חברי הכנסת הטוענים שיש להעביר את בחירת השופטים לבית המשפט העליון לידי הציבור, כמחציתם במידה רבה וכמחציתם במידה בינונית.

תפיסה רווחת של תת-ייצוג

מחקר הקריה האקדמית אונו בשיתוף "גלובס" בחן גם את עמדת הציבור בשאלה - מהם הפרמטרים המשפיעים על בחירת שופטים לעליון. מהמחקר עולה כי גברים בגילאי 45 ומעלה וחילונים ציינו בשיעורים גבוהים יחסית את הפרמטרים של "רקע מקצועי" ו"פסיקות קודמות של השופטים" כפרמטר המשפיע ביותר על בחירתם לעליון. קבוצות אוכלוסייה אלה גם ציינו בשיעורים גבוהים יחסית את הפרמטר של ותק מקצועי כאחד הפרמטרים המשפיעים.

לעומת זאת, דתיים שהשתתפו במחקר ציינו בשיעורים גבוהים יחסית דעה פוליטית כפרמטר המשפיע ביותר על בחירת השופטים, ושייכות אתנית כאחד הפרמטרים המשפיעים (דתיים ומסורתיים). 21% מהנשאלים סברו שהעמדה הפוליטית של המועמד לעליון, היא פרמטר המשפיע על בחירתו. סוגייה נוספת שנבחנה הייתה תפיסת הרכב השופטים בעליון כמגוון ומשקף את הקבוצות השונות בחברה הישראלית. המחקר העלה כי רק 23% תופס את הרכב השופטים בעליון כמגוון ומשקף את הקבוצות השונות בחברה הישראלית במידה רבה או רבה מאוד; 60% ממשתתפי המחקר סבורים כי הרכב השופטים בעליון משקף במידה בינונית או כלל לא משקף את הקבוצות השונות בחברה הישראלית; כ-60% מהנשאלים ציינו מגזרים הסובלים מתת-ייצוג בבית המשפט העליון, ובראשם המגזר האתיופי (34%), החרדי (24%) והדרוזי (23%) .

מנגד, המגזרים של גברים, אשכנזים ומצביעי שמאל צוינו בשיעורים הנמוכים ביותר כסובלים מתת-ייצוג בעליון.

פילוח יותר מעמיק של תוצאות המחקר מעלה כי נשאלים בגילאי 45 ומעלה, חילונים ומסורתיים, ציינו בשיעורים גבוהים יחסית כי אין מגזרים הסובלים מתת-ייצוג; מבין הנשאלים שהמכירים את הרכב השופטים, גברים וגילאי 18-34, ציינו בשיעורים גבוהים יחסית כי קיים תת-ייצוג למצביעי הימין בעליון. חילונים ומסורתיים ציינו בשיעורים גבוהים יחסית כי קיים תת-ייצוג לקהילה הלהט"בית בעליון.

המחקר מצביע על כך שתפיסה של "תת-ייצוג" קיימת בקרב חרדים ומצביעי ימין ועולה עם עליית הזיקה לדת. כמו כן, תפיסה של "תת-ייצוג" גבוהה יחסית בקרב יוצאי עדות המזרח ובקרב מסורתיים ודתיים.

פרופ' אלבשן מביע תמיהה על התחושה הרווחת בציבור כי למגזר הדתי יש תת-ייצוג בעליון. "זה מעט מגוחך שדתיים לא מרגישים שהעליון מייצג אותם, כי היום מדובר במגזר שהוא מאוד מצומצם באוכלוסייה הכללית, אבל יש לו ייצוג-יתר בבית המשפט העליון", הוא אומר. "יהיו לך בקרוב 4 שופטים דתיים או בעלי רקע דתי בעליון, נעם סולברג, דוד מינץ, יעל וילנר ויצחק עמית שבא מרקע דתי - מתוך 15 שופטים".

