הבנקים הפנימו לקחי משבר 2008? ראיון עם מנכ"ל ברקליס

ברקזיט? "יהיו לו השלכות כלכליות, אבל אף פעם לא נראה אותן" ■ האם הבנקים הפנימו את לקחי משבר 2008? ראיון עם ג'ס סטאליי, מנכ"ל ברקליס העולמי

ג'ס סטאליי / צילום: יונתן בלום
ג'ס סטאליי / צילום: יונתן בלום

ג'ס סטאליי, מנכ"ל ברקליס העולמי, אינו חושש לביזנס של הבנק שלו. אנחנו נפגשים כמה ימים לפני שראש ממשלת בריטניה תרזה מיי הודיעה על הקדמת הבחירות על רקע הברקזיט, ואף שברקליס - מן הבנקים הגדולים בעולם, הנסחר לפי שווי של קרוב ל-47 מיליארד דולר - הוא במקור בנק אנגלי שמטהו יושב בלונדון, סטאליי, כדרכו של בנקאי ממולח, מסרב לצאת מגדרו.

"לונדון היא כרגע המרכז הפיננסי של אירופה, ואני חושב שהיא תישאר כזו", הוא אומר בראיון ל-G, בעת ביקורו בישראל. "יהיו כמה התאמות, אבל כיוון שאנחנו שחקן כל-כך מרכזי במערכת התשלומים במדינה, אנחנו נחשפים למידע הכלכלי בזמן אמת, ויכולים לאשר את העובדה שכלכלת בריטניה ממשיכה להיות חזקה גם אחרי ההצבעה על הברקזיט".

- בכל זאת, לא מדובר ב"עוד אירוע".

"הברקזיט הוא בבירור אירוע פוליטי משמעותי, אבל מה יהיו ההשלכות הכלכליות שלו, זוהי שאלה פתוחה. מאוד יכול להיות שהכלכלה האנגלית תצמח פחות מהר, אבל השינוי יתבטא בעשיריות אחוז בשנה, כך שיהיו לו השלכות כלכליות, אבל אף פעם לא נראה אותן, והן אף פעם לא יהפכו לכותרת".

- ההפרדה עוד לא החלה ואולי בטווח הארוך היא כן תשפיע?

"יש הרבה אי ודאויות, ובוודאי יהיו הרבה חילופי האשמות פוליטיות, אבל יש הרבה יתרונות הדדיים במערכת היחסים הכלכלית בין בריטניה לאירופה, והם אלה שיקבעו בסופו של דבר. מה שחשוב - ובשונה מארצות-הברית למשל - הוא שהממשלה של תרזה מיי מאוד ממוקדת בסחר חופשי ומחויבת לו, ומאוד רוצה לשמר את השותפות הכלכלית עם אירופה. בארצות-הברית, לעומת זאת, הממשל של טראמפ אומר, כל עסקת סחר צריכה קודם כול להיטיב איתנו".

- אז בוא נדבר על ארצות-הברית. איך תיראה הכלכלה שם בעידן טראמפ?

"הכלכלה האמריקאית פורחת עכשיו, ואני חושב שהממשל של טראמפ ממוקד בתמרוץ פיסקלי של הכלכלה, בין אם באמצעות מסים נמוכים יותר ובין אם באמצעות הוצאות ממשלה על תשתית - כך שהצירוף בין השניים יניע את הכלכלה אפילו יותר מהר מאשר היא נעה כרגע. מצד שני, הסיכון הוא שהבנק הפדרלי גם יעלה את שיעורי הריבית מהר יותר. כך שלדעתי, נראה בשנים הקרובות נורמליזציה של המדיניות המוניטרית של ארצות-הברית לצד כלכלה אמריקאית יציבה וחזקה".

- טראמפ מוביל גם, לפחות על-פי ההצהרות, מדיניות של העלאת מכסים כדי להגן על הכלכלה הביתית. האם הוא אכן יעשה זאת, ומה יהיו התוצאות?

