איראן בוחרת נשיא: השופט נושף בעורפו של רוחאני

הנשיא המכהן שהוביל להסכם הגרעין מנסה לזכות בכהונה נוספת, אך מועמד השמרנים ראיסי זוכה לתמיכת משמרות המהפכה ומנצל את המצב הכלכלי הרעוע לטובתו ■ רוחאני בונה על הצעירים ועל הנשים, ומזהיר כי יריבו יחזיר את טהראן לבידוד בינלאומי

חסן רוחאני / צילום: רויטרס
חסן רוחאני / צילום: רויטרס

כארבע שנים חלפו מאז ירש חסן רוחאני את השלטון באיראן מידיו של מחמוד אחמדינג'אד, שהוביל את הרפובליקה האסלאמית לבידוד בינלאומי ולמשבר כלכלי עמוק בשל התעקשותו לפתח את תכנית הגרעין. היום (ו') הוא ינסה לזכות בכהונה נוספת של ארבע שנים, כשמולו מתייצב המועמד השמרני איברהים ראיסי, שהפך את המרוץ שנראה סגור עד לא מכבר לצמוד מהמצופה.

קיראו עוד ב"גלובס"


הקלפיות נפתחו בשעה 6:30, וייסגרו ב-16:30, אם כי לרוב הרשויות מאריכות את שעות ההצבעה אל תוך הערב. כ-56 מיליון בעלי זכות הצבעה יצטרכו להכריע בין רוחאני, ראיסי ועוד שני מועמדים חסרי סיכוי מעשי – מוסטפא האשמיאבא המתון ומוסטפא מיר-סלים השמרן. על אף שהסקרים באיראן אינם אמינים, הם מצביעים על יתרון של הנשיא המכהן, אך לא גדול מספיק -50% ומעלה - כדי להימנע מסיבוב שני.

סקר של סוכנות הסקרים של הסטודנטים שפורסם בשבוע שעבר הראה כי רוחאני זוכה ל-42% תמיכה, ואילו ראיסי ב-27% - תוצאות דומות לסקרים נוספים שפורסמו לאחרונה. סיכוייו של ראיסי, התובע הכללי לשעבר, השתפרו עם החלטתו של ראש עיריית טהראן מוחמד בקארי קאליבאף לפרוש מהמרוץ כדי לחזק את המחנה השמרני. רוחאני זכה לתמיכתם של הנשיא לשעבר מוחמד חתאמי, מהמחנה הפרגמטי, כמו גם של מנהיגי האופוזיציה הנתונים במעצר בית בשנים האחרונות.

רבות מהבטחות הבחירות הקודמות של רוחאני, בן 68, שכללו מתן חירויות רבות יותר עבור האזרחים, לא מומשו, אך עמדותיו המתונות ונחישותו להגיע להסכם עם המערב מיצבו אותו כמועמד המועדף על אלו בציבור האיראני שתומכים בפתיחות רבה יותר לעולם וכמהים לשיפור במצב הכלכלי והחברתי. אלו הם בעיקר הצעירים, פלח משמעותי מאוכלוסיית איראן – כשליש מ-80 מיליון תושביה של הרפובליקה האסלאמית הם בני 30 ומטה. גם לנשים, שסובלות מאפליה בתחומים רבים כמו פוליטיקה ומשפחה, יש מקום נרחב במחנה רוחאני, שמושך אליו חוגים רבים באופוזיציה הרואים בו כמועמד הכי פחות גרוע.

מולו עומד ראיסי, בן 58, שופט ותיק שהיה בין אלו שהשיתו עונש מוות על אלפי אסירים פוליטיים עם סוף המלחמה עם עיראק ב-1988. הוא זוכה לתמיכת הממסד השמרני והצבאי, שלא ראה בעין יפה את ההתקרבות של רוחאני למערב והניסיונות שלו להחליש את כוחם הכלכלי העצום. ראיסי נחשב לבן טיפוחיו של המנהיג העליון עלי חמינאי , ואף מוזכר כמי שעשוי לרשת את האייתוללה בן ה-77, הסמכות העליונה באיראן.

