הנקראות ביותר

עיריית ת"א תיצור מוקד תרבות מחוץ לאזור הבימה-רוטשילד

תאטרון תמונע יעתיק את מיקומו הנוכחי מאזור המסגר לפרויקט מגדלי אלון ברחוב יגאל אלון ויכלול 2,400 מ"ר ■ העירייה: "מעוניינים במוקד תרבות חדש מזרחית לנחל איילון"

הדמיית מגדלי אלון בת"א / הדמיה: ברעלי כסיף אדריכלים
הדמיית מגדלי אלון בת"א / הדמיה: ברעלי כסיף אדריכלים

תאטרון תמונע המיתולוגי עומד להעתיק מיקומו מרחוב שונצינו שבאזור המסגר בתל-אביב, אל פרויקט "מגדלי אלון" שמקימה קבוצת בסר עם חברות הביטוח מגדל והראל ברחוב יגאל אלון בעיר. כך נודע ל"גלובס". בתאטרון תמונע מתקיימים מידי שנה כ-1,000 מופעי תרבות בתחומים שונים ביניהם הופעות, תאטרון, מחול, אמנות פלסטית, קולנוע, ספרות ושירה.

פרויקט מגדלי אלון כולל שני מגדלי משרדים בני 40 קומות, ובנוסף מבנה בן שתי קומות הממוקם בעורף המגדלים הפונה לרחוב הסוללים ואל כיכר ציבורית. התאטרון ישוכן במבנה הנמוך, מעל קומת מסחר, ויכלול 2,400 מ"ר של שטחים ביעוד ציבורי שיירשמו על שם עיריית תל-אביב-יפו בטאבו. את עלות בניית התאטרון מממנים יזמי המגדלים במסגרת מטלות ציבוריות שהשיתה העירייה כתנאי לאישור התוכנית.

לדברי אייל רונן, מנהל מחלקת תכנון מזרח בעיריית תל-אביב-יפו, הרציונל בתוכנית ביצרון שאושרה בשנת 2010 ואף קיבל ביטוי בתוכנית המתאר של תל-אביב, הוא ליצור איזור תעסוקה עם עירוב שימושים, במטרה שיהיה פעיל 24 שעות ביממה. "אנחנו לא רוצים לראות אזורים שיש בהם רק אמהות עם עגלות, או רק גברים עם עניבות", הסביר רונן, "אנחנו רוצים ליצור עירוניות שיש בה מגוון של אוכלוסיות. עובדי משרדים, אמהות עם עגלות, צעירים, בליינים, וגם אם יהיה קבצן זה בסדר. שאף אוכלוסיה לא תהיה מודרת. לכן בכל תוכנית משמעותית להקמת פרויקט תעסוקה באזור ביצרון, אנחנו דורשים גם הקצאת שטחים בנויים לצורכי ציבור לשימוש עתידי. לשטחים הציבוריים שבבעלות העירייה בפרויקט מגדלי אלון החלטנו שהכי נכון להכניס תכנים תרבותיים לא פוגעניים, כלומר לא תחנת גמילה מסמים, אך מוקד תרבות שיהיה נגיש לציבור, ויענה על הצורך הקיים גם עבור דיירי מגדלי המגורים הסמוכים על שדרות ההשכלה (שהוקמו על-ידי קבוצת הרכישה העיר החדשה - ש.צ), וגם למי שבאים מיתר חלקי העיר. אנחנו רוצים לייצר מוקדי תרבות מחוץ לאזור הבימה רוטשילד, גם באזור המתפתח שמעבר לנחל איילון. העוגן הראשון יהיה תאטרון תמונע, וזו תהיה יריית הפתיחה להקמת של מוקדי תרבות נוספים באזור ביצרון".

בעלי קבוצת בסר, נחשון קיויתי: "אנחנו שמחים שהשימושים הציבוריים שהעירייה בחרה להכניס הם לא עוד קומות משרדי עירייה בנליים, אלא תאטרון תמונע, שמספק תרבות גם בשעות היום וישרת גם את דיירי המשרדים. מנהלי התאטרון ביקשו לשמור על הצביון הקיים של התאטרון ברחוב שונצינו, והוא יוקם ללא קירות מסך כמו המשרדים. אכלוס הפרויקט כרגע תלוי בחיבור החשמל על-ידי חברת החשמל, ואנחנו מקווים לאכלס אותו בספטמבר הקרוב. כל האזור יחובר בקרוב למרכז העיר עם הקמת גשר יהודית שיחבר את אזור ביצרון למרכז תל-אביב".

בסך-הכול כולל פרויקט מגדלי אלון 110 אלף מ"ר משרדים, 6,000 מ"ר שטחי מסחר ו-2,400 חניות (על-פי תקן החנייה הישן). הפרויקט הוקם במסגרת קבוצת רכישה שיזמה קבוצת בסר בבעלות נחשון קיויתי, לרכישת הקרקע שבה פעל בעבר מפעל הארגז שבבעלות חגי שלום. חברות הביטוח מגדל והראל הצטרפו לקבוצה ורכשו את הזכויות להקמת אחד המגדלים. את המגדל הנוסף מקימה קבוצת רכישה שארגנה בסר הכוללת 130 בעלי מקצועות חופשיים. שטחי המסחר בפרויקט נרכשו אף הם על-ידי מגדל והראל.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!