לגבי הנתון, לפיו הציבור חש שחסרים בעליון שופטים מאוכלוסיות, מודרות כמו אתיופים וחרדים, אומר אלבשן כי "חשוב לומר כי עד הקמת הקמפוסים הרב-תרבותיים של הקריה האקדמית אונו ומוסדות אחרים, שמעודדים שילוב של תלמידי משפטים אתיופים, חרדים ומאוכלוסיות מודרות אחרות, כמעט לא היו בארץ סטודנטים למשפטים מהציבורים הללו, ומטבע הדברים גם לא מונו שופטים מהציבורים הללו. אין לי ספק שהמצב הזה ישתנה, ותוך עשור יהיה בעליון גם שופט אתיופי ושופט חרדי".

הניצחון של אהרן ברק: הרוב תומך ב"מהפכה החוקתית" ובהתערבות בית המשפט העליון בהחלטות הכנסת

25 שנים חלפו מאז שנשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, הוביל במסגרת פסק דין מזרחי את המהפכה החוקתית בעקבות חוקי היסוד הנוגעים לזכויות אדם שחוקקה הכנסת ב-1992 - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. מהותה של המהפכה החוקתית היא שבית המשפט העליון רשאי לפסול חוקים שמחוקקת הכנסת, כאשר הוא מוצא כי הם בלתי חוקתיים, בהיותם סותרים את חוקי היסוד.

בעקבות המהפכה החוקתית הפך נושא האקטיביזם השיפוטי ומעמדו של בג"ץ לנקודת מחלוקת מרכזית בשיח הפוליטי בישראל. המהפכה שהוביל ברק, זכתה מהרגע הראשון וזוכה גם היום לביקורת, גם מצד משפטנים (ביניהם השופט משה לנדוי, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מנחם אלון, שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, פרופ' רות גביזון ואחרים), החולקים על גישה זו, ולשיטתם בית המשפט העליון אינו מוסמך לעשות שימוש בחוקי יסוד אלה על-מנת להנהיג "מהפכה חוקתית".

הצלחה פנומנלית

מחקר הקריה האקדמית אונו ו"גלובס" בחן את עמדת הציבור לגבי שאלת הלגיטימיות בהעברת ביקורת של פוליטיקאים על פסיקות בית המשפט העליון. לפי המחקר, כמחצית מהנשאלים מאמינים כי לפוליטיקאים מותר להעביר ביקורת על פסיקות העליון, וכרבע מאמינים שהדבר "מותר לעתים".

ממצאי המחקר מעלים כי רוב הציבור סבור כי התערבות בית המשפט העליון בחוקי הכנסת היא דבר לגיטימי: כשליש מהנשאלים מאמין כי ההתערבות של העליון בחוקים שמחוקקת הכנסת הינה "מוצדקת" וכשליש מאמין שהיא "מוצדקת לפעמים". גברים ונשאלים בגילאי 45 ומעלה ציינו בשיעורים גבוהים יחסית כי ההתערבות מוצדקת. נשים ציינו בשיעורים גבוהים יחסית כי ההתערבות מוצדקת לעתים. מהמחקר עולה כי תפיסת לגיטימיות ההתערבות של העליון במעשה החקיקה של הפרלמנט יורדת עם עליית הזיקה לדת.

פרופ' אלבשן אומר כי "העובדה שמעל 70% מהציבור חושב שמותר לבית המשפט העליון במקרים מסוימים לפסול חוקים בגלל האי-חוקיות שלהם מוכיחה את הצלחתו הלא-תיאמן של הנשיא בדימוס, אהרן ברק, במהפכה החוקתית".

לדבריו, "בהשוואה למחקרים שנעשים בעולם, אפילו במקומות שיש בהם חוקה כתובה, יש התנגדות ציבורית יותר גדולה להתערבות בית המשפט עליון בחוקי הפרלמנט. 25 שנה אחרי שהכריז ברק על המהפכה החוקתית בפסק דין מזרחי, מוכח שבמערכה הציבורית ברק ניצח. בעיניי, זה נתון שמזדקר כמו מגדלור, וזה קורה למרות כל מה שהטיחו בברק ולמרות כל הדה-לגיטימציה שמנסים חלק מהפוליטיקאים לעשות מהרגע הראשון של המפכה החוקתית ועד היום.

