השמיצו את בני משפחתם בפייסבוק - ויפצו אותם ב-250 א' ש'

זאת בגין לשון הרע ■ מדובר בהחלטה נוספת של בתי המשפט מהעת האחרונה, המשרטטת ומצמצמת את גבולות חופש הביטוי - או חופש הביזוי - ברשתות החברתיות

פייסבוק / צילום: רויטרס
פייסבוק / צילום: רויטרס

בני זוג מפרסמים בפייסבוק - ואחות האישה משתפת את הפוסט - פרסומים קשים ביותר, הכוללים בין השאר גידופים, כינויי גנאי ומייחסים לאחות הנוספת, לבעלה ולאביו גזל, גניבה, תרמית ואף ניסיון לרצח של אם המשפחה, שבה טיפלו מספר שנים בשל הרעה במצבה הבריאותי. השאלה היא: האם עומדת למפרסמים הגנת "אמת דיברתי" ו/או הגנת תום-הלב, ב"הגנה על עניין אישי וכשר" - או שמדובר בפרסומים כוזבים המצדיקים השתת פיצוי כספי הולם?

שאלה זו נדונה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, וקיבלה מענה חד-משמעי: מדובר בפרסום לשון הרע. שופט בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, אסף זגורי, חייב את בני הזוג שפרסמו את הפוסטים המכפישים לשלם לבני משפחתם "המוכפשים" פיצוי בסך 250 אלף שקל. אחות האישה, ששיתפה את הפוסטים המכפישים, חויבה בפיצוי בסך 25,000 שקל.

מדובר בהחלטה נוספת של בתי המשפט מהעת האחרונה, המשרטטת ומצמצמת את גבולות חופש הביטוי - או חופש הביזוי - ברשתות החברתיות.

לדברי השופט, "בעידן החדש (הנוכחי), שבו המרחב הווירטואלי החליף את 'כיכר העיר', המקלדות את העטים והכרזות, נדרשים בתי המשפט להתאים בין הוראות חוק איסור לשון הרע, שנחקק בזמנים שבהם טרם היה שימוש אזרחי באינטרנט, לבין המהפכה הטכנולוגית-חברתית שעוברים העולם כולו והחברה הישראלית כחלק בלתי נפרד ממנו".

הפרשה החלה בקרב משפטי המתנהל זה כ-3 שנים בין בני המשפחה - סאגה של דיונים, הליכים ותביעות שונות. התובעים, בני הזוג ו' ק' ו-א' ק', הגישו את תביעת הדיבה נגד אחותה של א' ק' ובעלה ("ד' ב' ו-מ' פ'), וכן נגד אחותן השלישית י' א', לאחר שאלה פרסמו מספר פוסטים אשר במסגרתם האשימו אותם (את התובעים) בגניבה מאם המשפחה וכן בניסיון לרצוח אותה.

הסכסוך המקורי בין בני המשפחה נתגלע סביב ניהול כספים של אמן של 3 האחיות, לאחר שאביהן נפטר, והאם עברה להתגורר עם ו' ק' ו-א' ק'. בהמשך לכך נמכרה דירת האם בקריית שמונה בתמורה לסך של 260 אלף שקל, כאשר בנוסף לסכום זה היו לאם חסכונות בסך 621,000 שקל וקצבאות שוטפות.

סכומים אלה הציתו את הסכסוך בין האחיות, שטענו כי התובעים - בני הזוג ו' ק' ו-א' ק' - השתלטו על הכספים הללו ומשכו אותם, גזלו את כל כספיה (של האם) ובאמצעותם בנו את ביתם הפרטי. עוד טענו האחיות (ובן זוגה של אחת האחיות) כי בני הזוג "ו' ק' ו-א' ק' ניסו להמית את האם כאשר שהתה אצלם, באמצעות מתן טיפול תרופתי שגרם לה לנפילות חוזרות ונשנות.

בני הזוג ו' ק' ו-א' ק' מכחישים הכול וטוענים כי בנו את ביתם מכספם שלהם ללא שימוש בכספי האם, למעט כספים ששימשו לבניית יחידת הדיור עבורה. בנוסף הם טענו כי הם פעלו בתום-לב ולטובת האם ואמנם עשו שימוש תדיר בכרטיס האשראי שלה ובחשבון הבנק שלה, אך הכול בהסכמתה ובידיעתה ולטובתה.

על רקע הסכסוך הכספי הזה החלו האחות ד' ב' ובן-זוגה מ' פ' לפרסם פרסומים קשים נגד ו' ק' ו-א' ק' במספר לא מבוטל של חשבונות פייסבוק, ובהם ביטויי גנאי קשים נגד התובעים ונגד גורמים נוספים (עובדת סוציאלית, עורכת דין המשמשת כאפוטרופא של האם ואף כינויי גנאי של בית המשפט).

האחות י' א' נהגה להפיץ ולתמוך בפרסומים של ד' ב' ומ' פ' באמצעות שיתוף הפרסומים שלהם בדף הפייסבוק שלה. בנוסף נהגה י' א' אף להוסיף תגובות משלה התומכות בפרסומים המשמיצים את התובעים.

