מאבק העוזרים המשפטיים הגיע היום לדיון בבג"ץ

"אני עובדת כבר 12 שנה במערכת שבה מגבלת השנים אמורה הייתה להיות 4 שנים. המערכת הרדימה אותנו במשך שנים ואחרי עשור פתאום התעוררה והחליטה לפטר אותנו" - כך אומרת עו"ד שרית טוביס, המובילה את מאבק העוזרות המשפטיות של השופטים לשיפור תנאי העסקתן ולביטול ההגבלה על תקופת העסקתן, העומדת כיום על 6 שנים.

הדיון בעתירה שהגישו לבג"ץ בנושא התקיימה היום (ד'), אחרי מאבק ארוך ורווי אמוציות, שבמהלכו אף כתב מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר במכתב שהפיץ לכלל השופטים והרשמים: "העוזרים המשפטיים מנסים להלך אימים על השופטים ועל מערכת המשפט". נכון למועד ירידת הגיליון לדפוס, נראה ששופטי בג"ץ מנסים להחזיר את הצדדים למסלול הידברות, במטרה למצוא פשרה.

בתי המשפט ובתי הדין לעבודה נקלעו ללא ספק למצב מוזר: דווקא מערכת שבדרך שגרה מופקדת על הגנת הזכויות של עובדים ועל הפרשנות של חוקי העבודה זוכה לביקורת נוקבת מצד סקטור חשוב של עובדיה. בבתי המשפט ברחבי הארץ מועסקים כ-650 עוזרים, בעיקר עוזרות משפטיות, שהן עורכות דין המסייעות לשופטים בעבודתם, לדוגמה בעריכת מחקר משפטי והכנת חוות דעת להחלטות ולפסקי דין. למעשה, הן מייעלות את עבודת המערכת ומשפרות את תפקודה.

"למה להחליף יד ימין בתותב?"

המאבק על תנאי העסקתן של העוזרות המשפטיות נמשך זה תקופה ארוכה, ובמרכזו ניצבת כאמור הדרישה מהמדינה לבטל את ההגבלה על תקופת העסקתן. בחודש מארס האחרון קיבל בית הדין הארצי לעבודה את עמדת המדינה וקבע שהיא רשאית להגביל את תקופת ההעסקה של העוזרות המשפטיות. על דעת רוב חברי המושב, ובניגוד לדעתו החולקת של הנשיא יגאל פליטמן, נקבע כי בהחלטה לקצוב את תקופת ההעסקה של העוזרים המשפטיים אין פגם המצדיק התערבות בה, כל עוד קיימת ועדת חריגים הרשאית להאריך אותה במקרים מסוימים, בכפוף לעריכת נוהל מסודר הקובע את הרכבה, סמכויותיה ואמות המידה שמכוחן עליה לפעול.

בעקבות הפסיקה התעצם המאבק, והעוזרות המשפטיות שבתו במחאה על ההחלטה לפטרן, וכך שיבשו את עבודת המערכת. הן גם עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את החלטת בית הדין הארצי. לקראת הדיון בבג"ץ היום אמר יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן: "הזוי שדווקא בהיכל המשפט, העסקת העובדים מתנהלת באופן שאינו מכבד, תוך קידוש הנוהג של פיטורים שרירותיים והנצחה של דפוס העסקה פוגעני".

לדברי ניסנקורן, "קציבת תקופת העסקה מוגבלת לעוזרים המשפטיים, בלי שתהיה לכך הצדקה משפטית או ציבורית, נושאת השלכות כבדות משקל שמכרסמות לא רק במעמדם ובזכויותיהם של העובדים, אלא באינטרס ציבורי רחב. כפי ששאל כבר נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט יגאל פליטמן, מדוע להחליף את העוזר המשפטי, כיד ימינו של השופט, ביד תותבת שאפשר שיעברו שנים עד שהיא תיקלט, ולאחר שתיקלט תוחלף גם היא".

"שופטים פוחדים להביע את עמדתם"

"בכנות גמורה, אני וחבריי חושבים שפסק הדין של בית הדין הארצי, עם כל הכבוד, הוא שגוי. הנימוקים של המדינה אינם נכונים", אומרת ל"גלובס" טוביס, המועסקת מאז 2005 כעוזרת משפטית בבית המשפטית לתעבורה בירושלים. "העמדה של השופט יגאל פליטמן, שהיה בדעת מיעוט, הייתה שהחלטת הקציבה היא בלתי מידתית ובלתי סבירה, והשיקולים העומדים ביסודה מצדיקים את ההעסקה שלנו ללא מגבלת זמן".

