5 שנים להגברת האכיפה של דיני עבודה: האם הוגשמה המטרה?

בין השנים 2013 ל-2016 הוטלו עיצומים כספיים בסכום כולל של 55.4 מיליון שקל ■ התשלום הממוצע לעיצום ירד מ-79 אלף שקל ל-57 אלף שקל ■ האם ההרתעה הושגה?

פועל בניין / צילום: בלומברג
פועל בניין / צילום: בלומברג

5 שנים חלפו מאז נכנס לתוקף החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, שנועד בראש ובראשונה להגן על אוכלוסיות עובדים חלשות. האם החוק השיג את מטרתו? ניתוח העיצומים הכספיים שהושתו על מעסיקים, שמתפרסם כאן לראשונה, מנסה לענות על השאלה.

עוד קודם לנתונים, נזכיר כי החוק, שנכנס לתוקף ביוני 2012, נועד להגביר את הפיקוח על מעסיקים של עובדי שמירה, אבטחה, ניקיון והסעדה, ומסמיך את פקחי משרד הכלכלה לבצע ביקורות במקומות העבודה. החוק גם מאפשר למשרד הכלכלה להטיל עיצומים כספיים על מעסיקים המפירים את חוקי העבודה, במסגרת הליך מינהלי.

החוק אמנם נועד בראש ובראשונה לוודא שלא ייפגעו עובדי קבלן בתחומי הניקיון, ההסעדה והשמירה, אוכלוסייה חלשה ביחס לעובדים אחרים, אך הוא חל גם על מקומות עבודה שנהוגה בהם בהעסקה ישירה.

משרד הכלכלה מפרסם באתר האינטרנט שלו כל עיצום כספי שהוטל מכוח החוק, אך עד כה לא נעשה עיבוד מסודר של כלל העיצומים שהושתו על מעסיקים במשק. כעת, פירמת הייעוץ העסקי אלקלעי-מונרוב AlMo עיבדה את הנתונים לשנים 2013-2016 (אין תיעוד של עיצומים בשנת 2012) - ותוצאות הניתוח שלה לפניכם: 

סכומי העיצומים: 989 עיצומים כספיים, בסכום כולל של כ-55.4 מיליון שקל, הטיל משרד הכלכלה על מעסיקים בישראל בשנים 2013-2016. ממוצע עיצום יחיד עומד על 56 אלף שקל. לפי ניתוח שערכה פרימת אלקלעי-מונרוב, בשנת 2013 התשלום הממוצע לעיצום עמד על כ-79 אלף שקל, ומאז חלה ירידה משמעותית בסכום העיצום הממוצע. בשנת 2015 הוא הגיע ל"שפל" של כ-49 אלף שקל לעיצום בלבד. בשנת 2016 נרשמה עלייה מתונה - כ-57 שקל בממוצע לעיצום.

קיראו עוד ב"גלובס"


החוק שמפירים הכי הרבה: החוק שבגינו שולם הקנס הממוצע הגבוה ביותר לשנת 2016 היה צו הרחבה לפנסיה חובה לפי חוק הסכמים קיבוציים. כלומר, הפרת החובה לשלם פנסיה לעובדי שמירה, אבטחה, ניקיון או הסעדה. עם זאת, החוק שבגינו הוטלו מספר העיצומים והתשלומים הכוללים הגבוהים ביותר היה חוק הגנת השכר, המחייב תשלום שכר בזמן לעובדים.

הענף הכי בעייתי: כאשר בוחנים את גובה העיצום הממוצע בכל ענף, רואים שב-2016 חלה עלייה משמעותית בעיצומים שהוטלו על מעסיקים בתעשיית הטקסטיל, היכן שהתשלום זינק כמעט פי שניים ביחס לשנים קודמות. במקביל, נרשמה ירידה בעיצומים שהוטלו על מעסיקים בענפים הבאים: שירותי ניקיון, כוח-אדם ומסעדות. 

עיצומים
 עיצומים

מה המשמעות של הנתונים הללו? לדברי עו"ד עינת כרמי-ברק, שותפה וראש תחום דיני עבודה במשרד יעקב סלומון ליפשיץ ושות', ועו"ד מורן לנטוש מאותו משרד, "עיון בנתונים המפורסמים על-ידי משרד הכלכלה מגלה כי יש ממש בתחושת המעסיקים ובתחושתנו כמייצגות ומלוות מעסיקים רבים בתחום דיני העבודה, שהחוק חולל מהפכה ומקדם את המטרות שלשמן נחקק".

