"תושבי רמת השרון עוד לא הפנימו שצריך להיפרד מהמכונית"

ברמת השרון מתקשים להפנים שהעיר עומדת לפני תנופת בנייה ופיתוח, על רקע הפקקים מדי בוקר וערב ■ מתכננת המחוז נעמי אנג'ל: "התושבים ממתינים למחלף, זה מצב תודעתי שצריך להתהפך"

אתר בנייה של חברת יובלים בשכונת מורשה. “מרגישים שהשכונה עוברת שינוי” / צילום: איל יצהר
אתר בנייה של חברת יובלים בשכונת מורשה. “מרגישים שהשכונה עוברת שינוי” / צילום: איל יצהר

המתח שבין התפתחותה הנדל"נית של העיר רמת השרון, לבין הרצון של מרבית תושביה להותיר על כנו את צביונה כמושבה פסטורלית, אחותן הקטנה והירוקה של תל-אביב והרצליה, הולך ומחריף. מדובר באתגר לא קל. ברמת השרון גרים היום כ-45 אלף תושבים, בדומה לערים כמו עפולה או ראש העין (שמזמן ויתרו על החלום להישאר כפריות). במארס אושרה גם תוכנית לתוספת 1,500 דירות במסגרת בנייה של התחדשות עירונית בעיר (פינוי-בינוי ותמ"א 38) עד שנת 2022. בנוסף, בפברואר דחתה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את ההתנגדויות, ואישרה תוכנית ענק להקמת 23 אלף יחידות דיור בשטחי מפעל תעש במזרח העיר.

לאחרונה הגיע המתח לשיא, עם ביטול תוכנית המתאר שהוכנה לעיר, על רקע משברים פוליטיים פנימיים.

"רואים את הקיבעון"

נקודת התורפה הבולטת של רמת השרון, בדגש על השכונות הוותיקות שבהן כבר החלה בנייה מאסיבית כמו שכונת מורשה, הם הפקקים ביציאה מהעיר ובכניסה אליה.

"שנים מדברים על הקמת מחלף לרמת השרון, שדרכו ניתן יהיה להיכנס ולצאת משכונת מורשה, אך זה עדיין לא נראה באופק והיתרי בנייה נוספים בשכונה נמצאים בסכנה", מזהיר אליאב מימון, מנכ"ל פרויקט "רמות השרון" שמוקם בשכונת מורשה. ראש העירייה הנבחר אבי גרובר הודיע לפני כשנה כי לא ינפיק יותר היתרי בנייה ליחידות דיור בשכונת מורשה, עד שמשרד התחבורה יקצה פתרון תחבורתי הולם.

אלא שבוועדה המחוזית סבורים כי מחלף אינו הפתרון. "נכון שמחלף נמצא בתוכניות, אבל העיסוק בהמתנה למחלף הוא בדיוק המצב התודעתי שצריך להתהפך. הם מוכרחים להפנים שמחלף לא יפתור את בעית התחבורה", מדגישה מתכננת מחוז תל-אביב במינהל התכנון, נעמי אנג'ל. 

לדבריה, "בתל-אביב רבים מהתושבים לא משתמשים ברכב. הם התחילו להבין שהמציאות השתנתה. ברמת השרון, לעומת זאת, האוכלוסייה עוד לא הפנימה את השינוי ומתעקשת לקחת כל ילד לבי"ס ברכב. אנו רואים את הקיבעון גם בהתנגדויות שמגישים לנו תושבים וגם בהליכי שיתוף ציבור".

לדברי אנג'ל, "הפינוק בנסיעה ברכב פרטי לתל-אביב אינו אמיתי. אתה מבלה שעה וחצי באשליה שנוח לך, כי אתה במזגן ומדבר בטלפון, אבל בעצם אתה משחית זמן ופוגע בכדור הארץ".

השינוי המהותי העיקרי מבוסס על שני קווים של הרכבת הקלה הצפויים לעבור ברמת השרון, ביניהם הקו הצהוב שיגיע מצומת חולון למחלף מורשה, יעבור בשכונת מורשה וימשיך אל תעש השרון, שם תהיה גם תחנה של רכבת ישראל. בנוסף לאלה, מתוכננים גם שני קווי מטרו תת-קרקעיים. לדברי אנג'ל, "היום רמת השרון לא מחוברת לשום דבר, אבל ניתן יהיה לעלות על רכבת ברמת השרון לעבודה בפארק מתם בחיפה או באזור התעשייה בראשון-לציון. אנחנו כל הזמן פונים למשרד התחבורה ומבקשים להחיש את תכנון הקווים, במטרה שיהיה סנכון בין תכנון התשתיות לבין האצת התכנון של המגורים. לצערנו, התכנון המפורט של הקו הצהוב הוקפא בינתיים, אך אנחנו מקווים שזה ישתנה בקרוב".

אנג'ל מודה כי מערך הרכבות הוא רחוק-טווח, אולם היא מבטיחה ש"בטווח של ארבע שנים", יימצא פתרון ביניים.