- לא קשה לך לצאת נגד המערכת שמעסיקה אותך?

"זה קשה, אבל לצערי כבר התרגלתי. אני רואה במאבק שלנו משימה נעלה שתציל את מערכת בתי המשפט מעצמה, כי במעשיה היא פוגעת בעצמה ולא רק בנו. יש כאן פרדוקס גדול שהעוזרים המשפטיים עומדים לצד השופטים ומסייעים להם בעבודתם והמערכת לא מגינה עליהם מתוך נקמנות".

- מדוע נקמנות?

"זו נקמנות שנובעת מכך שהתאגדנו. רק אחרי שהתאגדנו והלכנו לבית הדין לעבודה פתאום המערכת נזכרה במגבלת השנים. לפני כן, בין השנים 2010 ל-2014, לא היו בכלל פיטורים".

- מלכתחילה הלכת לעבוד בתפקיד שהוא מוגבל בשנים. מדוע את מתלוננת עכשיו?

"כשהלכנו לעבודה הזאת לא הייתה לנו אפשרות להתמקח. אני הרמתי גבה ביחס לקציבת השנים אבל נכון שלא עשיתי עם זה כלום באותו רגע. אחרי כמה זמן התחלנו לדבר בינינו ולהבין את חוסר ההיגיון ואת חוסר החוקיות שבדבר הזה. יש פה בעיה של חוקיות. אנחנו הסקטור היחיד במשק שנוהגים כך כלפיו. יש לכך השלכות נוספות. כל היחס של המערכת אלינו הוא כאל אורחות לרגע שאין להן זכויות. אפילו לא זכות לחניה בבית המשפט, שהוא מקום העבודה שלנו".

- השופטים שעמם אתן עובדות אינם תומכים בכן בגלוי.

"אני לא יודעת אם השופטים תומכים בעמדה שלנו. אני שומעת כל מיני קולות. חלק מהשופטים תומכים וחלק לא, רובם לא מביעים עמדה כי למי שהביע עמדה הורידה המערכת פטיש על הראש. השופטים פוחדים להביע את עמדתם".

יש היגיון ברצון של המערכת לרענן את שורותיה ולהיפרד מעובדים פחות מוצלחים. מדוע מגיעה לכן קביעות?

"אנחנו לא מבקשות קביעות. אם עוזר משפטי אינו טוב ניתן יהיה לפטר אותו כמו שניתן לפטר כל עובד בשוק הפרטי. אבל להיות עוזר משפטי זה מקצוע. הרי אין דוגמאות לסקטורים אחרים שבהם 'מרעננים' עובדים מדי כמה שנים. למה דווקא אותנו מפלים לרעה? צריך לקבל את זה שעוזר משפטי לשופט זה מקצוע לכל דבר".

- מה להערכתך יקרה בסוף?

"אני מאמינה שבסופו של דבר למערכת לא תהיה ברירה אלא לבטל את קציבת תקופת ההעסקה שלנו. אחרת, יש פה סקטור שלם שיימחק מהמפה וגם השופטים ייפגעו. אני מאמינה שבית המשפט העליון יביא לפתרון מוצלח כדי לסיים את הסיפור הזה ללא מגבלת שנים".

- את לא פוחדת מההשלכות של ניהול המאבק עלייך באופן אישי?

"יש שלב שבו אתה פועל למען מה שאתה מאמין בו. אני גאה ושמחה שזה מה שאני עושה כי אני מאמינה בצדקתי. אני לא פוחדת מההשלכות של מעשיי כי אני מאמינה במאבק הזה.

"אני רוצה שהציבור יידע שהנהלת בתי המשפט, שאמורה לתת דוגמה לכל המערכת היא מעסיק איום ונורא והיא מעסיק נקמן. חשוב לי שהציבור יידע את זה כדי שילמדו איך להתייחס לעובדים. אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?"

ממערכת בתי המשפט נמסר בתגובה: "הנושא תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון, ותגובת המדינה נמסרת בדיון הקבוע בבית המשפט".

*** גילוי נאות: כותב שורות אלה שימש בעבר עוזר משפטי של נשיא בית הדין לעבודה בחיפה.