"ברור ללא צל של ספק שהוא יפעל להחזרת ייצור לארצות-הברית. לדעתי, הוא ינהל משא ומתן חדש על נפטא (הסכם הסחר החופשי של מדינות צפון אמריקה), ונראה שהוא מסרב לנהל משא ומתן על הסכם הסחר הפאסיפי (שהיה אמור להיחתם בין 11 מדינות השוכנות לחופי האוקיינוס השקט). כל זה קורה כי הנשיא טראמפ הבין נכונה שסחר חופשי לחלוטין יצר הרבה אתגרי תעסוקה בארצות-הברית, וזכה להרבה תמיכה פוליטית כשאמר ש'אנחנו חייבים לאמץ גישה אחרת לסחר חופשי'.

"בהקשר זה, צריך לזכור את ההיסטוריה: ארצות-הברית עשתה משהו שמעט מאוד ארצות עשו בהיסטוריה של העולם. כיוון שהיא הבינה שהעולם מוכה טראומה בעקבות מלחמת העולם השנייה, היא החליטה לתרום מכוחה ומחוזקה הכלכלי לטובת העולם, כדי לייצר יציבות גיאופוליטית - תוך שהיא עצמה משלמת על כך מחיר. אתם אמנם חיים בשכונה קשוחה כאן במזרח התיכון, אבל במרבית העולם, ארצות-הברית הגיעה להישג עצום בתחום היציבות והשקט".

- אז אתה בעצם אומר, שהגיע הזמן ל"אמריקה תחילה"?

"מציאות פוליטית היא ככל הנראה מטוטלת, והיה פרק זמן מאוד ארוך שבו היא נטתה לצד אחד. אז לגרום למטוטלת הזאת לנוע קצת חזרה, לעבר שימור מקומות עבודה אמריקאים, הוא צעד שיש בו הרבה היגיון".

- דבר נוסף שטראמפ מדבר עליו הוא הקלת הרגולציה שהוטלה על הבנקים לאחר המשבר של 2008. אתה חושב שאתם, כלומר הבנקים, למדתם את הלקח מהקטסטרופה ההיא?

"את הרגולציה שקיבלנו - היינו צריכים לקבל. הבנקים החזיקו הון עצמי נמוך להחריד יחסית לסיכון, ולא הייתה להם מספיק נזילות. מצד שני, יש כמה אספקטים בנוגע לכמות ההון שבנק חייב להחזיק וההגדרה מהו נכס נושא סיכון שמחייב החזקת הון כנגדו, שאולי בהם הלכו רחוק מדי.

"אסור כמובן לשוב לעולם למקום שבו היינו ב-2008-2007, אבל אפשר קצת להקל. הרי בשנתיים וחצי האחרונות ראינו שלושה משברים: התמוטטות האג"ח הממשלתי האמריקאי באוקטובר 2014, הסרת תקרת השער של הפרנק השוויצרי (שגרמה לטלטלה קשה בשוק המט"ח), והמשבר של השנה האחרונה בשער החליפין פאונד-דולר, שקרה באסיה בן-לילה. יש הטוענים שהמשברים הללו נובעים מכך שהבנקים (בשל המגבלות האמורות) הוציאו יותר מדי כסף מהמסחר בשווקים הנזילים הללו.

"אז הבנקים, שהיו בליבת המשבר של 2008, היו צריכים לעבור רפורמה ברגולציה, ורובה הפכה את הבנקים להרבה יותר בטוחים ואת הכלכלה לטובה יותר. אבל אין זה אומר שאי אפשר קצת לכוונן ולהזיז מעט את החוגה, לכיוון המקל".

- יש הטוענים שהגלובליזציה "צועדת אחורה" ומצטמצמת. אתה מסכים לטענה הזו?

"כאשר הכלכלה הגדולה בעולם רוצה לדון מחדש בכל הסכמי הסחר, זה עומד להפעיל לחץ על הגלובליזציה. ואני לא חושב שהמגמה לשקול מחדש את הסחר החופשי מוגבלת לטראמפ, אלא יש קונצנזוס יותר רחב בין המדינות בנוגע לכך. אבל יש עוד תופעה שמשפיעה על הגלובליזציה, והיא מעניינת בהקשר של ישראל: הטכנולוגיה משנה את מרכיב העבודה במחיר הייצור, וזו אחת התופעות המשמעותיות ביותר שאנחנו עדים להן.

