איזה מסלול עדיף לטיפול במקרים של הטרדה מינית?

הטרדה מינית עשויה ללבוש צורות רבות - מדיבורים הנושאים אופי של חיזור, מחמאות והצעות על רקע מיני, ועד פגיעה גופנית. אבל המכנה המשותף הוא "התנהגות בעלת אופי מיני של אדם אחד שיש בה כדי לפגוע באדם אחר", אומרת עו"ד רותי בודוביץ-סגיר, שותפה במשרד אשר חלד ושות'. האתגר המשפטי בבירור התלונות נובע מהקושי לקבוע את הגבולות. "חיזור בעל אופי מיני, כשלעצמו, אינו פסול וגם כאשר אין הוא רצוי עדיין אין הוא בהכרח בלתי חוקי, וכאן טמון הקושי העיקרי מן הבחינה המשפטית - הקביעה מתי חוצה התנהגות בעלת אופי מיני את הגבול מהמותר אל האסור היא לא פשוטה".

הדין מאפשר לפנות ל-3 מסלולים משפטיים: פלילי - הגשת תלונה במשטרה נגד המטריד; אזרחי - הגשת תביעה אזרחית נגד המטריד, ולעתים גם נגד גורמים נוספים, לדוגמה מעסיק, אם לדעת המתלוננת יש להם אחריות להטרדה; ומשמעתי - הגשת תלונה בפני הממונה על מניעת הטרדה מינית במקום העבודה. שלושתם מתנהלים במקביל ואינם סותרים זה את זה.

המסלול הפלילי: "ההבדל המרכזי בין ההליך הפלילי לאזרחי הוא שבעוד שמטרת ההליך האזרחי היא לפצות את נפגעת העבירה המינית (בכסף) מטרתו העיקרית של ההליך הפלילי היא להעניש את המטריד", אומרת בודוביץ-סגיר. "המסלול הפלילי מחייב להגיש תלונה למשטרה, שתחקור את המעורבים בפרשה ותאסוף ראיות נגד החשוד. בתום החקירה, תחליט המשטרה אם לסגור את התלונה או להעבירה לפרקליטות, עם המלצה להגיש כתב אישום. אם מוגש כתב אישום, יתנהל משפט פלילי שבסופו בית המשפט ירשיע או יזכה את הנאשם בהטרדה המינית. במקרה של הרשעה, ביהמ"ש יגזור את דינו של הנאשם ולעתים גם יפסוק פיצויים למוטרדת.

"המשפט הפלילי מאופיין בכך שאכיפתו מוטלת קודם כול על המדינה, באמצעות רשויות האכיפה (המשטרה והפרקליטות). לקורבן העבירה עצמה אין כמעט השפעה על ההליך הפלילי והיא גם נדרשת למסור עדות במשטרה ובבית המשפט ולעמוד בחקירה נגדית, וזו סיטואציה סבוכה שפעמים רבות המתלוננת רוצה להימנע ממנה".

המסלול האזרחי: במסלול האזרחי, לעומת זאת, המוטרדת היא שמחליטה אם להגיש תביעה, ולא המשטרה או הפרקליטות, והיא זה שמנהלת את ההליך באמצעות עורך דינה. מעבר לכך, בתביעה אזרחית נטל ההוכחה הנדרש להוכחה כי אכן התרחשה הטרדה מינית הוא פחות באופן משמעותי מזה הנדרש בהליך פלילי, שכן לא עומדת לזכות המטריד חזקת החפות.

"במקרה שההטרדה המינית מתרחשת מחוץ למקום העבודה, המוטרד או המוטרדת יכולים להגיש תביעה לביהמ"ש האזרחי (שלום או מחוזי). במקרה של הטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה, יש לבתי הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתביעה". בתי הדין לעבודה פירשו את המונח "במסגרת יחסי עבודה" באופן הרחב ביותר: כל מקום שבו מתנהלת פעילות מטעם המעסיק - כנסים, השתלמויות, נסיעות לחו"ל, אירועי חברה, פעילות בזמן העבודה (כולל הפסקה משותפת), שיחת טלפון לצורכי עבודה, שימוש במייל של החברה, נסיעה לעבודה או לפגישת עבודה".

המסלול המשמעתי: המסלול השלישי לטיפול בהטרדה מינית בעבודה הוא המעסיק, באמצעות הממונה על מניעת הטרדה מינית בעבודה, שעל תפקידה הרחבנו במדורים קודמים. עובד או עובדת שהוטרדו יכולים להגיש תלונה לממונה והמעסיק מחויב לבצע בירור שלה ולטפל בה. אחת מדרכי הטיפול העומדות בפני המעסיק היא נקיטת הליכים משמעתיים נגד המטריד - השעיה, קנס כספי, הורדה בדרגה ואפילו פיטורים. "מהות הענישה תלויה בהוראות תקנון המשמעת או ההסכם הקיבוצי או חוק המשמעת החל על המעסיק", מבהירה בודוביץ-סגיר. 

 רותי בודוביץ-סגיר / צילום: מיטל ברק

יותר שליטה למתלוננת

לדברי בודוביץ-סגיר, במקרים רבים, אם כי לא בכולם, יש להליך האזרחי יתרונות רבים על פני ההליך הפלילי. "אחד היתרונות למסלול האזרחי הוא שהחוק למניעת הטרדה מינית (שלפיו מוגשת התביעה) מעמיד את נפגעת העבירה המינית במרכז, מאפשר לה להחזיק במושכות ההליך המשפטי ומעניק לה שליטה עצומה על ההליך המשפטי כשחקן מוביל במגרש.

