כיכר אתרים החדשה: חיבור לים או פרויקט יוקרה מיותר

אדריכלים ומתכננים, ששותפים לשיח אינטרנטי ערני בעניין, חוששים מפני חבלה בנכס העיקרי של העיר תל-אביב - חזית הים

הפרויקט המתוכנן / הדמיה: עיריית תל אביב
הפרויקט המתוכנן / הדמיה: עיריית תל אביב

הזמנה למפגש שיזמה עיריית תל-אביב-יפו בנושא הבנייה העתידית בכיכר אתרים, מעוררת זעם בקרב תושבים ובעלי עניין. יש הזועמים על כך שמדובר ביידוע ולא בהתייעצות, ולאחרים יש טענות על התכנון של הפרויקט עצמו.

אדריכלים ומתכננים, ששותפים לשיח אינטרנטי ערני בעניין, חוששים מפני חבלה בנכס העיקרי של העיר תל-אביב - חזית הים. לעומת זאת, נציגת מינהל ההנדסה בעיריית תל-אביב-יפו, שהיא גם שותפה ליוזמת התוכנית, מאמינה שהפרויקט המוצע הוא צעד נוסף בחיבור העיר לים.

אדריכלית מאירה מור, שמתגוררת באזור, מתוסכלת מכך שהיזם שכר את שירותיו של האדריכל הבריטי הנודע נורמן פוסטר, ושהעיר תל-אביב תקבל "עוד פרויקט סטנדרטי של קניון ומעליו מגדלים". לדבריה, "אין כאן שום רעיון אדריכלי עם שאר רוח, שניתן להתרגש ממנו, שישאיר את חותמו בעיר". מציק לה שמרבית המגדלים ישמשו לייעוד פרטי של מגורים: "רק לעשירים מותר לראות את הים ממרחק 0? מי יוכל להרשות לעצמו? רק תושבים זרים". היא מתרעמת על המגדלים, אבל גם על הרעיון לייצר קניון נוסף, על הים. "זה אבסורד. מי צריך את זה? הקניונים ריקים".

"כל התוכנית חסה"

מור סבורה שהעירייה אינה תמימה ושההזנחה ארוכת השנים של כיכר אתרים נעשתה במודע וקשורה לכך שהיה נוח להשית את שיקום המקום על יזם: "בעירייה אומרים שהשטח של הכיכר פרטי אבל זה לא נכון. לעיריה יש 20% שם, והם יכלו לאלץ את הבעלים לטפל במקום. בכל העיר הלבנה העירייה מגבילה את היקפי הבנייה, ופה מאפשרים בשנייה עשרות אלפי מטרים. אני לא רוצה להגיד שחיתות, אבל זה מריח לא טוב".

האדריכל הלל שוקן, מאמין בציפוף ואין לו בעיה עם בינוי באזור, אך הוא סבור שהפתרון המוצע לא מוצלח, כי הוא מייצר יותר מדי מרחב ציבורי, שזה מבחינתו ההפך מעירוניות איכותית: "הפרויקט של כיכר אתרים הוא דוגמה נוספת לאיך משטים בציבור. היזמים יודעים שאם יבואו לעירייה ויגישו בקשה לארבעה מגדלים יזרקו אותם, אז הם אומרים שהם נותנים תשעה דונם שצ"פ והתוכנית ישר מקודמת. ציירו ירוק, כל התוכנית חסה. מי צריך פארק נוסף ליד שדרות בן גוריון וגן העצמאות, מטר מהפארק המרכזי שזה חוף הים?"

שוקן לא מתנגד לחזית מסחרית לאורך רחוב הרברט סמואל, אך סולד מהרעיון של קניון: "אני זוכר שבילדותי היינו הולכים לים ויורדים במדרגות והיה שם אחד שמוכר תירס חם. איפה יוכל לעמוד אחד כזה בתכנון המוצע? מישהו יתן להסתובב בתוך הקניון, עם כפכפים וחול ברגליים?"

אורלי אראל, סגנית מהנדס העיר תל-אביב-יפו, מודעת לביקורת הרבה אך מאמינה שמדובר בפרויקט מוצדק ומוצלח. בעיניה, כיכר אתרים בהווה היא "מחבר רע", "מפגע פיזי וחסם לים, מכיוון מזרח-מערב וצפון-דרום": "בפועל, זה מנתק את העיר מהים. צריך לעלות על הכיכר כדי להגיע לים. יכול להיות שאם זה היה במצב תחזוקתי טוב וזה היה מקום חי ותוסס ולא היו שם מבנים מסוכנים לא היינו חושבים על הריסה".

"אין מתנות חינם"

אראל מציינת שהקרקע פרטית, ושהעירייה לא יכולה הייתה לעשות כלום ללא הסכמה של הבעלים: "נוצר חלון הזדמנויות. דובי שיף, הבעלים של מרבית מבני הכיכר, מכר את האופציה ומי שקנה בא עם ההצעה. כדי לפתוח את זה, זה עולה כסף. אין מתנות חינם".

אראל מספרת שאת ההצעה הראשונה שהגיש האדריכל הבריטי הנודע נורמן פוסטר הם דחו, ודרשו ירידה של שדרות בן גוריון לים וכיכר עירונית גדולה עם דופן מסחרית. לדבריה, מנהל ההנדסה פסל את החלופה של שני מגדלים בני 45 קומות והפשרה הייתה שלושה מגדלים בגובה של עד 30 קומות (בפועל, מדובר בשני מגדלים בגובה של 26 קומות, אחד בגובה 31 ומגדל נוסף בגובה 36 קומות. ג.נ). כמו כן, העירייה קיבלה מבנה ציבורי גדול שיהפוך למרכז ספורט ימי, יחליף את חדר הכושר הצמוד לבריכת גורדון ויאפשר מבט ישיר לים. התוכנית החדשה מציעה הכפלה של מספר מקומות החניה, מ-350 ל-600.

ולמה לא לנייד את זכויות הבנייה וכך לשחרר את חזית הים ממגדלים? אראל מספרת שבעיריית תל-אביב-יפו יש כבר עכשיו למעלה מ-100 אלף מ"ר של זכויות בנייה עודפות ממבנים לשימור, ולכן הנושא הזה כבר אינו מובן מאליו. כמו כן, היא מצהירה בגלוי שהגישה העירונית היא בנייה לאורך קו החוף: "המגדלים שם. השאלה היא אם אני מתחבא, או בא באמירה ברורה. הוחלט שזה קו הים והוחלט שעושים את זה הכי טוב שאפשר. תוך דרישה של מצויינות אדריכלית. הים הוא המשאב הטבעי הכי טוב שיש לעיר וצריך לנצל אותו".

שיתוף הציבור הוא עניין כאוב

ומה עם שיתוף ציבור? מסתבר שהעניין הזה ובמיוחד בהקשר של הממשק עם חוף הים הוא נושא כאוב. לפני כשש שנים, כשאראל הייתה שותפה בקידום שיפוץ טיילת החוף, היא קידמה מפגשי התייעצות עם בעלי עניין ותושבים ובכל זאת, לכולם היו טענות לרוב, הנושא אף הגיע לפתחו של בית המשפט, והפרויקט עוכב בשנה.

נראה שהלקח שלמדה העירייה משתקף בבחירה לעשות הפעם מהלך של יידוע: "במקרה של כיכר אתרים, הוועדה המקומית קבעה שיעשו מפגשים ויהיה שיתוף במערכות הדיגיטליות ואז נחזור לוועדה. אני מקווה שגם אנשים שחושבים שהפרויקט טוב יגידו את דעתם".