"הייתי נזהר לקרוא למה שקורה עכשיו בשוק הדיור ירידות"

השמאי הממשלתי הפורש, טל אלדרוטי: "כשריקי כהן מחדרה קוראת כותרות על התקררות בנדל"ן, יכולת המיקוח שלה גדלה - וזה משפיע על מחירי הדירות" ■ ראיון ל"גלובס"

טל אלדרוטי / צילום: איל יצהר
טל אלדרוטי / צילום: איל יצהר

טל אלדרוטי, השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים, מסיים קדנציה של 6 שנים סוערות תחת עננה של סתימת פיות. שר האוצר, משה כחלון, שרואה סימני הצלחה ראשונים בתחום מחירי הדירות, אחרי עלייה של כ-11% בשנתיים הראשונות לפעילות מטה הדיור עם ארגז הכלים המפורסם, מיהר לפעול להפסקת הפרסומים של מדד מחירי הדירות של השמאי הממשלתי משום שנדמה היה לו שאת השליח הזה צריך לחסל ולייצר משהו אופטימי יותר.

לא פלא. אלדרוטי - לצד שיפור בנהלי העבודה של 200 עובדי האגף ונציגיו בגופים הממשלתיים השונים, פיתוח מוסד השמאי המכריע לפתרון סכסוכים, ועדות ההשגה בשומות של רשות מקרקעי ישראל ושיפור בשקיפות הפנימית באגף השמאי הממשלתי - הביא כמעט בכל רבעון בשורת איוב לזוגות הצעירים עם עוד זינוק במדד מחירי הדירות. אותו מדד שפיתח והציג לפני 9 שנים השמאי הממשלתי הקודם, אייל יצחקי, הסוקר את מחירי דירות 4 חדרים ב-16 הערים הגדולות כמדד מייצג לכלל הדירות, כפי שמשתקף מהדיווחים על העסקאות שרוכשי ומוכרי הדירות מוסרים לרשות המסים.

המדד של השמאי הממשלתי נתפס הן בחוגים המקצועיים והן בציבור כעדיף באופן מוחלט על הנתונים של כל הגופים האחרים, כולל הלמ"ס, ופרסומו הרגיז את מטה הדיור של כחלון, שכלפי חוץ טען נגד ריבוי מדדים שכביכול מבלבל את הציבור. ברמה המקצועית התנהל ויכוח קשה האם להכניס למדד של השמאי את מחירי הדירות המסובסדות בפרויקט "מחיר למשתכן".

אלדרוטי, כמו כל שמאי מקרקעין וסטטיסטיקאי, פסל גישה זו לחלוטין, שהרי ערבוב מחיר מסובסד לזכאים עם מחירי שוק יוצר לדבריו עיוות סטטיסטי חמור, מה שעצבן את כחלון והאיץ את מהלך ההשתקה.

מה מצב הענף נכון להיום, שעות לפני שאתה פורש מהתפקיד?

"ענף המגורים נמצא היום בתקופת המתנה. בסקירות האחרונות שלנו אנחנו רואים תנודתיות רבה, התמתנות במכירות ואנשים מחכים. אנחנו כבר כמה שנים, מזה כעשור בערך, בשלב שהממשלה מעורבת בתחום הדיור - התערבות שהולכת ונעשית עמוקה יותר ויותר וחריפה יותר ויותר, שנועדה לטפל בבעיה שנקראת עליית מחירי הדיור. נכון לעכשיו, כמו שכל האינדיקטורים מראים, העלייה המואצת שראינו בשנים האחרונות הולכת ומתמתנת וייתכן שאנחנו על סיפה של תקופה חדשה של היפוך מחירים, היפוך מגמה. עוד מוקדם לדעת. זה יהיה יומרני לקפוץ עכשיו ולהגיד הנה המחירים יורדים. אנחנו צריכים להתנהג בזהירות ובמתינות, לחכות עוד רבעון או שני רבעונים, ולראות באמת אם מה שראינו כרגע הופך מתנודה למגמה".

כתוצאה מפעילות הממשלה או בגלל תנודתיות ומחזוריות של מחירים?