לדברי כרמי-ברק ולנטוש, "בזכות החוק להגברת האכיפה בדיני עבודה הפך אגף ההסדרה של משרד הכלכלה לגורם מאיים, המחליף בפרקטיקה את הערוץ הפלילי, מפחית משמעותית את הנטל על בתי הדין לעבודה ומספק ערוץ מהיר ויעיל לאכיפת דיני העבודה בקרב מעסיקים. המעסיקים חוששים מפקחי משרד הכלכלה ובעיקר מעובדים - בדרך-כלל לשעבר - העושים שימוש בכלי זה להפעלת לחץ על מעסיקיהם".

אחת הראיות להצלחת החוק, הן אומרות, היא העובדה שבשנת 2016 ניכרת ירידה משמעותית במספר העיצומים הכספיים שהוטלו על מעסיקים, בסך-הכול 153 עיצומים - מספר זהה למספר העיצומים ב-2013, כאשר החוק היה בחיתוליו, ומספר הפקחים מטעם משרד הכלכלה הייתה קטנה באופן משמעותי. לדידן, המשמעות היא שהמעסיקים מצייתים היום יותר מאשר בעבר להוראות המחוקק.

"גם הסכום הממוצע של העיצומים הופחת באופן משמעותי, באופן המצביע על כך שחומרת העבירות בירידה, ומעסיקים שנמצאו מפירים חוקים מקפידים שלא לחזור על הטעות ונזהרים מהפרות חוזרות שמשמעותן עיצום כפול", הן אומרות. 

את השיפור זוקפות כרמי-ברק ולנטוש גם לזכות מדיניות האכיפה החדשה שפורסמה על-ידי משרד הכלכלה ב-2016 והביאה עמה בשורה למעסיקים. לדבריהן, המדיניות קובעת כי "ככל שמעסיק יתקן את ההפרות שבוצעו, וככל שסכום ההפרה זניח יחסית, יובא הדבר בחשבון בעת הטלת הסנקציה (העיצום הכספי) עליו".

עוד הן אומרות כי התפלגות הקנסות לפי חוקים ב-2016 מלמדת כי העבירות שבגינן הוטל עיצום כספי הן בעיקר העבירות המהותיות (אי-תשלום שכר או אי-תשלום פנסיה). לטענתן הסיבה לכך היא שמעסיקים הבינו כי פשוט וזול להימנע מ"עבירות רישום" (הודעה לעובד, הודעה מוקדמת) ודאגו לבצע התיקונים הנדרשים ולמסד את זכויות העובדים.

"לא מפתיע שהחוק שבגינו שולם הקנס הממוצע הגבוה ביותר לשנת 2016 הוא צו ההרחבה לפנסיה, וזאת לאור התמורות הרבות שחלו בנושא הפנסיה בשנה החולפת, דבר שהותיר את המעסיקים מבולבלים והצריך שינויים מהותיים והתאמות", הן אומרות.

לדברי כרמי-ברק ולנטוש, למרות התוצאות החיוביות שהביא עמו החוק להגברת האכיפה, "יש מקום שהרשויות יגלו גמישות באכיפה מול מעסיקים הגונים שאינם עבריינים סדרתיים, בתוך הפעלת שיקול-דעת נכון וסביר בעת הטלת העיצום, כך שבמקרים שבהם יוכיח המעסיק כי מדובר בהפרה בתום-לב, בסכום זניח או בשוגג, יהיה לכך ביטוי בגובה הקנס ובאפשרות להפחתתו או לביטולו".

"העיצומים הכספיים מרתיעים מעסיקים"

רו"ח גיא מונרוב מחברת הייעוץ אלקלעי-מונרוב AlMo מזכיר כי על-פי דרישת החוק, החברות שמשתמשות בחברות קבלן (בענפי שמירה, ניקיון והסעדה) מחויבות לבצע בדיקה שנתית על-ידי בודק שכר בדבר תנאי ההעסקה של כ-10% מכלל העובדים המועסקים ולא פחות מ-4 עובדים. "בדיקות אלה הן שהביאו בין היתר לכך שחלה ירידה של ממש של ההפרות בתחום זה, להבדיל מתחומים אחרים", הוא אומר.

"מניסיוננו בביצוע ביקורות שכר, עולה כי ישנם מעסיקים שעקב קשיים תזרימיים עברו במודע על חוקי השכר, לדוגמה באי-העברת ניכויים במועד", הוא מוסיף. "גם במקרים אלה העיצומים הכספיים מרתיעים את המעסיקים מפני הפרת החוק, היות שהקנסות הופכים את ההפרה ללא כדאית גם כלכלית".