כלכלה הודית: "50% מכוח העבודה בהודו מועסק בחקלאות"

הרבה נשק, קצת טפטפות וחקלאות - כך אפשר להגדיר בצורה פשטנית מאוד את העסקאות שעשו עד היום גופים הודיים בישראל ■ שיחה על היחסים הכלכלים בין ישראל להודו

אנשול מיטאל ואייל שוורץ / צילום: אמיר מאירי
אנשול מיטאל ואייל שוורץ / צילום: אמיר מאירי

הרבה נשק, קצת טפטפות וחקלאות, כך אפשר להגדיר בצורה פשטנית מאוד את העסקאות שעשו עד היום גופים הודיים בישראל.

בתחום החקלאות בולטות ההשקעות של Jain, תאגיד ענק הודי שנכנס ב-2007 כשותף בחברת הטפטפות נען-דן של קיבוץ נען והגדיל בהדרגה את חלקו עד לבעלות מלאה, וההשקעה של אבהי פירורדיה, בן למשפחת תעשיינים מפורדמת בהודו, בחברת מוצרי ההשקיה ריבוליס (בעבר ג'ון דיר ווטר). קרן פימי הכניסה את פירורדיה ב-2015 להשקעה לפי שווי של 200 מיליון דולר לחברה כולה.

"המודל המקובל היום הוא של הכנסת גורם הודי בחברות ישראליות בתחומי החקלאות, התעשייה או ההיי-טק" אומר אייל שוורץ, מנכ"ל ובעלים של חברת בנקאות ההשקעות שוורץ בית השקעות. "כניסת השותף ההודי כשותף אסטרטגי מתחום הפעילות של החברה פותחת את השוק ההודי בפני החברה הישראלית". שוורץ בית השקעות, המתמחה במתן ייעוץ והובלת תהליכי מיזוג ורכישות, חתם לפני כשנתיים על הסכם שיתוף פעולה עם טאטא-קפיטל, זרוע השירותים הפיננסיים של קבוצת TATA - קבוצת חברות בעלת מחזור שנתי של יותר מ-100 מיליארד דולר המעסיקה כ-660 אלף עובדים ברחבי העולם.

לדברי שוורץ, שיתוף הפעולה בין הצדדים הניב עד כה כמה תהליכים לקראת עסקאות עתידיות, בעיקר מצד לקוחות טאטא-קפיטל, שמגלים עניין בהשקעה בחברות ישראליות בעיקר בתחומי ביטחון, חקלאות, תעשייה וביופרמה. הלקוחות הישראלים של שוורץ מתעניינים מצדם בחשיפה לשוק ההודי באמצעות רכישת חברות הודיות או יצירת שיתופי פעולה עסקיים עם גופים מקומיים. "עלויות כוח האדם בהודו עדיין אטרקטיביות עבור ישראלים, בטח בהשוואה לעלויות בישראל", הוא אומר.

- האם אפשר לומר שיש הרבה פוטנציאל לא ממומש ביחסים הכלכליים בין ישראל להודו?

"יש הרבה באזז גם של לקוחות ישראלים ועוד יותר מזה של גופים הודים שמסתכלים על ישראל. השינויים הפוליטיים מאוד ניכרים לעין ומשפיעים על דרג המבקרים. אבל לא כל התעניינות מבשילה לעסקה. אלה תהליכים מאוד ארוכים. אתה בודק כמה דברים ובסוף מתביית על משהו אחד. מבחינתנו ההסכם שלנו עם גוף כמו טאטא-קפיטל פתח שער לשוק ההודי וטבעי שרמת הפעילות תעלה".

אנשול מיטאל, סגן נשיא בטאטא-קפיטל, הוא שותפו של שוורץ לקידום שיתוף הפעולה. לדבריו, "מפרספקטיבה הודית, ישראל בולטת בטכנולוגיה - מדינה מתקדמת מאוד טכנולוגית בגלל מערכות ביטחוניות והשקיה. יש אצלנו בעיות של חקלאים. הנתון שישראלים רבים לא מכירים הוא ש-50% מכוח העבודה בהודו מועסק בחקלאות".

הרפורמות האחרונות של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי מעוררות אופטימיות בקהילת אנשי העסקים של הודו. "המהלך של ביטול שני השטרות הכי נפוצים הכניס הרבה מאוד כסף לבנקים והרחיב מאוד את בסיס המס", אומר מיטאל. "המדינה הציעה מס מופחת למי שיצהיר על מקור הכנסותיו ובסך הכול הופקדו כ-230 מיליארד דולר בבנקים".

במהלך ביקורו האחרון בישראל, בחודש מאי, חזה מיטאל את הצעד הבא של מודי - הטלת המע"מ הכלל-ארצי, במקום מערכת סבוכה של מסים שהוטלו על ידי המדינות השונות בהודו. "המס הכלל ארצי בא לתקן הרבה עיוותים. אנחנו כמו יבשת אירופה. כל מדינה היא בעלת שפה משלה, מטבח משלה וכו', והשקעה בפרויקטים בין מדינות (בתוך הודו - ע"ב) מאוד בעייתית כי לכל מדינה יש מערכת מס משלה. למשל, בניית כביש חוצה מדינות בהודו לא הייתה כדאית כלכלית כי אי אפשר היה להזדכות על המס ששילמת בכל מדינה. המהלך הזה מצטרף לרפורמה בתשלומי המס אצלנו שעברו לאחרונה לאונליין. בעבר היית צריך לחכות חודשים לדואר כדי לקבל החזרים".

- אילו תחומים בהודו פתוחים להשקעות חוץ?

"בענף התעשיות הביטחוניות והתעופה ניתן לרכוש עד 49% ללא צורך באישור ממשלה. תקציב הביטחון של הודו הוא 35 מיליארד דולר, ומתוכו כ-7-8 מיליארד דולר בשנה מיועדים לרכש בחו"ל, כשיש דרישה לייצור 30% מהיקף ההזמנה, מעל 300 מיליון דולר, בהודו כי המטרה של הממשלה היא לייסד תשלובת ביטחונית מקומית. בתחום התשתיות היה ניסיון ממשלתי לקדם פרויקטים של שיתוף פרטי-ציבורי (PPP) אבל הוא נתקל בהרבה חסמים ביורוקרטיים.

"בתחום האנרגיה הודו מעוניינת לעודד השקעות בתחום ייצור החשמל הסולארי. באופן כללי, אצלנו כמו אצלכם רוב החברות מוחזקות בידי בעלי שליטה והם לא מוותרים על השליטה. מה שאני יכול להציע למשקיעים זרים הוא להיעזר בשותף מקומי או בגורם שיסייע בגיוס כסף (Promoter) תמורת נתח של, נגיד, 10% לשנתיים-שלוש".