"הכול ביחד, בערבוביה אחת. צריך לזכור שעיקר הבעיה הוא מחסור בדירות שהלך והתגבר בשנים האחרונות והגיע עד כדי עשרות אלפים. אין מידע מדויק כמה עשרות אלפים, אבל ברור שיש כמה עשרות אלפים שחסרים. אני חושב ששלוש הממשלות האחרונות שזכיתי לשרת בהן התחילו לטפל בבעיה. הממשלה שבה יאיר לפיד היה שר האוצר ושר השיכון היה אורי אריאל כבר לקחה את העניין יותר ברצינות והציבה זאת כאג'נדה לטפל בבעיה ולהתערב בשוק. היה קבינט דיור משותף שעבד יפה מאוד כל עוד הפוליטיקה עבדה יפה, אבל בגלל שיקולים פוליטיים אז גם פעילות הקבינט המשותף הידרדרה ונעצרה. בשלהי הממשלה הייתה תוכנית מע"מ אפס...".

שאתה תמכת בה.

"אני לא תמכתי בה, אני ייעצתי לשר האוצר בארבע עיניים מה עמדתי לגבי התוכנית. אמרתי לו שלבדה היא לא תחזיק מעמד, שהיא צריכה להיות חלק ממעטפת שלמה של תוכניות. אבל כשהוא החליט, חד-משמעית, שהוא הולך על התוכנית, אמרתי לו שאני מסיר את כובע היועץ וחובש את כובע קבלן הביצוע לצורך העניין, ועמדתי מאחורי הדברים.

"הממשלה הזו למדה מטעויות קודמתה, ושר האוצר לקח לעצמו את כל ארגז הכלים הידוע ועלה עוד מדרגה במהלך ובטיפול במחירי הדיור, בכל האמצעים הקיימים - כולל הדרת המשקיעים, כולל תוכנית מחיר למשתכן. כמובן שהמחזוריות שאתה מדבר עליה עובדת, וכמובן שגם הריבית - שהיא תוצאה של תנועה עולמית - משפיעה. כשהריבית עולה ויש אפיקי ההשקעה אלטרנטיביים - יוצאים מהנדל"ן. כשבאים היום לרכוש דירה כמשקיע או כצרכן של דירה ראשונה, עלות הרכישה שלך גדלה. היא גבוהה יותר מאשר הייתה קודם ואז הכדאיות קטנה לעומת המצב הקודם. גם זה תורם".

כמה דירות צריך לבנות בשנה כדי שההיצע והביקוש לפחות יתאזנו? נוטים לנקוב במספר של 100 אלף דירות.

"אני לא חושב שלמישהו יש נתונים על כמה דירות באמת חסר, אז ברמה העקרונית צריך לבנות דירה אחת יותר ממה שצריך. מקובל להגיד שהדרישה היא כ-50-60 אלף שנה, אז ברור שכדי לסגור את הפער אתה צריך לעשות את השוטף פלוס איזשהו סוג של צמצום פערים".

אתה שותף לדעה שמתחילה תנועה של היפוך מגמה? אם הממשלה נופלת מחר היפוך המגמה הזה יימשך? הוא עצמאי?

"קשה לומר. המון אנשים ממתינים היום, יושבים על הגדר ומחכים לראות שתוכניות הממשלה אכן יישאו פרי. אין לי ספק שעצירה עכשיו של המהלכים שעושים, בעצם כל מהלך שעושים אותו והוא נעצר באמצע - לא עושה טוב. זה יפגע באמון הרוכשים, באפשרות שהמחירים יוזלו ושתוכניות הממשלה יתקיימו גם בממשלה הבאה. האמון הזה ידעך, ואני חושב שאם הממשלה תיפול אנחנו עלולים לראות פה שוב הסתערות על הדירות ועלייה נוספת של המחירים".

זאת אומרת, שזו עדיין לא מערכת עצמאית חסינה מזעזועים פוליטיים.

"ברור. גם בתוכנית מחיר למשתכן יש יתרונות ויש חסרונות ומקבלי ההחלטות מודעים להם. כרגע התוכנית מגיעה לשלב ההמראה שלה. היא רק שנתיים באוויר וציפו שהיא תניב תוצאות בצורה הרבה יותר מהירה, אבל אנחנו יודעים שענף הנדל"ן מתנהל ומגיב בצורה מאוד איטית. יש ציפייה שפירותיה יואצו בשנה-שנתיים הקרובות, ועד שהממשלה הזאת תסיים את דרכה התוכנית כבר תהיה במלוא הקיטור קדימה ויהיה קשה לעצור אותה.