ראיסי בעיקר פנה לשכבות העניות והכפריות באיראן, והבטיח להן משרות, דיור ומענקי רווחה נוספים, אחרי שהתאכזבו מכך שהסרת ה סנקציות לא שיפרה משמעותית את חייהם. האבטלה רק עלתה – 12.4% - והצמיחה הואטה בין היתר בשל הצניחה במחירי הנפט, אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של הכלכלה הלא מגוונת של איראן.

במהלך עימותיהם הטלוויזיוניים והסוערים, הזהיר רוחאני כי ראיסי יגרור את איראן בחזרה לבידוד, ותקף את משמרות המהפכה על כך שלטענתו ניסו לחבל ב הסכם הגרעין , בין היתר דרך ניסויים בטילים בליסטיים שעליהם נכתב "מוות לישראל". ראיסי, חבר מועצת המומחים הבוחרת את היורש של המנהיג העליון, האשים את רוחאני בשחיתות ובהתפרסות בפני המערב. עמדותיו במדיניות החוץ אינן ברורות, אם כי הוא אמר שיהיה מוכן לקיים קשרים עם כל מדינה – "פרט למשטר הישראלי הכובש" – אך על בסיס של כבוד, שבו לטענתו פגע רוחאני.

עמדתו הנועזת של נשיא איראן נגד משמרות המהפכה הקימה עליו מתנגדים רבים בשורותיהם, שחוששים כי מעמדם עשוי להיפגע עוד יותר אם ייבחר לקדנציה שנייה. רוחאני הוא אמנם בשר מבשרה של הרפובליקה האסלאמית ואינו קורא לשינוי המשטר – אחרת גם לא היה יכול להתמודד לתפקיד – אך הוא אתגר את הממסד הדתי והצבאי בארבע השנים האחרונות, מה שלדברי תומכיו הקשה עליו לממש את הבטחותיו לשינוי.

מערכת המשפט נשלטת בידי השמרנים, שהטילו עונשים כבדים על איראנים בעלי אזרחות מערבית לאחר הסכם הגרעין, במה שנתפס כניסיון לסכל את מאמציו של רוחאני לפתוח את כלכלתה של איראן להשקעות מערביות. מעורבות משמרות המהפכה בסכסוכים באזור והמשך פיתוח תכנית הטילים שלה הותירו על כנן סנקציות רבות, שאינן קשורות לתכנית הגרעין, אך מונעות ממדינות ומגופים כלכליים רבים לעשות עסקאות עם טהראן.

באופן רשמי, חמינאי אינו מביע את תמיכתו בשום מועמד, אך ביקורתו הגלויה והמרומזת כלפי רוחאני לא מותירות ספק רב לגבי זהות המתחרה המועדף עליו. עם זאת, הוא הבהיר כי לא יאפשר לאף אחד להתערב בבחירות, ככל הנראה בהתייחסו למהומות שפרצו לאחר הבחירות ב-2009, אז זכה אחמדינג'ד בצורה מפוקפקת בכהונה שנייה. תומכי האופוזיציה טענו כי משמרות המהפכה ומיליציית הבסיג' שלהם זייפו את התוצאות לטובתו, ויצאו למחאות נרחבות ברחבי המדינה, שטלטלו את הרפובליקה האסלאמית שנוסדה ב-1979.

בצל ממשלו העוין של דונלד טראמפ, איראן זקוקה ליציבות, ולמנהיג העליון שלה אין שום כוונה לאפשר למדינה להידרדר פעם נוספת לכאוס. ניצחונו של שולייתו אמנם יחזק את המחנה שלו, אך גם יקצין את תדמיתה הגרועה ממילא של איראן בעולם, ויקשה גם על אלו שתומכים בשיפור היחסים עמה לטעון בעדה. רוחאני חושש מאחוזי הצבעה נמוכים, ומייחל לך שהצעירים והנשים יתגייסו לטובתו ויתנו לו את המנדט להמשיך בצעדים הקטנים אך העקביים שלו למען רפורמות ושיפור הכלכלה.