נורה אדומה: תשתיות התקשורת בישראל משתרכות מאחור

התחזית השנתית של אריקסון צריכה להדאיג את מקבלי ההחלטות בתחום התקשורת ■ אם מתעמקים בסיבות לפיגור שנוצר - משהו בכללי המשחק נראה לנו עקום

סלולר / צילום: רויטרס
סלולר / צילום: רויטרס

דוח הניידות השנתי של חברת אריקסון, אחת היצרנות הגדולות בעולם בתחום ציוד התקשורת, מזכיר במידה מסוימת את הדוח שפרסמה חברת סיסקו בשבוע שעבר. שתי החברות מספקות תחזיות לגבי סוגיית הפס הרחב, נושא שכמעט ולא נדון בשיח הציבורי בישראל.

וזו כנראה הבעיה הגדולה שלנו - התחזיות לגבי שימוש גובר באינטרנט (בעיקר בסלולר) מתממשות בזמן שמשרד התקשורת לא עושה מספיק, גם אם הוא מכיר ומבין את הבעיה. לטעמנו, המשרד שקוע בעבר. התוצאה היא שהפיגור של ישראל בתחום התשתיות רק מעמיק בכל שנה.

קיראו עוד ב"גלובס"


הפער הזה צורם במיוחד כאשר רואים את הטכנולוגיות המתקדמות שישראל משווקת לעולם ומשווים אותן לסרבול הביורוקרטי הבלתי נסבל, שמוביל לכך שמשתמשי הקצה בישראל לא יכולים ליהנות מהטכנולוגיות האלה בחיי היום יום שלהם.

כאשר חברה כמו בזק מסרבת להשקיע כסף בהבאת סיבים אופטיים עד לבית הלקוח - זו בעיה שמשרד התקשורת צריך לפתור. כאשר בזק מציעה ללקוחות שלה קצב גלישה של 100 מגה בייט בלבד - אפשר להסתכל על הרשתות הסלולריות בלבנון שנערכות כבר להציע מהירות של 300 מגה ויותר, ולהסיק שהמצב בעייתי.

דוגמא אחרת - לחברת הוט יש יכולת להציע ללקוחות שלה מהירות של חצי ג'יגה, אבל היא מציעה בפועל רק 100 מגה - בגלל שהיא לא סבורה שיש ביקוש למוצר הזה. אם חברה כמו הוט לא מנצלת נכס אדיר שיש לה ביד על מנת להכות את המתחרות - משהו בכללי המשחק נראה לנו עקום.

מי שתמך וקידש את התחרות, בטענה שהיא זו שמובילה להשקעות, צדק בשעתו אבל זו הייתה אמת לשעתה לפני כמה שנים. המציאות השתנתה מאז ואי אפשר להסתכל רק על צלע אחת במשולש שמורכב מהצרכנים, התעשייה והרגולציה.

המחיר הוא לא חזות הכל

בסופו של דבר, כפי שהצרכנים באירופה למדו על בשרם, תחרות בלתי מאוזנת גורמת לחברות להיאבק על חייהן. החברות מציעות מחירי רצפה אבל הן מתקשות להרוויח ובהתאם משקיעות פחות בתשתיות חדשות. המחיר הנמוך הוא חשוב אבל הוא לא חזות הכל.

אם אתר סלולרי נופל ולחברה לוקח יומיים לתקן אותו - במקום שעה או שעתיים, מאחר שאין לה מספיק טכנאים - מדובר במצב סביר, אבל ספק אם הציבור מוכן להשלים עם סיטואציה כזאת. הציבור רוצה לקבל את התקשורת הכי מהירה והכי טובה וכמובן עם אפס תקלות. אם מישהו חושב שישראל יכולה להוביל בהשקעות בתשתיות סלולריות כאשר המחיר של חבילת סלולר הוא 30 שקל בחודש - עדיף לא להאמין לו.

ועכשיו בחזרה לתחזיות שמופיעות בדוח של אריקסון. מחברי הדוח מעריכים שכ-15% מהמנויים בעולם יעשו שימוש ברשת של הדור החמישי בשנת 2022 ומדובר ביותר מחצי מיליארד משתמשים. מהנתונים עולה כי יותר ממיליון בני אדם נוספים יתחילו לגלוש באינטרנט הסלולרי בכל יום - עד לסוף שנת 2022.