"אבל, יש היום חשש שאם הממשלה תפסיק את פעילותה התוכנית לא תגיע לתאוצה כי צריך מנוע חזק שידחוף אותה. שר האוצר, שר השיכון, כל הממשלה - מכנסים את כל יכולותיהם על מנת לדחוף את התוכנית. מטה הדיור עושה עבודה מצוינת בכך שהוא פותר חסמים וכל הזמן מפעיל המון-המון כוח ולחץ והשפעה על מנת לדחוף את התינוק הזה, את הילד המתבגר הזה, כי זה עוד לא נער שרץ לבד. ולכן, אם לא ימשיכו לדחוף אותו עכשיו במלוא הקיטור יש סיכוי שזה לא יתקדם מספיק. אני לא רוצה להגיד ייעצר, אבל יש סיכוי שזה יתקדם בצורה לא מספיק טובה".

"המשכתי לעשות את הסקירות שלי"

בוא נדבר על העימות בנוגע למדד מחירי הדיור. מהי המתודולוגיה העיקרית של המדד של הלמ"ס ולמה המדד של השמאי הממשלתי נתפס כאמין יותר?

"המדד שלנו נולד ע"י קודמי בתפקיד שהבין שהנתונים שהלמ"ס מציג לציבור אינם ברורים ואינם מובנים, לא לו ולא לשאר הציבור. המון נתונים, מתודולוגיה אולי נכונה, אולי אקדמית, אבל לא מובנת למי שצריך אותה. ולכן הוא בנה מדד פשוט, רזה, שמתייחס רק לדירות 4 חדרים, חדשות ויד שנייה, שנתפסות כמוצר ההומגני ביותר בשוק שפחות חשוף להטיות. פחות דירות גן, פחות דירות עם מרפסות גג. זה הלחם והמרגרינה של השוק. משם המדד הזה תפס, עם כל המגבלות שלו, אבל יש לו יתרונות שהוא פשוט והוא אחיד, ושההתייחסות שלו היא רק לסגמנט מסוים - רק ל-16 ערים יחידות בישראל. זה אולי גם החיסרון שלו, אבל זה נתפס כיתרון שלו כי זה מדד שלא השתנה מתודולוגית 9 שנים ויותר. ולכן, כשאתה כגוש ממשלתי, ממלכתי, דבק בדרך שלך ולא מזגזג בכל בוקר מחדש, אתה נתפס כאמין והתוצאות שלך נתפסות כאמינות".

באותו מאמץ יכולתם לעשות מדד של 3 ו-5 חדרים, שהרי היום דירות 3 חדרים מתחילות לקבל רלוונטיות.

"זה בדיוק העניין. אנחנו לא רצינו להיות למ"ס מספר שתיים עם ריבוי מספרים וריבוי סגמנטים. בגלל זה המדד של הלמ"ס לא צלח. רצינו לדבוק בערך אחד, בסגמנט אחד, שנראה לנו כזה שמשקף ומוביל - ולבדוק רק לגביו. הלמ"ס עושה דברים מצוינים שהם כנראה מועילים וטובים מאוד לצרכים של בדיקה היסטורית, אבל אצל מקבלי ההחלטות או אצל רוכש הדירה הקטן הם עדיין לא משקפים ולא ניתן להבין מהם כמעט דבר.

"ועם כל הטררם והבלגן והרעש התקשורתי שהיה, בבדיקה לאורך השנים של המדד של אגף השמאי ושל הלמ"ס רואים קו מגמה שהוא די אחיד. לא יושב אחד על השני, אבל עם סטיות סבירות בין המדדים ובין הקווים".

התעקשת, בניגוד לעמדה של שר האוצר, שלא להכניס למדד שלך את נתוני מחיר למשתכן. זה היה בסיס העימות בין הצדדים שהוביל להשתקה שלך.

"אני שמח לומר לכם שהעמדה המקצועית ניצחה. גם הלמ"ס, ברבעון הלפני האחרון, ביצע תיקון והחליט שזה לא נכון להכניס את הערכים האלה. הוא עשה פרסום נוסף ותיקן והוציא את מחירי העסקאות של מחיר למשתכן. וגם משרד האוצר מקבל זאת. לפני שבוע שמעתי את ראש מטה הדיור, אביגדור יצחקי, נואם ואומר שזה לא נכון להכניס למדד את מחירי מחיר משתכן. כך שאני שמח שלא ויתרנו בעמדה הזו למרות שזה יצר לכאורה מתחים או ויכוחים, אבל זו הייתה העמדה המקצועית הנכונה.