"לו רצית לפתוח חברה חדשה לייצור מכוניות לפני עשר שנים, כל היועצים היו שולחים אותך לברזיל, להודו, לסין ולמקסיקו, בשל עלות הייצור הנמוכה יחסית שם. בחלומות הכי פרועים שלך לא היית מדמיינת יועצים שימליצו לך לבדוק את ישראל ואת סן פרנסיסקו. ואף על פי כן, טסלה בונים את המכוניות שלהם בסן פרנסיסקו. כי אם בעבר, מחיר העבודה היה החלק המרכזי בערך המכונית, היום זוהי החדשנות ההנדסית שעושה זאת. לכך מצטרף גם כל מה שישראל עושה, למשל, בתחום פיתוח המכוניות ללא נהג".

"משהו הולך כאן היטב"

סטאליי, שהגיע לביקור בשלוחה הישראלית של ברקליס, בניהולו של לן רוזן, לא מסתיר את התפעלותו מהנעשה סביב. "באתי לתל-אביב לפני 20 שנה, וזו נראית היום כמו עיר אחרת לגמרי", הוא אומר. "כנראה שמשהו הולך כאן היטב. אני חושב שהיצירתיות והחדשנות בהחלט עזרו לישראלים, אם בתחום השירותים וההייטק, ואם בפיתוח המשאב של גז טבעי. עסקים חזקים מייצרים עסקים חזקים נוספים וישראל עומדת להיות מדינה שמדגימה את הכוח החיובי של הטכנולוגיה".

ברקליס היא מהשחקנים המשמעותיים ביותר בשוק ההון הישראלי, והנה רשימה חלקית לעסקאות בפרופיל גבוה שבהן נטל חלק הבנק: רכישת אקטיביס על-ידי טבע (40.5 מיליארד דולר); הנפקת אג"ח באירופה של מדינת ישראל בהיקף של 2.25 מיליארד אירו; רכישת איזי-צ'יפ על-ידי מלאנוקס תמורת 811 מיליון דולר; הנפקת חברת הנדל"ן הישראלית ADO בגרמניה בהיקף של 415 מליון אירו; הנפקות סייברארק בהיקף מצטבר של כ-700 מיליון דולר; רכישת אלון US על-ידי דלק US ב-572 מיליון דולר; הנפקות מובילאיי בהיקף מצטבר של 1.8 מיליארד דולר; הנפקות קורנית דיגיטל בהיקף מצטבר של 220 מיליון דולר; וגם ייעוץ לסינרון, שממש בשבוע שעבר הוכרזה מכירתה לקרן אייפקס בכ-400 מיליון דולר.

ב-2011 פתח ברקליס מרכז מחקר ופיתוח במסגרת תוכנית המרכזים הפיננסיים של המדען הראשי, לעידוד תעשיית הפינטק הישראלית, ולפני כשנה, באפריל 2016, פתח הבנק את rise - מרכז חדשנות משלו עם מאיץ לחברות צעירות, שבו שוקדות החברות על פתרונות שישולבו בבנק.

- אתם תומכים באימוץ טכנולוגיות פיננסיות ובסטארט-אפים. האם זה מתוך חשש שעדיף לאמץ את הפינטק מאשר להיות מנוצח על-ידו?

"הטכנולוגיה משנה את הבנקאות בצורה דרמטית. יש לנו בברקליס עכשיו 6 מיליון איש בבריטניה, שמנהלים את חשבון הבנק שלהם רק דרך הסמארטפון. אני מאוד אוהב את החדשנות שאני רואה בברקליס, אבל אני לא חושב שחברות של טכנולוגיה פיננסית קטנה עתידות לאתגר אותנו.

"קחי לדוגמה חברת פינטק שיש לה פלטפורמה לקיום מערכת תשלומים, ומסיבה כלשהי היא מושבתת - באג בתוכנה או תקלה אחרת. לא נעים, אבל לא גורם נזק אדיר. לעומת זאת, דרך מערכות התשלום של ברקליס עוברים מדי יום 30% מהתל"ג של בריטניה, והשבתה של כמה שעות מסוכנת לכלכלה הבריטית והגלובלית.

"תאגידים גדולים כמו מיקרוסופט או ברקליס צריכים חוסן ויציבות, שהם קריטיים לכלכלה ויקרים מאוד לתחזוקה, ובטח לבנייה מהיסוד. כך שאני לא מודאג מכך שטכנולוגיות חדשות יפגעו בברקליס".