הנקראות ביותר

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית: הורדת חזקת הגיל הרך מגיל 6 לשנתיים

הצעת החוק אמורה להקל על אבות לקבל את המשמורת על ילדיהם בעת גירושים ביקורת על החוק: יעודד התדיינויות משפטיות שיפגעו בילדים

מליאת הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה טרומית את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המוריד את תחולת "חזקת הגיל הרך" משש שנים לשנתיים בלבד. "חזקת הגיל הרך", קובעת כי ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימם, אלא אם יוכיח האב שהוא ראוי להיות ההורה המשמורן.

בשנים האחרונות התקיימו דיונים ארוכות וניתנו המלצות שונות של ועדות בנושא, אשר המליצו לצמצם או להפחית את תחולת החזקה. בין היתר, פורסמו לפני מספר שנים המלצות הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין, בראשות פרופ' דן שניט, שכללו המלצה מהפכנית לבטל את "חזקת הגיל הרך".

הצעת החוק של חבר הכנסת יואב קיש וקבוצת חברי הכנסת מהווה גרסה "מרוככת" של המלצה זו וקובעת, כי "חזקת הגיל הרך", תצומצם ותחול על ילדים עד גיל שנתיים בלבד.

בעד הצעת החוק הצביעו 49 חברי כנסת ו-31 חברי כנסת התנגדו. הצעת החוק תועבר לוועדת הכנסת שתקבע את הוועדה שתכין את הצעת החוק לקריאה ראשונה.

רגע לפני שהאבות הגרושים מכינים את החדרים לילדיהם הפעוטים, אומרים מומחים לדיני משפחה שבפועל שום דבר לא ישתנה, כיוון שגם היום בתי המשפט בוחנים את שאלות המשמורת לפי הנסיבות האישיות של כל משפחה. מנגד, הם מזהירים, אם החוק יעבור, נראה יותר התדיינויות משפטיות, ריבים "על גב" הילדים ונשים גרושות עניות יותר.

קיראו עוד ב"גלובס"


כך אומרת פרופ רות הלפרין-קדרי, מומחית לדיני משפחה עומדת בראש מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באונ' בר אילן, סגנית נשיאת הוועדה לביעור אפליה נגד נשים באו"ם, שטוענת כי הצעת החוק מותירה חוסר יציבות בשלבים משמעותיים בחיי הילדים. "ההצעה לא קובעת שאחרי גיל שנתיים תהיה משמורת משותפת של שני ההורים. ההצעה מורידה את החזקה, את הכלל המנחה של העדפת האם, מגיל שש לשנתיים, ומשאירה את שאר הזמן מעל גיל שנתיים פרוץ לחלוטין. בזכות החזקה הייתה וודאות וסוג של יציבות עבור ילדים, וכעת היציבות הזאת בסכנה".

עוד לדבר פרופ' הלפרין קדרי, "המציאות החברתית וגם הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמחקרים, מראים בבירור שהחברה הישראלית היא עדיין חברה מאוד מסורתית לגבי חלוקת התפקידים בין גברים לנשים, ועדיין הרוב המוחלט של הטיפול בילדים נעשה על ידי אימהות בישראל. ביטול החזקה לא ישנה את המציאות רק יגרור את הילדים לחוסר ודאות".

עוד מזהירה פרופ' הלפרין קדרי, כי החקיקה תוליד אינסוף התדיינות משפטיות ונזקים כלכליים ונפשיים נוספים. "הנזקים שיגרמו עקב כך שיבטלו את היציבות והוודאות של הילדים, יבואו לידי ביטוי בעלויות כספיות מאוד משמעותיות של מערכת המשפט והרווחה שתידרשנה מעכשיו לטפל בעלייה אסטרונומית בסכסוכים בין ההורים על רקע המשמורת, כיוון שבעצם עכשיו הכל פתוח. כל החלטה בענייני משמורת תדרוש סדרה שלמה של התדיינויות והליכים משפטיים ותסקירי רווחה, ואם יש דבר שאנחנו יודעים בוודאות שמשפיע לרעה על ילדים בסכסוך גירושין זה סכסוכי משמרות. מה שמסתמן עכשיו זה שהמחוקק הישראלי גורם לכך שיהיו הרבה יותר סכסוכים ממושכים וקונפליקט גבוה על גבם של ילדים".

עוד לדבריה, "גם במצב שבו החזקה עדיין קיימת, בקרב רשויות הרווחה ובקרב לא מעט שופטים התחושה היא שהחוק כבר השתנה ובשטח אנחנו רואים את זה. כל עו"ד לענייני משפחה המייצגים את האבא מיד מייעצים לו לדרוש משמורת על הילדים או לפחות משמורת משותפת, כאשר אחת התוצאות המידיות זה הפחתה בדמי המזונות שהוא יידרש לשלם לאם עבור הילדים ההשלכה של צמצום חזקת הגיל הרך או ביטולה הוא למעשה הבאה לעוני הרבה יותר ניכר של אמהות עם ילדים. האוכלוסייה הפגיעה ביותר היא של אמהות יחידניות בעקבות גירושים".

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
גלובס TV
✓ הרישום בוצע בהצלחה!