"כשאתה עושה איזושהי מניפולציה כלכלית על מוצר מסוים בשוק אתה צריך לבדוק האם המניפולציה, או העלאה או הפחתה של המחיר באופן מלאכותי, משפיעה על השוק הכללי. זאת אומרת, שאם החלטנו היום שמחירי העגבניות יקבלו סובסידיה של 10 אגורות, אז ברור שמחיר העגבניות ירד עם הסובסידיה. השאלה היא מה קרה למחיר המלפפונים. אז אנחנו בודקים את המלפפונים ואת הכרוב ואת הלימונים ואת כל שאר הדברים - ולא רק את מחיר העגבניות כי ברור שהוא ירד בגלל שהסובסידיה מעוותת את המחיר כלפי מטה".

ושר האוצר לא היה מוכן לקבל את זה בהתחלה?

"אני לא יודע אם שר האוצר אישית היה מוכן לקבל את זה או לא, אני לא דיברתי איתו בעניין הזה. אני יודע שזו הייתה העמדה שלי ושאמרתי אותה. הסקרים שלי המשיכו להיערך כמו שחשבתי שהם צריכים להיערך, ואני שמח שכולם התכנסו לקו הזה עכשיו".

אבל אתה נדרשת לא לפרסם את הדוחות שלך.

"מה זאת אומרת נדרשתי? בסוף באה הממשלה והחליטה, מסיבותיה שלה, שהיא רוצה לדבר בקול אחד ושהקול הזה יהיה של הלמ"ס. אני הייתי מחליט אחרת, אבל הוחלט מה שהוחלט ומרגע שהוחלט לא פרסמתי. המשכתי לעשות את הסקירות שלי, אבל לא פרסמתי אותן".

לא ראינו ששרת המשפטים תמכה בך. אתה אחד מאותם פקידים שלטענתה מנהלים ושולטים במדינה עם אג'נדה פרטית?

"אני מאמין שהיא לא התכוונה אלי. אגב, היא שוחחה איתי, הודתה לי ובירכה אותי עם סיום התפקיד. אני חושב שהיא עשתה נכון שהיא בחרה לא להתערב בעניין שהוא לא בתחום עיסוקה. אז נכון שהשמאי הממשלתי נמצא במשרד שלה, אבל היא מתעסקת בדברים אחרים".

עוד מעט יעבירו את אגף השמאי לארגז הכלים של כחלון והכול יהיה בסדר.

"יכול להיות. הבנתי בזמנו שהוא ביקש גם את הכלי הזה ומשום מה זה לא הסתייע".

כשהשר כחלון גרם לעצירת פרסומי המדד של השמאי, המשכת עדיין לחשב אותו ולתת לו אותו מתחת לשולחן. כשהיה לו נוח, הוא הדליף לאחרונה את הנתון על ירידה ברבעון הראשון. איזה מין סידור זה?

"אני פקיד, מבצע. הממשלה החליטה אז ברור שאני לא אצא כנגד החלטת הממשלה. המשכתי לבצע את הסקירה שלנו כי חשבתי שהמתודה שלה נכונה יותר, וחשבתי שאם בעתיד מישהו ירצה לראות ולדעת מה קרה לאורך ציר הזמן - יהיו לו את הנתונים הללו. הנתונים שלי מעולם לא הודלפו על ידי לשום גורם, אלא אם הוא הגורם הרלוונטי במשרד האוצר".

מי זה הגורם הרלוונטי?

"משרד האוצר ומטה הדיור. זה נראה לי לגיטימי אחרי ההחלטה שרק גוף אחד יפרסם את הנתונים. אמנם יש פה שינוי פסיכולוגי כי קו המגמה עבר מפלוס למינוס, אבל זה עבר מפלוס כמעט כלום למינוס כמעט כלום. לקו המגמה יש השפעה פסיכולוגית. נדל"ן זה כלכלה, וכלכלה זה פסיכולוגיה - והפסיכולוגיה משפיעה. ריקי כהן מחדרה לא נכנסת לדוחות הכספיים של אפריקה ישראל או של תדהר ורואה כמה הם מוכרים. ריקי כהן קוראת כותרות עיתונים, וכשהיא קוראת כותרת אחר כותרת על צינון, התקררות, עצירה, האטה, כשהיא תיכנס מחר למשרד המכירות תהיה לה עוצמה ויכולת מיקוח גדולה יותר - וזה אולי מה שיכול להשפיע בסוף על המחירים".

