צפו במספרים: נשים בעמק הסיליקון עדיין מופלות לרעה

עמק הסיליקון מתגאה בעמדותיו הפרוגרסיביות לגבי השינוי האקלימי, נישואים חד-מיניים, זכויות טרנסג'נדרים וסוגיות תרבותיות אחרות. אז למה יש לו קשיים כאלה עם סוגיית השוויון המגדרי? נשים סובלות מתת-ייצוג בתעשיית הטכנולוגיה האמריקאית, ומחזיקות במספר קטן באופן לא פרופורציונלי של תפקידים טכנולוגיים בכל המדינות המפותחות.

טענות לקיומה של הטיה נרחבת בחברות בולטות - כולל אובר, המספקת נסיעות בהזמנה באמצעות יישום אינטרנטי - אילצו מנהלי חברות טכנולוגיה להבטיח לשפר את המצב. אך ההתקדמות שנרשמה לא היתה עקבית. ב-1960 החזיקו נשים ב-27% מהמשרות בתחומי המחשב והמתמטיקה. ב-1990 הן החזיקו ב-35% ממשרות אלה. אך ב-2013 התכווץ הנתון חזרה ל-26%.

1. עד כמה חוסר האיזון חמור? חמור למדי. על פי ממצאי סקר שנערך ב-2016, החזיקו נשים בכ-21% מהמשרות הטכניות, כולל בתחומי החומרה, התוכנה שירותי המידע והייעוץ, ב-60 מהחברות האמריקאיות הגדולות ביותר. זוהי עלייה קלה בלבד לעומת השנה הקודמת. נשים מהוות כמחצית מכל עובדי המגזר הפרטי בארה"ב, אך 32% בלבד מהעובדים בתחום של מערכות מחשב. שיעור הנשים המחזיקות בתפקידי הנדסה טיפס ב-2015 ל-12%, לעומת 11% בשנת 2000. בממוצע מקבלות נשים 89 סנט על כל דולר שמרוויח גבר בתפקידים בכירים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הנדסה והמתמטיקה (science, technology, engineering and mathematics, STEM), על פי חישובי בלומברג.

2. מה עם תפקידי ניהול? נשים מחזיקות ב-30% מסך תפקידי הניהול הבכירים בארה"ב, אך ב-20% בלבד מתפקידי הניהול בחברות מחשבים ותוכנה. מנהלות בתפקידי ארכיטקטורה והנדסה מרוויחות בממוצע יותר מגברים, אך נשים מחזיקות ב-8.5% מתפקידים אלה. סקר שנערך ב-2016 העלה כי במועצות המנהלים של אחת מכל ארבע חברות בעמק הסיליקון לא היו נשים.

3. מה המצב מחוץ לארה"ב? מחקרים הראו כי גם באסיה - כולל בסינגפור וביפן - סובלות הנשים מתת-ייצוג בתחומי הטכנולוגיה והמדע. נשים מהוות 30% מכ-7 מיליון בני אדם שעובדים במגזר הדיגיטלי באירופה, והן סובלות מתת-ייצוג חמור במיוחד בתפקידים שכרוכים בלקיחת החלטות.

4. האם מערכת החינוך אינה יכולה לתקן את זה? אין סיכויים רבים לכך. נשים כבר מחזיקות בכמחצית מכל התארים האקדמיים בתחומי STEM, ומצב זה קיים זה עשר שנים, אך נתון זה כולל גם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ותחומים אחרים שעליהם חולשות נשים. הבעיה האמיתית קיימת בתחום מדעי המחשב, שבו התכווץ שיעור הנשים שזכו בתואר ל-18% ב-2014, לעומת 23% ב-2004. שיעור הנשים שזכו בתואר ירד גם בהנדסה (19% לעומת 20%), פיזיקה (39% לעומת 42%, ומתמטיקה 42% לעומת 45%).

5. מה הסיבה לפערים אלה? לארי סאמרס, לשעבר שר האוצר של ארה"ב, חולל מהומה ב-2005 כשכיהן כנשיא אוניברסיטת הרווארד, בטענתו כי קיומם של הבדלים מהותיים בין בנים לבנות עשוי להסביר את המחסור במדעניות ומתמטיקאיות באוניברסיטאות המובילות. (סאמרס התנצל לאחר מכן, ואמר כי התכוון רק לעורר דיון ציבורי ולעודד מחקרים נוספים בסוגיה). למרות הסטראוטיפים המקובלים, מוכיחים מבחנים כי לבנות יש כישרון בדיוק כמו לבנים. למעשה, הן רושמות ביצועים טובים יותר עד שהן מגיעות לגיל בית ספר תיכון, שבו רבים יותר הסיכויים שהבנים ייגשו למבחנים המובילים לתואר קולג' בנושאי STEM או במחשוב. אחד המחקרים הראה כי נשים בגיל הקולג' נוטות להימנע מבחירה בהנדסה ומחשבים כבמסלול לימודים עיקרי, מכיוון שהן מאמינות שעליהן להיות מבריקות - ולא רק שקדניות - כדי להצליח. לעומת זאת, שיקול זה אינו מרתיע גברים צעירים.

6. האם המגוון המגדרי חשוב להצלחה תאגידית? מחקרים מעלים כי קיים מתאם בין מגוון מגדרי, בייחוד ברמה הניהולית, ובין ביצועים פיננסיים טובים יותר, כגון מחיר מניה גבוה יותר, תשואה למניה ושווי שוק. במרבית החברות מהוות הנשים כמחצית מבסיס הלקוחות. התעלמות מרעיונותיהן של נשים בשלבי עיצוב המוצר והשיווק עלולה להיתרגם לירידה במכירות ברמה הקמעונית. ואם לא די בכך, הרי שחברות שנאבקות זו בזו על שכירת אנשים מוכשרים אינן נהנות מכישוריהם של מחצית מכוח העבודה במדינה אם הן אינן שוקלות את מועמדותן של נשים.