"יוקמו שני חניוני 'חנה וסע' גדולים מאוד על כביש 5 - במחלף קסם ובצומת מורשה. החניון במורשה ישרת את תושבי השכונה, שיוכלו להשאיר את הרכב בחניון, ומשם יסעו שאטלים לאזורי תעסוקה שונים, לתל-אביב, לבני-ברק, לפתח-תקווה. היעדים ייקבעו לפי הביקוש. השאטלים יטיסו אנשים לעבודה בנתיבים מהירים שיוקצו בכביש 5 וכביש 20, וייחסך להם זמן רב. אם הכל יתנהל כמו שצריך, תוך ארבע שנים החניונים יוקמו והשאטלים ייסעו. היו צריכים לעשות את זה בשנות ה-60 ולא עשו, אז נעשה את זה היום".

לדברי גרובר, "אני מצפה ממתכננת המחוז לייצר פתרונות ותקציבים לתחבורה ציבורית יעילה היום, או בעצם אתמול. זה צריך להיות תנאי למתן היתרים, ולא להכריח אותי כראש עיר לא לחתום על טופסי אכלוס כאחרון העבריינים, בגלל שאני מחויב לאיכות חיים לתושבים".

ממשרד התחבורה מסרו כי "התוכנית הסטטוטורית למרכז התחבורה המשולב במורשה - שיכלול חניון של כ-3,500 חניות - נמצאת לקראת דיון בוועדות השונות. עם סיום האישור הסטטוטורי, משרד התחבורה יפעל לקידום הקמתו. הנת"צ בכביש 5, מקסם ועד גלילות, נמצא בתכנון מפורט ע"י חברת נתיבי ישראל והביצוע יחל במהלך 2018".

שכונת מורשה: השינוי מתחיל מהחצר האחורית

בשכונת מורשה כבר אפשר לראות את השינוי העובר על רמת השרון. לאחר שנים של שממה נדל"נית, מתאפיינת השכונה, שנחשבה תמיד לחצר האחורית של רמת השרון, בפריחה של בנייה ומנופים, גם בפרויקטים המוקמים על קרקע שהמדינה שיווקה (פרויקט של רמי שבירו ופרויקט דיור להשכרה של חברת אביב) וכן בפרויקטים של התחדשות עירונית.

הפרויקט הראשון שמומש בשכונה הוא "רימוני תדהר" ברחוב החלוץ, שיזמה החברה לפיתוח והתחדשות עירונית ונבנה על ידי תדהר, שאמורה למסור דירות בשבועות הקרובים. במסגרת הפרויקט נהרסו 48 דירות ישנות, והוקמו במקומן שני מגדלים בני 19 קומות ו-192 דירות חדשות - יחס של 4 דירות חדשות לכל דירה ישנה.

"60% מהרוכשים הם תושבי העיר"

פרויקט נוסף שממומש בימים אלה הוא "רמות השרון" שמקימה חברת יובלים שבבעלות איציק ברוך, בשיתוף היזם ישראל לוי, גם הוא ברחוב החלוץ. במסגרת הפרויקט נהרסות 168 דירות ישנות, ומוקמות במקומן 588 דירות חדשות בארבעה מגדלים בני 23 ו-26 קומות (יחס של 3.5). "60% מהרוכשים הם תושבי רמת השרון, שעברו את המחסום הפסיכולוגי שמקורו בסטיגמה של מורשה", אומר אליאב מימון, מנכ"ל הפרויקט. "מרגישים שהשכונה עוברת שינוי. פתאום במורשה יש הרבה ג'יפים ואמהות עם עגלות. זה לא היה פעם".

מימון סבור שלשכונה יש עדיין לאן לטפס בכדי ליישר קו עם יתר חלקי העיר. לדבריו, בעוד המחירים במרכז רמת השרון נעים סביב 35 אלף שקל למ"ר, במורשה המחירים הם 25 אלף שקל למ"ר. ובכל מקרה, לא מדובר במחירים נמוכים: דירות 4 חדרים נמכרת החל מ-2.5 מיליון שקל.

את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול בשכונה צפויה להקים אאורה שבשליטת יעקב אטרקצ'י במתחם אילת, במסגרתו ייהרסו 180 דירות ישנות, ובמקומן יוקמו 687 דירות חדשות בשישה מגדלים בני 20 קומות (יחס של 3.8). התוכנית אושרה על ידי הוועדה המחוזית ואף קיבלה תוקף, והחברה צפויה להתחיל בהקמת שני המגדלים הראשונים עוד השנה, על קרקע פנויה בשטח התוכנית.

חלומות באוויר במתחם אלקו

אחד המתחמים המעניינים ברמת השרון, הנושק לשכונת מורשה, הוא מתחם אלקו שנמכר בסוף 2016 לחברת קנדה ישראל תמורת 166 מיליון שקל. המפעל הוותיק ישב על 62 דונם, על קרקע המיועדת לתעשייה. זמן קצר לאחר השלמת העסקה החלה קנדה ישראל בשיווק זכויות לדירות במתחם, תחת השם "רמת השרון החדשה".