כל כך הרבה גופים מעורבים בתהליכי התכנון והבנייה ועדיין מסדי הנתונים של הענף לא ברורים ולא מספקים. איך אתה מסביר את זה?

"אני חושב שזו אחת המטלות שמטה הדיור המאוחד לקח על עצמו והם עושים מהלכים בעניין הזה. כמו שאני מבין, נראה דברים אחרים ומשופרים בעתיד הלא רחוק".

מה זה אומר?

"אנחנו נראה מסד נתונים אחיד, משופר, מנוהל בצורה מסודרת ומאורגנת, לרבות פרויקט ענק של המרכז למיפוי במשרד רוה"מ שעובדים כעת על מיפוי גם לאורך וגם לגובה של כל הנכסים בישראל. אנחנו עומדים בפני עידן חדש. גם אם ייקח קצת זמן עד שנגיע אליו, אנחנו נראה שאנחנו נמצאים בעולם אחר".

"צריך להתייחס בזהירות רבה לנתונים על ירידות במחירי הדירות"

אתה חושב שהממשלה הנוכחית טעתה בטיפול שלה בשוק הדיור או שהיא עשתה לדעתך צעדים ראויים?

"טעויות אפשר לבדוק רק בדיעבד. כרגע, במהלך ה'קרב', קשה מאוד לראות אם אתה טועה או לא. עמדתי היא שאין שרביט קסמים לטיפול במחירי הדיור. כל ממשלה עשתה את מה שהיא חשבה לנכון על מנת להוריד את המחירים. כשאתה מציג תוכנית, כממשלה, כדאי שתדבוק בה, תישאר נאמן לה ותבהיר לציבור שאתה לא עומד לזגזג ולשנות אותה חדשות לבקרים, גם אם היא אולי לא מיטבית ויכול להיות שיש תוכנית שתהיה טובה או גרועה ממנה. מחיר למשתכן היא לא תוכנית רעה לדעתי, ויש סיכוי שהיא אכן תביא לתוצאה מבוקשת".

לפי הנתונים האחרונים יש סימני התמתנות ואפילו בלימה בקצב עליית המחירים, כפי שראינו ברבעון הראשון של השנה.

"ברור שלא צריך לצפות שתוכנית מחיר למשתכן תשפיע באופן אחיד ובבת אחת בכל חלקי הארץ. ברור שהיא תתחיל להשפיע בחלקים מסוימים, בערים מסוימות, איפה שהיא תתפוס. נראה את זה מתחיל בערים שבהן תמהיל הדירות האלה יהיה גדול ויתפוס נפח גדול יחסית מסך כל השוק העירוני. לא צריך לצפות שזה יהיה אחיד בכל רחבי הארץ".

מה שאתה אומר קצת מנוגד למהלך הרגיל שבו המרכז משפיע על השוליים.

"אני אומר שלא בטוח שנראה את המבנה הקלאסי של מרכז שממנו יוצאים מעגלים לפריפריה. אם נניח נראה שמשקל הדירות המוזלות בערים פריפריאליות כמו עפולה או מודיעין הולך ונעשה רב יותר מול סך המכירות העירוני, אז סביר להניח שזה ישפיע על שוק הדירות הרגילות. כלומר, ההנחה על העגבניות תשפיע מהר על המלפפונים".

וההשפעה הזאת תוקרן לאזור המרכז?

"לא בהכרח. אני אומר שאנחנו צריכים לראות את זה כהתפשטות נקודתית ולא כמשהו מערכתי. אנחנו נראה את זה בנקודות מסוימות לדעתי ללא שום קורלציה ביניהן, אלא אם זה יהיה פר עיר במקום שבו התמהיל העירוני של הדירות במחיר למשתכן ובמחירים רגילים יגדל".

נחזור לנתונים האחרונים של התמתנות ואפילו בלימה בקצב עליית המחירים. כמה דיווחים רבעוניים אופטימיים צריך לקבל כדי שאפשר יהיה להגיד בביטחון שהמגמה התהפכה? עוד שני רבעונים? עוד שלושה?

