קטרי ההיי-טק יניעו את תעשיית הבנייה

למרות המצב העגום של ענף הבנייה, יש מי שרואים במצב הבעייתי הזה הזדמנות יוצאת דופן למהפכה - מהפכת טכנולוגיות הבנייה. והסנונית הראשונה למהפך הזה היא הקמתו של "מתחם החדשנות לענף הבנייה", מיזם ראשון מסוגו בארץ ובעולם. מדובר בפתיחתה של תוכנית חדשנות בתחום טכנולוגיות הבנייה, אשר מטרתה להפוך את ישראל למוקד טכנולוגי עולמי מוביל, ופורץ-דרך, וכך להפוך גם את ענף טכנולוגיות הבנייה למנוע צמיחה של המשק הישראלי כולו.

עקב הבנת חשיבותו של ענף הבנייה לכלכלת ישראל והפוטנציאל העצום הקיים בתחום הפיתוחים הטכנולוגיים לענף זה, נרתמו לתוכנית, זה לצד זה, גופים פרטיים ומשרדי ממשלה, אשר לכולם חזון אחיד ומטרה משותפת - להפוך את ענף הבנייה למתועש יותר, ליעיל ולמהיר יותר, לבטוח יותר, וגם להוזיל את עלויות הבנייה. במקביל, כל הגורמים מודעים לפוטנציאל הכלכלי האדיר הטמון בענף הבנייה העולמי, וביכולת של ישראל כמעצמת סטארט-אפ, להוביל מהפכה כזו.

ההחלטה על שיתוף-הפעולה בין הגופים הפרטיים, המייצגים את תעשיית ההיי-טק מחד, ואת תעשיית הבנייה המסורתית מאידך, לבין משרדי הממשלה - הבינוי והשיכון, הכלכלה והתעשייה, היא החלטה אסטרטגית. שכן, רק באמצעות שיתוף-הפעולה החדשני תחובר תעשיית הבנייה הפועלת על-פי קודים מסורתיים, עם העולם הדיגיטלי והמהיר של היום, שאותו מניעים קדימה קטרי ההיי-טק ותעשיית הסטארט-אפים.

כעת, הקטר יצא מהתחנה אבל על-מנת להמשיך ולהאיץ אותו, בקרב כל העוסקים בתחום, צריכה לחלחל ההבנה כי הגיעה העת להשתנות. על שלוש הרמות הרלבנטיות - המדינה, הענף והחברות - להפנים כי טכנולוגיה היא חובה ולא מותרות, מה שמצריך בהתאם שינוי בדפוסי חשיבה מסורתיים. כך לדוגמה, לא ניתן להסתמך עוד על מערכת חוזים דרקונית מול קבלני-ביצוע, שכן זו אינה מאפשרת חדירה וניסוי של טכנולוגיה חדשה לאתר.

המדינה מצידה צריכה להסיר חסמים רגולטוריים וביורוקרטיים המונעים שימוש בחומרים מתקדמים ובשיטות עבודה חדשניות. האיגודים הפועלים בענף נדרשים לפתח שיטות שיסייעו בתמרוץ ובהטמעת טכנולוגיה בכל הרמות. החברות עצמן נדרשות לאפשר ולעודד הטמעת טכנולוגיה חדשה בפרויקטים שלהן, ולהשקיע בכך משאבים, ועוד.

פיתוחים טכנולוגיים בתחום הבנייה, ובמיוחד חידושים שיתמקדו בשלבי התכנון, יביאו לפריצה משמעותית בענף, ואף להוזלה משמעותית של תהליכי הבנייה. פיתוחים כאלו יענו על צרכים קריטיים בשטח, החל מצרכים תכנוניים, דרך צרכים משרדיים, ועד לביצוע עצמו. כך למשל, החזון הוא שרובוטים יבצעו פעולות חזרתיות המבוצעות על-ידי כוח-אדם לא מיומן; שסנסורים ייעודיים יזהו חריגות באתר הבנייה בצריכת אנרגיה ודלק; שטכנולוגיה פשוטה תסייע למזמיני העבודה להתעדכן בזמן אמת על התקדמות הפרויקט, פריסת העובדים באתר, איכות הביצוע, וכיו"ב.

ניסיון עבר מתעשיות דומות ומשיקות, דוגמת התעשייה המסורתית וענף הקלינטק, מלמד כי הצלחת שיתוף-הפעולה טמונה בסופו של דבר ביכולת הטמעת הטכנולוגיה בשטח. לא די בפיתוח טכנולוגיה חדשנית, נדרש לנסותה באתרים פעילים, תוך ידיעה כי היא אינה מושלמת, ולכן יכולה להביא לחריגות מתקנים ומחוקים, לחריגות מלוחות-זמנים, ואף לבוא על-חשבון איכות הסביבה, עד להשלמתה המוגמרת.

על כל השותפים בתוכנית לנצל ולהעריך את חלון ההזדמנויות שנפתח, להסתכל עליו כעל פרויקט בעל חשיבות לאומית ראשונה במעלה, ולהבטיח את שגשוגו והצלחתו בשנים הבאות באמצעות תמיכה ותמריצים מתאימים.

הכותב הוא סמנכ"ל ינושבסקי הנדסה ובניין וחבר פורום דור העתיד בהתאחדות בוני הארץ