בדוח הכספי לשנת 2016 צוין כי החברה "פועלת לשינוי ייעוד הקרקע למגורים, משרדים ומסחר, וצופה שבמתחם יאושרו 1,500 יחידות דיור". בדוחות לרבעון הראשון של 2017 ציינה החברה כי "נכון לסוף מארס שווקו 27% מסך הזכויות העתידיות ליחידות דיור שתהייה במקרקעין (ככל שתהיינה) לאחר שינוי הייעוד, בתמורה ל-210 מיליון שקל". כלומר, החברה כבר הרוויחה עשרות מליונים על רכישת הקרקע (במכירת כל "זכות לדירה" ביותר מחצי מיליון שקל).

"חגגו את נפילת תוכנית המתאר"

אלא שנכון להיום, לא ידוע לשום גורם איזו תוכנית בדיוק תאושר במתחם. איזה ייעודים היא תכלול ובאיזה היקפים. מה שכן ידוע, הוא שבמפות תוכנית המתאר של העיר, הקרקע מיועדת לתעסוקה ומסחר - ולא למגורים. בפוסט שפרסם לאחרונה בפייסבוק ראש העירייה גרובר, הוא כותב כי ביטל בתוכנית המתאר (שבוטלה בעצמה לפי שעה) את הכוונה לשנות את ייעוד הקרקע גם למגורים (בעירוב שימושים). לדבריו, "בעודי מטייל ביום העצמאות, היו מי שחגגו על רחבת הריקודים במסיבה של קנדה ישראל באלקו. הם חגגו את נפילתה של תוכנית המתאר".

ההתנגדות של גרובר אינה מפתיעה. מדובר באחד מאזורי התעסוקה העתידיים הבודדים של העיר רמת השרון, אשר צפויים להניב לה הכנסות ניכרות. מעבר לכך, גם אם גרובר היה תומך בשינוי ייעוד הקרקע למגורים, והשינוי אף היה מאושר בוועדה המקומית פה אחד, גם אז לא ניתן היה להבטיח את השינוי, שכן הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה היא שצריכה לאשר את שינוי הייעוד, וההיסטוריה רצופה דוגמאות בהן ועדות מקומיות אישרו תוכניות שבוטלו על ידי הוועדה המחוזית.

לזכותה של קנדה ישראל נציין כי היא מסייגת את הבטחותיה בהסכמים שעליהם חותמים הרוכשים. "השיווק הוא של זכות עתידית רעיונית לדירה מוצעת, ככל שתאושר התב"ע למגורים וככל שיהיו מספיק יחידות דיור. ככל שלא תאושרנה מספיק יחידות דיור, החברה התחייבה להעניק לרוכש זכויות שוות ערך לשימושי משרדים. יצוין כי המכירה היא סופית", מסבירה החברה בדוח לשנת 2016. 

"שק החבטות התכנוני של אזור המרכז"

חבר מועצת העיר גיא קלנר, ממובילי ההתנגדות לתוכנית המתאר, מסר: "גופי התכנון של מדינת ישראל, הועדה המחוזית ורמ"י החליטו להפוך את רמת השרון ל'שק החבטות' התכנוני של אזור המרכז, הכול כנראה מתוך מטרה לייצר את הכותרת הפוליטית המתאימה לשר הממונה.

"מדובר בקידום תוכניות חסרות פרופורציה, שאינן מתיישבות עם המציאות הקיימת והקשה ממילא שכבר קיימת בעירנו ואזורנו. איך ניתן להוסיף אלפי יחידות דיור על אזור שבו התשתית התחבורתית כבר נתונה וקיימת, וכבר כיום מצויה בכשל תחבורתי, גם הפנימית וגם החיצונית (כביש 5, כביש 4 ואיילון). איך ניתן להמשיך ולספר את סיפורי המעשיות בתחום התחבורה, כאשר בפועל לא מתקדם כלום? אפילו הרשויות הלאומיות אינן מסכימות ואינן מסונכרנות בינן לבין עצמן בנושא. איך ניתן לדחוף עיר חדשה של 100K תושבים בשטח התע"ש, שהוא השטח המזוהם ביותר במדינת ישראל? וזה עוד לפני המשמעויות האחרות הנובעות מציפוף כזה.

"העידן בו קודם בונים ורק אחר-כך חושבים על פתרונות לחיים נורמליים עבור התושבים הקיימים והעתידיים, חייב להסתיים ומיד. אם לא, נגיע לכאוס אורבני. לצערי, גם ראש העירייה אינו מוביל קו מספיק תקיף ולוחמני אל מול המגמות והגחמות של הגורמים שהזכרתי, וברוב המקרים נוטה ליישר איתם קו באופן מלא. לכן, חברים נוספים ואני לקחנו על עצמנו את הובלת ההתנגדות לתוכניות השונות, תוך ערנות מתמדת ועמידה על האינטרסים המקומיים באופן נחרץ".