"אם ילחצו על הרופאים של הדסה לחזור, זו תהיה כפייה"

במשרד הבריאות ובסביבה של הרופאים המתפטרים מהדסה מתחילים לדבר ביממה האחרונה על "אסטרטגיית יציאה", לקראת הדיון שצפוי להתקיים מחר בבג"ץ

פרופ' זאב רוטשטיין / צילום: אוריה תדמור
פרופ' זאב רוטשטיין / צילום: אוריה תדמור

במשרד הבריאות ובסביבה של הרופאים המתפטרים מהדסה מתחילים לדבר ביממה האחרונה על "אסטרטגיית יציאה", לקראת הדיון שצפוי להתקיים מחר (ג') בבג"ץ. על פי הערכות, בג"ץ יתרחק מעיסוק בדרישה של הרופאים ושל הורי הילדים לפתוח מחלקה חדשה בבית החולים שערי צדק לאור משבר האמון הכבד מול הנהלת הדסה, אלא יפעיל את מלוא כובד המשקל כדי לחלץ הסכמה משותפת על בסיס המתווה שהוסכם בין ההורים לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, או לכל הפחות להליך של גישור. הרופאים כבר אותתו שיסכימו לגישור בחסות בג"ץ, אולם המאמץ העיקרי שלהם יהיה בקביעת המסגרת לגישור והקווים הכלליים שינחו אותו.

מתווה ריבלין קובע כי המצב במחלקה ההמטו-אונקולוגית לילדים יחזור לקדמותו כפי שהיה לפני פרוץ המשבר. בין היתר, הכוונה היא שילדים לא יעברו השתלות מח עצם במחלקה של המבוגרים, כפי שביקש לבצע מנכ"ל הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין. במשרד הבריאות הסכימו מיד למתווה, אולם פרופ' רוטשטיין הבהיר באופן חד משמעי כי הוא לא יסכים לכך שפרופ' מיקי וינטראוב יחזור לנהל את המחלקה. גורמים במשרד הבריאות ובסביבתו של שר הבריאות, יעקב ליצמן, זעמו על ההודעה הזו של רוטשטיין, והבהירו אמש ל"גלובס" כי וינטראוב יחזור לתפקידו כל עוד הוא יחפוץ בכך.

במערכת הבריאות יש כבר מי שנערך לכך שפרופ' רוטשטיין יודיע במקרה כזה על התפטרותו מהדסה, לאור מה שהוא תופס כפגיעה קשה בסמכויות שלו ובצורך במשילות. מנגד, גורמים במשרד סבורים כי גם רוטשטיין יבין שמדובר באירוע חריג וקיצוני מאוד, בו מעורבים בין היתר נשיא המדינה, ראש הממשלה ובית המשפט העליון, וכי טובת הילדים והוריהם היא שצריכה לעמוד לפני הכל.

במאהל המחאה של הורי הילדים נכנסו אל היום השני של שביתת הרעב, בה לוקחים חלק תשעה הורים. ערימות האבטיחים וכל הטוב שהוזרמו למקום בימים האחרונים נדחקו מעט הצידה, וגם השרב הכבד שהביא את פרופ' וינטראוב לבקש שיפסיקו לאלתר בשביתה, לא עזר. הדיבורים על "אסטרטגיית יציאה" פחות נראים להורים, גם לא לכמה אחיות שהגיעו כאות סולידריות. פתיחת מחלקה בשערי צדק היא הפתרון הטוב ביותר, כי אי אפשר להפעיל מחלקה בכח בלי רצון אמיתי מצד ההורים והרופאים.

"אם בג"ץ יפעיל פה לחץ אז גם אם הרופאים יסכימו לחזור להדסה המשמעות היא לחזור בכפייה", מסביר יגאל ודר, אבא של קוראל בת ה-21 שחלתה ואושפזה לראשונה בהדסה כבר כשהייתה בת עשר. "אני לא רוצה להביא ילד חולה למחלקה שבה הרופאים כל הזמן צריכים להסתכל לצדדים מתוך חשש, בגלל משבר אמון כבד שלא ניתן כבר לרפא", הוא מוסיף. לדבריו, המחלקה ההמטו-אונקולוגית לילדים הייתה ביתם השני של ההורים, עם יחסים מיוחדים מול הצוות הרפואי שקשה לתאר במילים.

"כשהייתי צריך להגיע פתאום עם הילדה הייתי מתקשר למחלקה וכבר בחניון היה מחכה לי השומר עם כסא גלגלים ומחנה במקומי את האוטו. על המיון היינו מדלגים. היחס המיוחד הזה הוא שיצר פה מאבק שהוא חוצה מגזרים. אתה רואה אצלנו חרדים, חילונים, יהודים, ערבים, כולם יחד", מספר ודר.

סיסי ברטוב, האחות היחידה שהתפטרה במשבר הזה ולא הסתפקה במכתב תמיכה ברופאים עליו חתמו 38 מתוך 41 אחיות המחלקה, מתקשה להבין את חוסר היכולת שמפגינה המערכת מול האותנטיות והכנות שעומדת מאחורי ההתפטרות של הרופאים.

"אם הבן שלי שעומד להיות אדריכל היה מגיע אליי ומספר לי שהבוס שלו מתעמר בו ודורש ממנו להוביל פרויקט שבוודאות יביא לקריסת בניין, ברור לי שאני מצווה עליו לקחת את הרגליים שלו וללכת משם מיד. אז שכל אחד יחשוב שמדובר בילד שלו שמגיע לסיטואציה שבה הוא לא יכל יותר ערכית ומצפונית", היא אומרת.

מי שישבה היום כמו בימים האחרונים במאהל היא גם חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני), שמנסה כבר תקופה ארוכה לתווך בין ההורים, הרופאים והנהלת משרד הבריאות. ורבין משוכנעת שכל הצדדים עשו טעויות, כן גם הרופאים, אבל מתקשה להוביל בעיקר את האחרונים לכדי פתרון שכולל הישארות בהדסה.

עד היום היא כועסת על כך שפרופ' רוטשטיין לא המתין אפילו 24 שעות מהיום בו הודיעו הרופאים כי הם מתנגדים לגישור מצד הממונה לשעבר על השכר במשרד האוצר, ועד שחתם על הסכם למינוי מנהל מחלקה חדש משיבא - בית החולים אותו ניהל עד לפני שנה וחצי.