פייסבוק וגוגל מסירות מדי שנה 8,000 פרסומים פוגעניים

השופט גלעד נויטל בכנס לשכת עוה"ד באילת: "אני המום. לא ידעתי שיש היקף כה עצום של עבירות ברשת. חוק הפייסבוק יוצר תקווה לטיפול בתופעה"

גלעד נויטל /  צילום: יח"צ
גלעד נויטל / צילום: יח"צ

הפשיעה החדשנית והמתוחכמת ביותר המטרידה כיום את מדינות המערב היא פשיעת הסייבר. עבריינים וארגוני פשע או טרור, שבעבר נאלצו "לכתת את רגליהם" כדי לגנוב ולפשוע, יכולים כיום בלחיצה על מקלדת המחשב, לסחוט או לגנוב כספים, להשתיל תוכנות זדוניות במחשבים, לגנוב זהויות, מידע פרטי, או תמונות אינטימיות, להסית לטרור או לאיים על מוסדות בינלאומיים וחברות תעופה. ההסתה, החדירה לפרטיות והשיימינג ברשתות החברתיות פוגעים קשות גם בבני נוער וילדים החשופים לרשת.

בדוח שפרסם בשבוע שעבר מבקר המדינה, יוסף שפירא, הוקדש פרק מיוחד להתמודדות המשטרה עם פשיעת הסייבר. למרבה הדאגה, עלו מהדוח ממצאים המטילים צל כבד על הביטחון העצמי המופרז שמשדרת המדינה בכל הנוגע ליכולותיה להתמודד עם סוג הפשיעה החדשה. בין היתר, נקבע כי "המשטרה נמצאת בפיגור ניכר בהתמודדות עם פשיעת סייבר מורכבת טכנולוגית". מסקנת המבקר מטרידה: "המשך פעילות המשטרה במתכונתה הנוכחית עלול להרחיב הפערים במענה הניתן לפשיעה זו".

צפו: למה פייסבוק הסירה עמוד שעוסק בגלולות "היום שאחרי"?

...

לפי דוח המבקר, המבנה הפיקודי המבוזר של מערך הסייבר, היעדרה של יחידה מרכזית והפרדת תחומי האחריות של גוף המטה למישור טכנולוגי הנפרד מהמישור החקירתי - מובילים לכך שלא ניתן מענה הולם לאתגרים שעמם נדרשת המשטרה להתמודד. עוד לפי הדוח, במועד הביקורת מנה תקן היחידה הארצית לטיפול בפשיעת סייבר כשליש בלבד מהיקף כוח-האדם הנדרש, על-פי מסקנות והמלצות שגיבשה המשטרה במהלך עשר השנים האחרונות. ממצא נוסף שעולה הוא שהתקציב המוקצה למאבק בפשיעת הסייבר אינו מספק ואינו מנוצל כנדרש.

בכנס לשכת עורכי הדין באילת, נערך אתמול (ד') פאנל שאירח את בכירי מערכת החוק העוסקים במאבק בפשיעת הסייבר ועסק ב"אחריותן של הרשתות החברתיות לעבירות ופלילים'. בפאנל השתתפו, בין היתר, שופט המחוזי בתל-אביב, גלעד נויטל, ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה, ניצב מני יצחקי, ומנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות, עו"ד חיים ויסמונסקי.

השופט נויטל התייחס לדוח מבקר המדינה ואמר שהיה המום ממה שנאמר בו: "קראתי את דוח המבקר והסתבר לי שיש 230 אלף ישראלים שנפגעים מעבירות סייבר בשנה לעומת פחות מכך בעבירות רגילות", אמר נויטל. "אני הייתי המום, לא ידעתי שיש היקף כזה עצום של התופעה".

קיראו עוד ב"גלובס"


נויטל הביע תמיכה ב"חוק הפייסבוק" השנוי במחלוקת, עקב החשש שהוא יפגע בחופש הביטוי, ואשר מקדמת הממשלה בימים אלה. על-פי הצעת החוק, בית המשפט המחוזי בשבתו כבימ"ש לעניינים מינהליים יהיה רשאי, לבקשת המדינה, לתת צו לספקית אינטרנט, דוגמת פייסבוק או גוגל, המורה על הסרת תכנים מסיתים מהרשת. צו להסרת תוכן מספקית אינטרנט יוכל להינתן בהתקיים שני תנאים: כאשר הפרסום מהווה עבירה פלילית; וכאשר ישנה אפשרות ממשית שבהמשך הפרסום מתקיים סיכון ממשי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחונה של המדינה. בהינתן והמפרסם הורשע בעבירה פלילית, התנאים לא יהיו חייבים להתקיים על-מנת לחייב את הצו.

"לאור הצעת החוק הזו מצבנו ישתפר. יש כאן לראשונה כלי חקיקתי פוטנציאלי שיאפשר הגנה (מפני פשיעת סייבר ברשתות החברתיות - ח' מ')", אמר נויטל. "אני משוכנע שלא יצמצמו את חופש הביטוי מעבר לגבולות הקיימים. הלוואי שהצעת החוק תתקבל. יש אדם, שמטלפנים אליו ואומרים לו 'תשמע, ברשת פורסמו עליך דברים איומים', ונכון להיום אי-אפשר להסיר את הדברים. לפי הצעת החוק יהיה לו סעד ופתרון. יש כאן פתח לתקווה בבעיה שדורשת טיפול. אני לא אומר חלילה שאנחנו שופכים את התינוק עם המים. אבל אם מצאנו פצע, צריך למצוא לו תחבושת. זה לא יגיע עד כדי קטיעת איבר".

ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה, ניצב מני יצחקי, התייחס אף הוא לביקורת של מבקר המדינה והודה ש"בגלל ההתפתחות הטכנולוגית צריך לעשות חשיבה מחדש ולראות איך אנחנו עומדים בקצב של ההתפתחות רשתית. אנחנו בסדר בהשוואה לשאר העולם, הבעיה היא באזורים האפורים". ומהם "האזורים האפורים" הבעייתיים שהמשטרה לא מטפלת בהם מספיק טוב גם לפי עדות יצחקי? לדבריו, "יש כמה נושאים כמו חרמות (ברשתות) על נערים, כמו ביוש של נערים ונערות וזה מגיע למקומות דרמטיים".

יצחקי הוסיף ואמר כי "מדוח המבקר היה ברור שצריך לעשות מעשה. הקמנו את מערך מאו"ר (מערך לאומי למניעת אלימות ופשיעה נגד ילדים ובני נוער ברשת). מדובר ב-160 שוטרים ונציגים של משרדי הממשלה שלא יחפשו את האירוע הפלילי, אלא יבואו לעזור לבני הנוער. הם יכנסו לוואקום שקיים". יצחקי חזר וטען כי "באירועים הפליליים הכבדים של העברות כספים ועוקצים אנחנו יודעים לטפל. הבעיה היא באזורים האפורים ששם יש ניצול קשה של הרשת. אני מאמין שמערך המא"ור ייתן מענה. אולי לא לכל הבעיות, אבל יינתן מענה"

.מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, עו"ד ד"ר חיים ויסמונסקי נשאל על הצעת חוק הפייסבוק, למה בכלל צריכים אותו, שהרי לפי נתוניו שלו, כיום מסירים כמעט 8,000 פרסומים מידי שנה, וכי יש שיתוף פעולה מצוין עם פייסבוק וגוגל. ויסמונסקי השיב: "בכל הנוגע להסתה לאלימות ולטרור, אני מזכיר את גל הטרור האחרון ("טרור הסכינים" שפקד את ישראל). בישיבות הקבינט הוצג שאחוז מאוד גבוה מהמפגעים הושפעו ממה שהם ראו ברשתות החברתיות ושזמן קצר לפני המעשה הם עוברים תהליך של הקצנה. זה היכה בתדהמה את גורמי הביטחון והמשפט".

ויסמונסקי הוסיף ואמר ש"הצוות שלי (בפרקליטות המדינה), בהוראת השרים, החל לפעול נגד התופעה שלפיה אדם שיושב בחו"ל יכול להשפיע על הריבונות של המדינה, ממש כך". לדבריו, ישנם שיתופי פעולה, תהליכים וולנטאריים, מול ספקיות האינטרנט, וסך הכול מדובר בשיתוף פעולה טוב. בנימה יותר פסימית ציין ויסמונסקי ש"עדיין ישנם מרחבים שגם אם יהיו לנו 1,000 שוטרים ו-200 פרקליטים ועוד 150 שופטים - לא נוכל להתמודד איתם".

ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, ביקש במפתיע לעלות לבמה במהלך הדיון ולומר כמה דברים בנושא: "אני מקבל המון פניות מעורכי דין שהופכים לקורבן ברשת, ושמוציאים את דיבתם, פוגעים בשמם הטוב, משמיצים אותם", אמר נוה. לדבריו, "למדתי שיש הסדר שקרוי על שמו של ויסמונסקי, שכאשר יש פרסומים בנוגע לשופטים או לפרקליטים, הפרקליטות והמשטרה פונות ישירות לפייסבוק והם מסירים את הפרסום". נוה אמר כי "אני חושב שזה שורש הרע - לא ייתכן שלשופטים ולפרקליטים יש הסדר מיוחד ולנו עורכי הדין, או כל איש ציבור אחר, או כל אזרח, פשוט אין את 'ההסדר של ויסמונסקי'. צריך חוק שמטפל בכולם באופן שוויוני".

ויסמונסקי ניסה להסביר את אופן העבודה של הפרקליטות: "אנו מטפלים בעובדי ציבור מכל המשרדים. מקבלי ההחלטות, וגם המחוקק הכירו בכך שכאשר פוגעים בעובד ציבור, יש אינטרס נוסף. אבל אנחנו לא מתעלמים ממה שקורה עם מי שאינו עובד ציבור. לכן קמה ועדה שעומדת להציע פתרונות לבעיות. מקימים מוקד לאומי שבמקורו הוא לגבי פרסומים על קטינים, אבל כולם יוכלו לפנות אליו, וזה יגיע היישר אלינו, היישר ל'נוהל ויסמונסקי' ונטפל בתלונות".

את המושב הנחה עו"ד אילן שדי, יו"ר הפורום למשפט, מדע וטכנולוגיה בלשכה.