לדברי אלבשן, "לו אני הייתי אהרן ברק, הייתי טופח לעצמי על השכם מול הנתון הזה. יש כאן רוב משמעותי מאוד מהציבור שמקבל את הסמכות של בית המשפט העליון לפסול חוקים. הציבור אימץ כמעט לחלוטין את גישתו של ברק. לכל אלה שאומרים לבית המשפט העליון 'מי שמך לפסול חוקים?' המחקר הזה נותן תשובה - רוב הציבור נותן את הסמכות. מי שזוכר איך המהפכה הזאת התחילה, ואיך הכול נבנה על כרעי תרנגולת, מבין את גודל ההישג. זאת, בעיקר כשהשיח של הפוליטיקאים היום הוא שיח אנטי-דמוקרטי בחלקו".

עו"ד אולמן נגד השופט סוקול: העימות בין הסנגורית המוכרת לשופט המחוזי על רקע המינויים לעליון

מערכת המשפט סוערת בימים האחרונים בעקבות עימות פומבי שהתגלע בין שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, רון סוקול, לבין יו"ר לשכת עורכי הדין בחיפה, עו"ד תמי אולמן. כפי שנחשף ב"ידיעות אחרונות". עו"ד אולמן, סנגורית חיפאית מוכרת ופעילה ותיקה בלשכה, פנתה לאחרונה ליו"ר הלשכה, אפי נוה, בטענה כי סוקול שלח אליה פרקליטים ושופטים ששיגרו אליה מסרים מאיימים, על רקע הבחירות לתפקיד נשיאות בית המשפט המחוזי בעיר והבחירות האחרונות לעליון.

השופט סוקול ביקש להתמנות לעליון בסבב הבחירה האחרון, ואף נחשב מועמד מועדף על שופטי העליון בוועדה לבחירת שופטים. אולם, בסופו של דבר בלחץ לשכת עורכי הדין הועדף על פניו נשיא המחוזי בחיפה, יוסף אלרון. כיום, מבקש סוקול להתמנות במקום אלרון לנשיאות המחוזי בעיר. עו"ד אולמן טוענת כי העילה להתנהגותו של סוקול כלפיה היא תמיכת הלשכה במועמדות אלרון לעליון ואי-תמיכתה בסוקול.

ראש הלשכה נוה העביר את תלונתה של עו"ד אולמן לנשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור. סוקול מצד דוחה את הטענות של אולמן נגדו ומסר בתגובה כי "לדברים האמורים בכתבה אין כל שחר". לדבריו, "מעולם לא שלחתי שליחים לעו"ד תמי אולמן או לכל אדם אחר על-מנת לאיים עליה. מעולם לא אמרתי שעמדתה לגבי מועמדותי לבית המשפט העליון תפגע בעבודתה או תשפיע על יחסי אליה ומעולם לא ביקשתי מאיש להלך עליה אימים. "מדובר בהשמצה חסרת כל בסיס. ככל שמי מעורכי הדין או השופטים הביע בפני עו"ד אולמן את דעתו עליי ועל מועמדותי לבית המשפט העליון או לתפקיד נשיא בית המשפט המחוזי, הדברים היו על דעתו בלבד".

ממערכת המשפט נמסר בתגובה לכך כי: "במענה למכתבו של יו"ר הלשכה השיבה נשיאת בית המשפט העליון, כי שרת המשפטים והיא סבורות שהדרך הנכונה לטפל בפנייה היא פנייה מטעם לשכת עורכי הדין לנציג התלונות על השופטים, אם תבחר הלשכה לעשות כן".

סקר בית המשפט העליון בישראל , סקר בית המשפט העליון בישראל
 סקר בית המשפט העליון בישראל , סקר בית המשפט העליון בישראל