"קו ישר עובר דרך שתי נקודות לפחות. אנחנו צריכים לחכות לפחות עוד שני רבעונים ועדיף אפילו שלושה, שנראה בהם מגמה של ירידות. עכשיו שוב, כשאנחנו רואים ממוצע כלל-ארצי שמראה על ירידות, זה עדיין לא אומר שבתוך התמהיל הפנימי זה ישתנה. כדאי לחכות לתוצאות הרבעון השלישי שיפורסמו באוקטובר. ואני אומר שוב - צריך להסתכל ולהתייחס בזהירות רבה לנתונים שראינו עכשיו כי זה יכול להיות שיעור סטייה שהוא בתחום הדגימה. לכן, הייתי נזהר לקרוא לזה ירידות. זה סוג של סטגנציה, זו עצירה, ואנחנו צריכים לראות עוד לפחות שני רבעונים על מנת שנוכל לדעת האם אנחנו במגמה או בסוג של זגזוג של התנודה".

מה ההערכה שלך, באיזה מצב אנחנו?

"אנחנו במצב שאנחנו רואים היום".

תגדיר את זה שוב.

"היפוך מגמה בעצימות נמוכה שצריך להתייחס אליה בזהירות רבה".

אפשר להמליץ לזוגות הצעירים לקנות דירה היום?

"עוד לא עברתי לעסוק בתחום של ייעוץ השקעות, ואני בטוח שיש אלפים שעושים את זה יותר טוב ממני".

"אני בטוח שהציבור והמשקיעים הבינו שהממשלה הזו נחושה"

מה אתה חושב על מס דירה שלישית?

"קודם כול אני חושב שצריך להגדיר מה המטרה של החוק. אם המטרה היא באמת להחזיר חוסרים לקופת המדינה, בסביבות ה-800 מיליון שקל או מיליארד שקל, זה עניין אחד; אם זה כלי לאותת או להדיר את המשקיעים או לצמצם את שיעור המשקיעים בשוק - אז זה כלי אחר. כל הדיון הזה, אם החוק יעבור או לא יעבור, אני חושב שזה לא רלוונטי כי אני בטוח שהציבור והמשקיעים הבינו שהממשלה הזו נחושה".

להעניש את המשקיעים?

"אני בוחר במינוח אחר: לצמצם את שיעור המשקיעים בשוק לטובת רוכשים של דירות בבעלות. עכשיו, אני בטוח שאין משקיע במדינת ישראל שלא הבין שזו המגמה, ואני בטוח שהם הבינו שחוק מס דירה שלישית הוא כלי בידי שר האוצר. היה ובג"ץ יחליט שהוא לוקח את הכלי הזה מידי הממשלה שרוצה את הדרת המשקיעים מהשוק - הממשלה תמצא כלי אחר. כלומר, זה הפך להיות משהו טכני".

כשלא מצליחים להגדיל את ההיצע משתמשים במכשירי מיסוי. כמו למשל, ייקור מס רכישה משנה שעברה.

"זה עניין ערכי. האם זה נכון להילחם במשקיעים? מיהו משקיע? האם אותו זוג שיצא לפנסיה מהמפעל וקנה אתמול דירת שני חדרים הוא המשקיע הנורא שצריך להילחם בו? כן, לא, סימן שאלה. ממשלה, כמה שהיא גדולה וחזקה, היא מוגבלת באמצעים שבהם היא יכולה להשפיע על השוק. איפה היא יכולה להשפיע על השוק? היא יכולה להשפיע בעיקר בכסף: או שהיא נותנת מענקים ומסיטה ביקושים למקום כזה או אחר, או שהיא משקיעה בתשתיות, בכבישים, על מנת לייצר אטרקטיביות. מנגד, היא יכולה להטיל ולהקשות ולהקשיח במיסוי כזה או אחר על סוג כזה של אנשים, או סוג כזה של מקומות, ואז היא יוצרת סוג של בידול. היא שולטת או משפיעה באמצעות כסף - או לתת או לקחת".

באילו כלים צריך להשתמש כדי להוריד את מחירי הדירות?

"כמו שאמרתי, אין שרביט קסמים. אני חושב שהכלי המרכזי הוא הגדלת ההיצע. כל אחד יודע את זה, מבינים את זה, ואני מאמין שמפעלי ההיצע במדינת ישראל עובדים היום במשמרת כפולה על מנת לייצר את זה".

שיעור השינוי במחירי הדירות-6
 שיעור השינוי במחירי הדירות-6