היקף השימוש העולמי בדאטה צמח תוך שנה אחת (מסוף הרבעון הראשון של שנת 2016 ועד סוף הרבעון הראשון של 2017) בקצב שנתי של 70%. אריקסון מסייגת את הנתונים ומציינת שאחת הסיבות לגידול החד נעוצה בפעילות של מפעיל הודי שהציע ללקוחות אינטרנט סלולרי ושיחות טלפון בחינם. גם אם המפעיל ההודי גרם להטייה של המספרים - הצעד שלו עדיין לא משנה את התמונה הכוללת.

מה שאנחנו שואלים, הוא איך משרד התקשורת ומשרד האוצר חושבים שמישהו יצליח לממן את כל ההשקעות הנדרשות? בעזרת הוספת שחקנים לשוק שרק יחריפו את התחרות?

הסקירה העולמית של אריקסון מצביעה על גידול של 4% בכל שנה במספר המנויים הסלולריים, שמספרים הגיע ל-7.6 מיליארד בסוף הרבעון הראשון של 2017. הגידול ברובו, באופן טבעי, מגיע מהודו שהוסיפה ברבעון אחד 43 מיליון מנויים (בגלל אותו מפעיל שמוכר בחינם), בסין נוספו 24 מיליון מנויים ובאינדונזיה נרשמה תוספת של 10 מיליון מנויים.

הגידול באינטרנט הסלולרי לא צפוי להיעצר - רק ברבעון הראשון של השנה נוספו לשוק העולמי 240 מיליון משתמשים חדשים. המספר הכולל של גולשים באינטרנט הסלולרי הגיע לשיא חדש של 4.6 מיליארד. רוב הצמיחה מגיעה מרשתות הדור הרביעי שמספר הגולשים בהן כבר הגיע ל-2.1 מיליארד.

בהקשר הזה נציין כי מוסד התקינה המקובל בעולם לסלולר ה-GPP3, אישר תקן לא סופי לרשתות בדור החמישי. זה קרה כי המפעילים הגדולים החליטו לקחת על עצמם את הסיכון ולהתקדם בדור החמישי וזאת למרות שהתקן לא נסגר. הם עושים זאת בלית ברירה כי הם מבינים שאפילו רשתות דור 4 ו-4.5, אינן מסוגלות לעמוד בעומס שהולך ופוגע בביצועים ובחוויית השימוש. זהו אירוע חריג שמפעילים אחרים חוששים ממנו. הם מוטרדים מכך שבשוק יהיו תקנים שונים אשר יוכתבו על ידי המפעילים הגדולים.

בנוסף לביקושים הגדולים לדאטה ניתן לראות שבחלק ממדינות העולם השלישי שולטות רשתות של הדור השני. הן אמנם הולכות ונכחדות בהדרגה, אבל עדיין יש מאות מיליוני משתמשים סלולריים שעושים זאת בעזרת הדור השני.

תוכן הגולשים צומח

ומה בדבר השיחות על גבי האינטרנט? מה שאנו קוראים VoLTE (Voice (over LTE? נראה שבישראל בכלל שכחנו מזה - למרות ההצהרות של החברות הישראליות שהודיעו שיטמיעו את השירות.

קבלו את הנתון הבא שימחיש לכם שוב את הפיגור הטכנולוגי של ישראל: 100 רשתות סלולר ב-55 מדינות כבר השיקו VoLTE. במדינות כמו יפן, ארה"ב, קנדה 60% מהשיחות הסלולריות כבר מתבצעות על גבי האינטרנט. ה-VoLTE הוא שירות שמתקשר בין רשתות Wi-Fi לבין רשתות של הדור הרביעי והחמישי. השירות הזה יאפשר שיחה באיכות גבוהה גם כאשר עוברים בין כמה התקנים וגם האזנה למוזיקה, צפייה בווידאו באיכות HD ועוד.

הסגמנט שרשם את הצמיחה המואצת ביותר הוא כמובן הווידאו הסלולרי, כאשר תוכן גולשים הופך להיות אחד ממחוללי התנועה גדולים ביותר בעולם. אריקסון מעריכה ש-75% מהתנועה הסלולרית בשנת 2022 תתבסס על וידאו.

החברה מעריכה בנוסף כי הרשתות החברתיות ימשיכו לייצר תנועה רבה עם גידול של 38% מדי שנה בשש השנים הבאות, אך חלקן בתעבורה הכוללת יילך ויירד. הנה נתון אחד נוסף לסיכום רק כדי לסבר את האוזן. באמריקה המשתמש הממוצע יצרוך ב-2022 כמות עצומה של 26 ג'יגה בחודש דרך הסלולר. בשלב הזה כדאי לפנות לממשלה ולשאול אותה איך היא נערכת לשינוי הדרמטי הזה - רגע לפני שהרשתות בישראל ייסתמו ויהיה מאוחר מדי.

הווידאו