"חברות פינטק רבות בישראל מדממות כיום למוות"

האם היעדר הוראות ברורות ומיידיות ליחסים בין הבנקים לחברות הפינטק מסכן את המשך קיומם של אותם סטארט-אפים בישראל? "חברות פינטק רבות בישראל מדממות כיום למוות, ואינן יכולות להתקיים ללא מקור החמצן העיקרי שלהם - חשבון בנק פעיל ותקין בישראל. קיים חשש כבד כי עד הסדרת התחום באופן מלא - הן יקרסו", כך מעריך עו"ד איתי ברכה ממשרד ברכה ושות' העובד עם חברות פינטק ומייצג אותן לא אחת מול הבנקים.

ברכה שלח באחרונה מכתב למספר גורמים, בהם שר האוצר משה כחלון, שר הכלכלה אלי כהן, המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר וראש רשות שוק ההון דורית סלינגר. במכתב מתריע ברכה כי אם לא ייצאו בהקדם האפשרי הוראות המסדירות את היחסים בין בנקים לחברות פינטק, חברות רבות בתחום יחדלו מלהתקיים. נזכיר, כי במסגרת הפיקוח על חברות ה-P2P (סקטור בענף הפינטק בתחום ההלוואות) שעבר באחרונה בכנסת, נקבע כי בנק ישראל ורשות שוק ההון יסדירו את היחסים בין הבנקים לחברות הפינטק, אולם לדברי ברכה לא ניתן לחכות עד שההסדרה הזו תושלם. "יש לקדם מהלך מיידי אשר יורה לבנקים לאפשר פעילות מלאה בחשבונות חברות הפינטק עד לסיום הסדרת התחום באופן מלא", הוא כותב במכתב. ברכה גם שוחח בנושא עם חברי כנסת, והוא מנסה לרתום אותם לקדם את הסוגיה.

מהיכן למעשה נובעות הבעיות בין הבנקים לחברות הפינטק? ראשית יש לזכור שמערכת היחסים בין הבנקים לחברות הפינטק מורכבת מכיוון שחברות הפינטק הן לרוב סוג של מתחרה בבנקים ובשירותים שהוא מציע. לכך יש להוסיף את החמרת החוקים ומשטר הציות בנושא הלבנות הון שעמם מתמודדים הבנקים. חלק מחברות הפינטק (בעיקר אלו העוסקות בתחום התשלומים), מבצעות העברות כספים רבות כחלק מפעילותן. לדברי ברכה, ישנן חברות שמחזור הפעילות שלהם כבר הגיע למיליארדי דולרים. בעקבות שינויי החקיקה האחרונים, חברות הפינטק הישראליות ברובן מחזיקות ברשיון נש"מ (נותן שירותי מטבע) בישראל ובמדינות אחרות, ולכן הן מחויבות לעמידה בכללי רגולציה הכוללים, בין היתר, כללים בנושא איסור הלבנת הון.

לדברי ברכה, על אף שחברות רבות עומדות בכללים ונעזרות בכל הייעוץ המשפטי הכרוך בכך, בבנקים חוששים מהעברות הכספים הרבות המתבצעות בחשבונם ולא מסתמכים על פעולות הניטור והפיקוח שמבצעות חברות הפינטק. כתוצאה מכך, הבנקים מגבילים את הפעילות של אותן חברות, מה שלדבריו מביא לא אחת פשוט לסגירת החברות שכל מהות פעילותן היא העברת כספים.

"המצב בו החוק נתון לפרשנות גורפת של הצדדים, מבלי היכולת לקבל הנחיות ברורות בעניין מהרגולטור הרלוונטי - שהוא הרשות לאיסור הלבנת הון - יוצר בעיה מהותית", כותב ברכה, ומוסיף כי "הבנקים בישראל, אשר ידועים בשנאתם הרבה לסיכונים, מציבים תנאים לחברות הפינטק המנהלות חשבונות אצלם. חברות אחרות פשוט לא מצליחות לפתוח חשבון. בכך, חברות הפינטק מתקשות להתקיים ולנהל פעילות עסקית תקינה ורציפה".

לטענתו, "חוסר הוודאות החוקית בתחום מאפשרת לבנקים לנופף בכל פעם מחדש בדגל איסור הלבנת ההון ולהתכסות בו בכל תנאי או דרישה הזויה אותה מעוניינים להציב". עוד הוא טוען, כי גם ביהמ"ש לא נותן פתרון לבעיה זו: "גם חברות אשר בחרו לשאת את דגל המאבק ופנו להליכים משפטיים, נענו פעם אחר פעם כי בית המשפט אינו המקום לברר סוגיות עקרוניות שכאלה וכי ככל שהבנק טוען שזוהי פרשנותו לחוק והנהלים - בית המשפט אינו מוצא מקום להתערב".

בבנק ישראל מודעים לסוגיה. בסביבת הבנק המרכזי מסבירים כי הקושי המרכזי של גופי הפינטק היא שהם אינם מפוקחים. גם כאלו שהינם בעלי רישיון נש"מ אינם מפוקחים על ידי רשות שוק ההון עדיין, שכן רק החל מינואר 2018 הם יחלו בפיקוח על גופים אלו.

במקביל לכך, המערכת הבנקאית כפופה לרגולציה מקומית ובינלאומית בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור. מדינות ורשויות המס ברחבי העולם החמירו משמעותית את מדיניות הענישה, והבנקים נוקטים באמצעים על מנת להבטיח את ניהול הסיכונים בתחום. בנק ישראל, ככל הנראה, לא מתכוון להוציא הוראות ביניים, אלא מוצא כי הפתרון הוא להאיץ את הסדרת הרגולציה והפיקוח על הנושא, בין היתר באמצעות יישום מזכר ההבנות בנושא שנחתם באחרונה בין בנק ישראל לרשות שוק ההון באוצר.