"בתביעה אזרחית, נפגעת העבירה המינית היא שמחליטה על עיתוי הגשת התביעה, על סכום התביעה ועל אופן הצגת עובדות המקרה בפני בית המשפט. גם רמת ההוכחה הנדרשת נמוכה מאשר בהליך הפלילי ולכן הסיכויים 'להוציא את הצדק לאור' גדלים באופן משמעותי. יתרה מכך, עצם ניהול התביעה האזרחית מהווה לעתים רבות סוג של ריפוי לנפגעת, שהופכת מקורבן למי ששולטת בגורלה ובאירוע ההטרדה המינית".

יתרון נוסף וחידוש משמעותי בתביעה אזרחית לפי החוק למניעת הטרדה מינית הוא סכום הפיצוי שהמתלוננת עשויה לקבל - 120 אלף שקל כפול מספר אירועי ההטרדות, ללא צורך בהוכחת הנזק (פיצוי סטטוטורי). "בקביעת הפיצוי הסטטוטורי הכיר המחוקק בכך שלקורבן עבירה מינית קיימים נזקים כלליים של פגיעה בכבודה, בפרטיותה ובשוויון, שגם אם הם אינם ניתנים לכימות או להוכחת נזק ברורה, הם ראויים לפיצוי כספי", אומרת בודוביץ-סגיר.

"עוד חשוב להדגיש כי לבתי המשפט האזרחיים, כמו גם לבית הדין לעבודה, יש סמכות ייחודית לדון בכל סוגי ההטרדות המיניות בכל דרגת חומרה. בתביעה אזרחית שנידונה השנה בבית הדין הארצי לעבודה, במקרה של עובדת סיעוד שנאנסה על ידי מעסיקה, נקבע באופן מפורש, כי הטרדה מינית הנדונה במסגרת תביעה אזרחית בבתי הדין לעבודה, אינה מוציאה מגדרה מעשים פליליים חמורים יותר, כמו איומים, מעשים מגונים או אונס".

בודוביץ-סגיר אומרת כי בהליך הפלילי, לעומת זאת, מעמדה של נפגעת העבירה המינית הוא מעמד של עד וככזה היא כמעט חסרת יכולת השפעה על עצם פתיחת ההליך ועל אופן ניהולו. "ההליך הפלילי תלוי מראשיתו ועד סופו ברשויות האכיפה - המשטרה והפרקליטות. המשטרה יכולה כבר בהתחלה לסגור את התיק מחוסר ראיות או מחוסר אשמה, היא יכולה לזמן את המתלונן לעימות מול החשוד ולערוך חקירות מתישות ולא נעימות בעליל. מעבר לכך, בהליך הפלילי המוטרד מינית אינו יודע אם התלונה שהגיש במשטרה תתברר, כיצד ומתי. מציאות זו יוצרת פעמים רבות תחושה קשה אצל הנפגעת של חוסר ידע וחוסר שליטה בהליך ומעין קורבנות נוספת להוכיח את צדקתה בפני גורמי המדינה השונים עוד בטרם ההליך הפלילי החל".

נזכיר בהקשר זה שלאחרונה נימק פרקליט המדינה שי ניצן את החלטתו השנויה במחלוקת לחתום על הסדר טיעון מקל עם נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת לשעבר, יצחק כהן, שהודה כי הטריד מינית עוזרת משפטית שעבדה עמו, בכך שההסדר נועד למנוע מהנפגעת את הקושי הרב שבמתן עדות נגד השופט כהן. בהמשך, נשיאת בית משפט השלום בפתח תקוה, עינת רון, פסלה את ההסדר המקל שכלל אי-הרשעה של כהן בפלילים לאחר שהגיעה למסקנה כי ההסדר מנוגד לאינטרס הציבורי. השופטת פסלה את ההסדר בחלקו והרשיעה את כהן בעבירה פלילית של הטרדה מינית.

כמובן, יש גם יתרונות להליך הפלילי. אמנם המדינה היא שמנהלת את ההליך, ולא הנפגעת, אבל אם הוא מסתיים בהרשעה, המטריד צפוי לעונש כגמול על מעשיו, עונש שעשוי להביא הן להרחקתו מהחברה והן להרתעה שלו ושל אחרים מפני ביצוע עבירות דומות.

היתרונות של מסלולי הטיפול בתלונות

המסלול האזרחי: 

- המתלוננת שולטת בהליך

- רף ההוכחה הנדרש להוכחת ההטרדה נמוך

- פיצוי כספי ללא צורך בהוכחת נזק של 120 אלף שקל לכל מעשה הטרדה

המסלול הפלילי: 

- המדינה מקבלת את האחריות לניהול החקירה והמשפט

- הסנקציה היא חמורה ומרתיעה

- ניתן לפסוק פיצויים גם בהליך פלילי

המסלול המשמעתי: 

- המעסיק שמכיר היטב את הצדדים אחראי לניהול ההליך, ויש לו כלים להענשת המטריד

- הטיפול בתלונות במסגרת העבודה עשוי להעלות את מודעות המעסיק לנושא ולמנוע הישנות של מקרים

- מסלול לטיפול במקרים חמורים פחות, שלא צריכים להגיע למשפט פלילי או אזרחי