אמריקה, מאחורייך

המשק הסיני תפס לאחרונה כמה כותרות. פרשנים טוענים, כי החלה עצירת הדהירה של כלכלת סין, כלכלה אשר צמחה בקצב מסחרר ב-20 השנה האחרונות. הפרשנים התבססו על נתונים כלכליים אשר בקונטקסט מסורתי נראים כפועל יוצא של מגמה שלילית, ומתעלמים מההקשר הסיני. הפרשנים מתייחסים לשינוי המגמה בארה"ב, שינוי המובל ע"י הנשיא דונלד טראמפ, שעיקריו התנערות חלקית מהסכמי סחר בין-לאומיים, והסיסמה של החזרת משרות ייצור לארה"ב.

עיקר ה"להט" של הממשל החדש בארה"ב מופנה נגד סין, "גנבת המשרות" העיקרית של ארה"ב. לכאורה נראה כי הדברים מהווים סיכון גדול לכלכלת סין, אך בפועל הרטוריקה הזאת אינה רלבנטית לכלכלת סין, וכנראה גם לא תפגע בה.

האם הפרשנים מחמיצים את התמונה הגדולה? רק בחודש שעבר הכריז נשיא סין, שי ג'ינפינג, בפסגה חגיגית שערך, כי הוא מתחייב להשקיע טריליון דולר ו-244 מיליארד דולר בתוכנית שתחזיר לחיים את דרך הסחר הסינית, "דרך המשי" העתיקה. התוכנית השאפתנית תכלול פרויקטים ענקיים של תשתיות באסיה, באירופה ובאפריקה.

לפסגה שערך נשיא סין הגיעו מנהיגים בולטים מהעולם, כולל נשיא רוסיה וראשי-ממשלה מאירופה. מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, שאף נאם בפסגה, אמר שהתוכנית היא "התשובה הבינלאומית לאתגרים שמולם האנושות ניצבת", והוסיף כי "אנו נמצאים בצומת קריטי, אנו מתייצבים מול אתגרים עצומים והזדמנויות יוצאות דופן".

האם ייתכן כי גם טרמאפ מפספס את העניין הסיני? סין כבר לא נמצאת היום במקום של "לגנוב" משרות ייצור בעלות ערך מוסף נמוך, שעליהן דיבר טרמאפ בקמפיין שלו. כיום, משרות הייצור הפשוטות, זולגות לבנגלדש הענייה במילא. סין מחפשת לבנות וליצור מקומות עבודה בעלי ערך מוסף גבוה, משרות טכנולוגיות עתירות ידע. סין רוצה להצטרף לכלכלת הידע, ולהובילה.

וכך, סין נמצאת כעת בעיצומו של תהליך מעבר מכלכלת ייצור, המבוססת על בניית תשתית רחבה לייצור זול לעולם, לכלכלה מוטית ידע וצריכה. זהו תהליך לא פשוט וכמעט חסר תקדים בהיקפו ובעוצמתו. המשק היחיד שעבר תהליך דומה היה ארה"ב לאחר מלחמת העולם השנייה, תהליך שהציב אותה לאורך שנים ככלכלה המובילה בעולם.

כחלק מתהליך זה, סין משקיעה בשנים האחרונות השקעות עצומות במחקר-ופיתוח, שיפור ההשכלה הגבוהה ובטכנולוגיה מתקדמת. כמו כן, התקבלה החלטה ממשלתית להעלות את השירות הרפואי לרמה המתקדמת בעולם, ויש בה כבר כיום בתי-חולים ברמה יוצאת מהכלל.

מהלכיה של ממשלת סין נושאים פירות. השנה עלה לראשונה משקל מגזר השירותים בתוצר מעל משקלה של התעשייה; ומשקלו של מגזר השירותים בתוצר רק ילך ויגדל.

קצבי הגידול בכלכלה הסינית שונים ממה שאנחנו מכירים במקומות אחרים בעולם. גם גודלו של השוק הסיני הוא כמעט בלתי נתפס עבור היזם הישראלי. סין, שהיא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, צפויה בעתיד הקרוב לעקוף את ארה"ב, ולתפוס את הבכורה העולמית. השינוי שכלכלת סין הענקית עוברת כעת, לכיוון כלכלת ידע מוטת צריכה, היא הזדמנות אדירה לישראל עתירת הידע והיזמות.

הסינים, שרוחשים כבוד רב להישגי היהודים ולהישגי ישראל, מעוניינים לעשות איתנו עסקים. גם ישראל אוהדת את הסינים. ישראל משוחררת מהיסטוריה מורכבת ביחסיה עם סין, ומוקירה את המקלט שניתן ליהודים פליטי השואה. על היזמים הישראלים להסתכל מזרחה, להביט לעבר שוק עצום, שיש בו ביקוש לחדשנות הישראלית וקצב גדילה מדהים - ולהסתער על ההזדמנות הזו בשתי ידיים.

הכותב, יו"ר קבוצת GIBF כיהן בתפקיד המדען הראשי