בין הפרסומים כתבה האחות ד' ב' לאחותה: "אחותי ו' ק', אלוהים ישלם לך על כל מה שעשית. כל פעם מתגלים דברים חדשים, אני מקללת אותך מכל הלב שהילדים שלך יעשו מה שעשית לאמא שלך, מקוללת תהיי עד יום מותך, יזבללל".

בחלק מהפרסומים אף עודדה ד' ב' אחרים לעשות "שיתוף" לפוסטים המשמיצים שלה.

השופט זגורי ציין בפסק דינו המחייב את האחיות ובן הזוג לפצות את אחותן ובן זוגה, כי הגם שניתנו מספר החלטות שיפוטיות האוסרות את המשך הפרסומים, במהלך כל 3 השנים האחרונות המשיכו ד' ב' ומ' פ' לפרסם פרסומים שונים המשמיצים את התובעים וגורמים נוספים וכן חושפים הליכים ופרטים מדיונים בדלתיים סגורות.

הנתבעים לא הכחישו כי הם אלה שביצעו את הפרסומים, ואף הגישו כתב הגנה משותף של שלושתם, שבמסגרתו חזרו על הטענות שהיו בפרסומים בדפי הפייסבוק, ואף ציינו כי כל הנכתב בפייסבוק הוא אמת לאמיתה, לרבות מירמה, הונאה וניסיון לרצח שנטען כלפי התובעים. לדבריהם, הם ביקשו להביא לכך שעם ישראל יידע שהתובעים הם אנשים מסוכנים לציבור, במיוחד לציבור המבוגר וחסר הישע, והם אינם יכולים לסחוט, לגנוב ולרמות אנשים שנתנו בהם אמון.

בהחלטה שניתנה בנובמבר 2014, קבע השופט זגורי כי חלקים נרחבים מהפרסומים שמבצעים הנתבעים בפייסבוק מהווים פרסום לשון הרע ללא הגנה ראויה, שמצדיק פיצוי כספי. השופט הבהיר לנתבעים כי אף אם היו דוברי אמת או מבקשי חשיפת שחיתויות כטענתם, דרך-ארץ קדמה לתורה, וישנם כללים וקווי גבול בסיסיים של ביטוי שניתן לסבול, ואחרים לאו.

השופט קבע כי "ביטויי נאצה, קללות, גידופים, כינויי גנאי קשים, איומים, הסתה פרועה בטרם הוכחה אשמה פלילית או אחריות אזרחית 'לשוד זקנים, ניסיון רצח, גניבה' וכיו"ב - כל אלה הם לשון הרע ללא הגנה".

השופט הוסיף כי "הגנת 'אמת דיברתי' או הגנת תום-לב בביטוי שנועד להגן על עניין אישי וכשר, אינן חופש השיסוי ואינן מחסנות קללות, איומים וגידופים".

אולם חרף קביעה זו, הנתבעים המשיכו לפרסם פרסומים המהווים לשון הרע ואף הפרו פסק דין שניתן בבקשה למתן צו הטרדה מאיימת נגדם.

עוד כתב השופט בהחלטה המחייבת את הנתבעים בפיצוי כולל בסך 275 אלף שקל, כי "במצב הדברים הנוכחי, לאחר ששמעתי טענות הנתבעים, למעשה לא מצאתי כי קיימת להם כל הגנה נגד ההליכים שננקטו, לא שמעתי הכחשה לפרסומים, לא נוכחתי כי ישנה התנגדות למתן צו למניעת הטרדה מאיימת או להארכת תוקפו. עולה מדברי הנתבעים כי ייתכן שההליך הנוכחי אכן זיעזע אותם די הצורך כדי להימנע מפרסומים נוספים, אך ימים יגידו האם הם ממלאים אחר הוראות החוק וצווים שיפוטיים, אם לאו".

השופט אף הוסיף כי לאור הפרת הצווים השיפוטיים על-ידי הנתבעים, היה מקום לקבוע כי הם ביזו את בית המשפט ולנקוט סנקציה של מאסר או קנס, אך הוא נמנע מכך.

עוד ציין השופט כי "ברור לחלוטין בנסיבות המקרה כי אילו מדובר היה במקרה בודד וחולף, שבו פורסם פוסט מעליב או משפיל מצד הנתבעים, והייתה מובעת התנצלות כנה ו/או מחיקה של הפוסט באופן מיידי - ספק רב אם בית המשפט היה נדרש להכרעה שיפוטית בטענות. עם זאת, להבדיל, בנסיבות שלפנינו, כאשר מדובר בהתנהלות שיטתית, מכפישה, מסיתה, מפרת חוק וצווים שיפוטיים, שאינה מפסיקה חרף מספר תלונות במשטרה, צווים לפי פקודת ביזיון בית משפט, התראות, תביעות והליכים - שוב לא ניתן להתעלם מהפרסום, שוב אין להותיר המפרסם ללא התייחסות שיפוטית מכוח דיני לשון הרע". 

עו"ד מעוז ציונוב, שייצג את התובעים בפרשה, מסר: "אני מברך על החלטת בית המשפט שקיבל את טענות מרשיי במלואן. מרשיי נרדפו במשך תקופה ארוכה על-ידי בני משפחתם, שהשתמשו ברשת החברתית ככלי לפגיעה בשמם הטוב. חרף כי מדובר במקרה לא שגרתי, כדאי שאנשים יחשבו פעמיים לפני שהם פוגעים באחרים ברשת החברתית".