עורכת הדין שמתכננת מהפכה טכנולוגית בתחום המשפטים

עו"ד ענבל באומר, מייסדת הסטארט-אפ legal up: "אנו פונים למשרדי עו"ד ומציעים להם לקחת את טמפלט (מסמך-אב) ולהתאים אותו לכל עסקה באופן ספציפי. המערכת שואלת כל מיני שאלות ואז מייצרת בהתאם את המסמך הרלוונטי"

ענבל באומר / צילום: איל יצהר
ענבל באומר / צילום: איל יצהר

הציטוט "אם זה לא שבור, אל תתקן את זה" מיוחס לגורג' וושינגטון, הנשיא הראשון של ארה"ב. מה שהיה רלוונטי לפני 300 שנה, נזרק מאז לפח האשפה של ההיסטוריה. המיתוס שמלווה עשרות אלפי יזמים בעולם הוא דווקא הפוך - לנסות לשבור ולשבש את המודלים הקיימים.

חידושים פורצי דרך מוטמעים בהדרגה גם בתעשיות שמרניות כמו רפואה, בנקאות וביטוח. תחום נוסף שמושך אליו השקעות הוא ה-Legal Tech - שם כולל לטכנולוגיות אשר רלוונטיות לתחום המשפט. חברת mitratech העריכה כי התחום העולמי משך אליו השקעות בהיקף של כ-3 מיליארד דולר בשנת 2016, והיד עוד נטויה.

שוק הליגל-טק המקומי נמצא בתחילת הדרך, ופועלים בו כמה עשרות סטארט-אפים. אחד מהם הוא legal up, שהוקם לפני כשנה וחצי על-ידי עו"ד ענבל באומר. לבאומר אין רקע טכנולוגי, אבל יש לה היכרות קרובה עם העולם המשפטי.

"הייתי עורכת דין במשך 10 שנים בתחום המסחרי", היא מספרת בראיון ל"גלובס", "עבדתי במשרדי עורכי הדין שיבולת ולוי-מידן וניהלתי צוות של עורכי דין. בשנים האחרונות הרגשתי שהעבודה מאוד לא יעילה. בהרבה מאוד מקרים עשינו קופי פייסט והעתקנו פסקאות שלמות מחוזים ישנים. כך זה עובד בכל המשרדים".

הכורח הוא אבי ההמצאה, ובאומר חיפשה פתרון. היא הקימה סטארט-אפ וצירפה אליה עובדים בעלי רקע טכני. "פיתחנו מנוע חיפוש מאוד מתוחכם שמאפשר ליצור מסמכים משפטיים שמותאמים לנסיבות. אנחנו פונים למשרדי עורכי דין ומציעים להם לקחת את הטמפלט (מסמך-אב) שלהם ולהתאים אותו לכל עסקה באופן ספציפי. המערכת שואלת כל מיני שאלות ואז מייצרת בהתאם את המסמך הרלוונטי".

באומר מציינת כי החברה מספקת כיום שירותים ל-100 משרדים של עורכי דין בישראל. "מתוך 20 המשרדים הגדולים בארץ", היא אומרת, "אנחנו עובדים עם יותר מ-15". נציין כי החברה צומחת באופן אורגני, ללא צורך בגיוסי הון.

- אין פה ניגוד אינטרסים? עורכי הדין לא באמת רוצים שאלגוריתם יחליף אותם.

"לדעתי זה מאפשר לעורכי הדין להתייעל, לתת שירות יותר מהר ולנהל את המידע בצורה יותר טובה. התגובה הראשונית שקיבלתי בלא מעט משרדים באמת הייתה 'אז את מנסה לפגוע לנו בביזנס', אבל אני לא חושבת שזה נכון. גם טכנולוגיית הבינה המלאכותית המתקדמת ביותר לא תהווה תחליף לניסיון מצטבר ולשיקול-דעת מקצועי משפטי אמיתי. מנגד, פעולות משפטיות שחוזרות על עצמן וקרובות יחסית לסטנדרט, קל כבר היום להחליף בתוכנות.