7. מה אומרות נשים על היחס שלו הן זוכות בחברות טכנולוגיה? באחד הסקרים דיווחו 87% מהנשים בעלות ניסיון של עשר שנות עבודה במגזר הטכנולוגיה על הערות מבזות מעמיתים לעבודה. 75% מהנשים דיווחו כי נשאלו על חיי המשפחה שלהן בראיונות עבודה, ו-60% דיווחו כי נחשפו לחיזורים מיניים לא-רצויים. כמה נשים שעסקו בפיתוח משחקי ווידיאו קיבלו איומי רצח לאחר שמתחו ביקורת על האופן שבו מוצגות נשים במשחקים מסוימים. לדעתם של כמה אנשי אקדמיה, תורם מכלול זה לעובדה שהסיכוי שנשים יעזבו מקום עבודה טכנולוגי גדול פי שניים מהסיכוי שגברים יעזבו אותו.

8. האם חברות טכנולוגיה הן סקסיסטיות? מעט מאוד אנשים טוענים כי חברות מבצעות אפליה ביודעין. אחת התיאוריות היא שחברות סטארט-אפ טכנולוגיות מוקמות לעתים קרובות בידי קבוצת ליבה של גברים בעלי השקפות דומות, שמגייסים עובדים נוספים מהחוגים החברתיים של עצמם. גברים אלה ממוקדים כל כך בהישרדות החברה ובהרחבת פעילותה, שמדיניות שכירת העובדים נדחקת לשוליים. כשלחברה החדשה כבר יש מחלקת משאבי אנוש, קשה לשרש את תרבות העבודה הגברית. כמה מנהלים בחברות טכנולוגיה שחשבו שכוח האדם שלהם מתאפיין בשוויון מגדרי, הופתעו לגלות כי הנתונים אינם מאששים הנחה זו. כשמארק בניוף, מנכ"ל Salesforce.com, בדק את פער השכר המגדרי בחברה שלו, הוא גילה כי נשים מרוויחות פחות מגברים למרות שהן עושות את אותה העבודה. ב-2015 השקיעה החברה 3 מיליון דולר בתיקון המצב. השנה העלה מחקר אחר פערים שצצו שוב, ושכדי לתקנים תיאלץ החברה להוציא 3 מיליון דולר נוספים.

9. מי אחראי לשינוי המצב? מרבית מנהלי חברות הטכנולוגיה אומרים כי האחריות היא שלהם ובצדק. כמעט מחצית הנשים שעובדות בתפקידי STEM בארה"ב טוענות כי מנהלי החברה נוטים להחשיב את הגברים כחומר מתאים לתפקידי מנהיגות. נשים גם מתלוננות על הדרתן מ"רשתות החבר'ה הטובים" הלא-רשמיות שמיטיבות עם עמיתיהן הגברים. מומחים למשאבי אנוש מייעצים לחברות להציע תוכניות חניכה וקורסי הכשרה להגברת מודעות העובדים הגברים להטיה לא-מודעת זו. בספרה "לפרוץ קדימה: נשים, קריירה והרצון להנהיג", כותבת שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, כי נשים צריכות להתנדב לפרויקטים קשים ולקבל תפקידי מנהיגות כשמציעים להן תפקידים כאלה. במועד מאוחר יותר הודתה סנדברג כי לא הבינה כמה מהאתגרים שעמם מתמודדות נשים, בייחוד אימהות יחידניות.

10. מה החברות עושות בפועל? כמה מהחברות הגדולות בעמק הסיליקון מודות שיש להן בעיית שוויון מגדרי, ואף נקטו צעדים לשיפור מדיניות החופשה מסיבות משפחתיות, שכירת העובדים והכשרתם. אפל, אלפבית (גוגל) וחברות אחרות התחייבו לשכור מספר רב יותר של נשים, והן מפרסמות נתונים שמשקפים את התקדמות השינויים. ההתקדמות איטית. באפל החזיקו נשים ב-23% מהתפקידים הטכניים ב-2016, לעומת 20% ב-2014. חברות אחרות, כגון אינטל, קבעו לעצמן יעדים קונקרטיים. אינטל משקיעה 300 מיליון דולר בתוכנית שמטרתה להביא עד 2020 את שיעור הנשים ואוכלוסיות המיעוט בקרב עובדיה לרמה שתואמת את שיעורים באוכלוסיה הכללית.

11. מה עושים ארגונים חיצוניים? ארגונים שונים, כולל הארגון שהוקם לאחרונה, Girls who Code (בנות מקודדות), והארגון המכובד Girl Scouts of America (ארגון הצופות של ארה"ב), מעודדים בנות ללמוד נושאי STEM. "בנות מקודדות" מציע תוכניות לאחר הלימודים בבית הספר ותוכניות בחופשת הקיץ, שבהן לומדות תלמידות חטיבת הביניים והתיכון לכתוב קוד. ארגון הצופות מרחיב את רשימת ההישגים שבגינם זכאיות הצופות לקבל אותות הצטיינות, ומכליל בהם גם מיומנויות שקשורות ל-STEM, כגון פיתוח משחקי וידיאו ואמנות דיגיטלית. יש חשיבות לכניסה בגיל צעיר לתחומי STEM, מכיוון שהבחירה במסלול הלימודים העיקרי בקולג' משפיעה על יכולת ההשתכרות בשלבים הראשונים של הקריירה.

 אפליית נשים בענק הסיליקון