מרגלית: "המדינה פוגעת במשק בשל עודף רגולציה"

יו"ר פירמת רואי החשבון BDO זיו האפט בוועידת שוק ההון: "המחיר שמשלם המשק על חוסר האטרקטיביות של הבורסה הוא סוד גלוי. החוב הפנסיוני הוא אדיר, חברות טכנולוגיה שואפות להימכר במקום להתפתח בישראל"

דני מרגלית / צילום: תמר מצפי
דני מרגלית / צילום: תמר מצפי

רוח דני מרגלית, יו"ר פירמת רואי החשבון BDO זיו האפט, אמר הבוקר בפתיחת ועידת שוק ההון של "גלובס" כי "בעניין הרגולציה בשוק ההון, מנסים למצוא דרכים אטרקטיביות לעידוד התחרות ולפיתוח שוק ההון. הרגולטור נקט שורה של רפורמות במטרה להגביר את התחרות והשקיפות".

"בשוק האשראי הצרכני, שאינו כולל את אשראי הדיור, בשלוש השנים האחרונות אנו רואים צמיחה שנתית ברכישת כלי הרכב באמצעות אשראי. עם השנים אנו רואים בשוק האשראי שחקנים רבים, כשהמטרה היא להוביל בגיוון המקורות של האשראי למשקי הבית, להגדיל את מספר הגופים הנותנים אשראי במגזר הפרטי, תוך העצמת התחרות".

"המחיר שמשלם המשק על חוסר האטרקטיביות של הבורסה הוא סוד גלוי. החוב הפנסיוני הוא אדיר, חברות טכנולוגיה שואפות להימכר במקום להתפתח בישראל. בשל עודף הרגולציה המדינה גוזרת על עצמה פגיעה במשק. המערכת עובדת כיום במרץ כדי לצמצם את המתמטיקה הזאת. בחודשים האחרונים יש באזז חיובי בשוק ההון המקומי. היו גיוסים של כמעט 4.5 מיליארד שקל בשוק ההון. פתאום גיוס בשוק ההון הישראלי הוא כבר לא מלה גסה. אני מברך את יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר ומנכ"ל הבורסה איתי בן זאב על כך. אנחנו כבר רואים ניצני הבשלה של התאמת הרגולציה לשוק ההון הישראלי. ניתן לראות ששוק ההון המקומי משקף בגרות, ונעשה הכל על מנת לסייע בקיצור תהליכים ולהעצים את התנופה".

עוד הוסיף מרגלית: "זה לא מבטל חלופות אחרות, כמו פנייה לפרייבט אקוויטי, גיוס הון מעבר לים במדינות שונות ועוד. מבחינת גיוס ההון בישראל צצות בחברות הבינלאומיות שאלות כמו 'למה לי החשיפה הזאת, למה לי כאב הראש של הדרישות הרגולטריות' וזה עוד לפני ההתנהלות מול עסקות בעלי עניין והעלויות הכרוכות בכך. רשות ני"ע הוציאה כמה הקלות, אחת מהן מתייחסת לחברות הקטנות יותר כשקיימת אפשרות לדיווח חצי שנתי של התאגידים. יותר מ-30 חברות המשיכו שהן מעדיפות להמשיך בדיווח במתכונת המלאה, מתוך הכרה בחשיבות השקיפות למשקיעים. זה מראה על הבשלה ובגרות בשוק. יש בעיות שצריך להמשיך להתמודד עמן כמו גיוס משקיעים זרים, והנקודה הכואבת מכולן, מצד אחד רצון המוסדיים לפזר את סל ההשקעות מעבר לים, ומצד שני גם השקעות לא מעטות לעבר שוק ההון המקומי".

"נקודת נוספת קשורה לשוק ההון בארה"ב. לא מעט חברות בעיקר בתחום הטכנולוגיה חוששות שהנפקה בישראל תהווה חסם בפני הנפקה בשוק האמריקאי. אנחנו מרגיעים את החברות הרלוונטיות הנפקות בישראל אינן בשוויים המקובלים בשוק בארה"ב. רק לאחר הבשלה, כשמגיעים למחזורים של 100 מיליון דולר, ניתן לבצע הנפקה בארה"ב. שואלים את המוסדיים הישראליים איך ייתכן בהשוואה לשוקי ארה"ב ואירופה, שהנפח של ההשקעות שלהם בחברות טכנולוגיה הוא כה זעום? הטענות שעולות על ידי המוסדיים הן לגבי כמה חסמים. אחד מהם זה נושא ההקלות במיסוי. גם לחברות המנפיקות וגם למוסדיים, הקלות במיסוי יעודדו את הגדלת ההשקעות".