"עורכי דין הם בהכללה אנשים מאוד שמרנים ושונאי סיכון. הם נוטים לחשוב על התרחיש הכי גרוע. הם רחוקים מלהיות 'ארלי אדפטרס' (מאמצים ראשונים של חידושים - ע.ר), אבל זה מתחיל להשתנות, בין השאר בגלל שחלק מהלקוחות שלהם הם מילניאלס, בני דור ה-Y, והם מצפים שעולם המשפט ישתנה כמו כמעט כל תחום אחר. יש לקוחות שמשלמים על 10 שעות עבודה, בתעריף של 500 דולר לשעה, עבור הסכם שמבחינת הלקוח נחשב לסטנדרטי. הלקוחות האלה מצפים שהתהליך המשפטי יתייעל, ושהעלויות יוזלו. כולם מבינים שהעולם השתנה".

- איך השינוי הזה מתבטא?

"בהיבט המשפטי, אם אתה מקים סטארט-אפ, למשל, אתה צריך לחתום על הרבה מאוד מסמכים, וסטארט-אפים שונאים לשלם עבור שירותים משפטיים, בעיקר כי אין להם כסף. בחו"ל פועלים כבר אתרים שמציעים לסטארט-אפים ערכה של מסמכים משפטיים לצרכים שונים - הסכמי העסקה, NDA, הסכמי מייסדים, הקמה של חברה, מדיניות פרטיות. אפשר גם להכין צוואה ב-20 דולר או למצוא ברשת חוזה שכירות".

המציאות הזאת פגעה בעיקר בעורכי הדין הקטנים בארה"ב. "המשרדים הקטנים משנים את מה שהם מציעים ללקוחות", אומרת באומר, "אבל אפשר לראות את השינוי גם במשרדי ענק בעולם שמעסיקים אלפי עורכי דין. חלקם מפרסמים את המסמכים המשפטיים באתרים שלהם - אפילו בחינם. המסר של חברות כאלה הוא שיש להן ערך מוסף מעבר ליצירת המסמכים הסטנדרטיים. הן יציעו ללקוחות ניסיון, מומחיות וערך מוסף ולא יתמקדו בכתיבה הטכנית של המסמכים".

איך זה עובד? "כשיש לנו לקוח חדש, וכרגע ההתמקדות שלנו היא בדיני עבודה, היי-טק ובתחום המסחרי - אנחנו מגיעים אליו ומבקשים שיציג לנו כמה שיותר דוגמאות למסמכים - ולפעמים מדובר בעשרות סוגים שונים של מסמכים. יש לנו מתודולוגיה שמאפשרת לקודד הסכמים ולנתח את המידע. אנחנו בודקים באיזה מסמכים משתמשים הכי הרבה. איזה מסמכים מתעדכנים בתדירות גבוהה וכו'".

המוצר של ליגל-אפ מבוסס על העיקרון שלפיו גם בתיקים שונים ישנם מנגנונים דומים או סעיפים שיכולים לחזור על עצמם. במקום לחטט בארכיון המשרדי ולחפש את הסעיף הרלוונטי בחוזה שנכתב לפני 5 שנים, ניתן להקליד מילות חיפוש רלוונטיות - להסתייע בבינה מלאכותית - ולקבל מסמך משפטי גמור. המודל העסקי הוא לגבות מהלקוחות דמי תשלום חודשיים אשר תלויים בסוג השימוש ובהיקף הפעילות.

ליגל-אפ לא מסתפקת רק במסמכים מסחריים, והיא פעילה גם בנושאי רגולציה - בעקבות תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון לקוחות של עורכי דין מחויבים למלא טפסי "הכר את הלקוח" (KYC). האוטומציה של טפסים מורכבים הופכת את התהליך להרבה יותר מהיר ונגיש גם עבור קרנות, בנקים וגופים אשר עוסקים במימון המונים. במקום לתת ללקוחות למלא עשרות עמודים, שולחים לינק למערכת ששואלת אותם את השאלות, מציגה את ההסברים ומייצרת את הטפסים המתאימים.

- את חושבת שעורכי הדין ייעלמו מהעולם?

באומר: "לא. תהיה פגיעה בהגמוניה שלהם, אבל זה לא ייגמר. תמיד יהיו עורכי דין".