"יש פער בין ההמצאות מהאקדמיה לבין תרופות רבות-מכר"

תחום הביומד וההיי-טק קיבל אתמול (א') בשורה גדולה מכיוון משרד האוצר והרשות לניירות ערך - עם פרסום מכרז האוצר להקמת קרנות ייעודיות להשקעה בהיי-טק וביומד אשר תיסחרנה בבורסה. המימון הוא באופן טבעי העניין המרכזי איתו מתמודד איגוד ההיי-טק (IATI), המאגד 1,300 חברות - נושא שעמד גם בראש כנס שעסק באחרונה בהיעדר השקעות המוסדיים בתחום.

"התעשייה שלנו זקוקה לעליית מדרגה. אנחנו כ-1,300 חברות. הכפלנו את הכמות בעשור האחרון, אך רבות מהן קטנות וישנה תחלופה של כמאה חברות שנסגרות מול מאה שנפתחות בכל שנה", אומר יקי ינאי, ראש תחום מדעי החיים ב-IATI. "המימון הוא אחד התחומים המטרידים אותנו. אנחנו רואים גידול בחלק המשקיעים הישראלים בעוגה, אבל הישראלים שמגדילים השקעתם הם לא קרנות הון הסיכון ולא המוסדיים הישראלים, אלא הציבור הרחב בעיקר דרך הבורסה בתל אביב ונאסד"ק".

ינאי מציין כי חברות שכבר רושמות הכנסות, מצליחות למשוך השקעות גדולות יותר מקרנות ומוסדיים וניכרת עליה בכמות סבבי הגיוס של 20 מיליון דולר ומעלה. "ישנה שכבה של חברות שהתחילה להשקיע בניסויים הגדולים, במפעלי הייצור. החדשות הטובות הן שהאקדמיה ממשיכה לייצר מאמרים ופטנטים וכוח אדם - וזה אומר שנמשיך לייצר חברות. דווקא בגלל זה, יש לנו אחריות בוערת לבגר ולהבשיל את התעשייה שכשהחברות של הדור הבא יבקעו, תהיה להן מערכת להשתלב בה ולהתחבר אליה".

ינאי רואה את הקמת תעשיית הביומד גם כשליחות חברתית. "מספיק שחמישה אחוזים מ-1,300 החברות שכרגע אנחנו כוללים בסקטור יהפכו להיות חברות בינוניות-גדולות שיעסיקו 700-1000 עובדים, וכבר עשינו משהו לטובת העסקה איכותית של יותר מגזרים. לכן הגיוני שנצפה גם שיותר כסף ממשלתי יזרום לתעשייה. כרגע ההקצאות של המדען הראשי בכלל ולביומד בפרט הן קטסטרופליות".

אלי ציפורי, הפרשן הכלכלי הבכיר של "גלובס" שעסק בשנה האחרונה באופן בולט בנושא השקעות המוסדיים בהיי-טק ובביומד, אמר כי "כאשר התחלנו ב'גלובס' בסדרת הכתבות תחת הכותרת 'בגידת המוסדיים' קיבלתי תגובות קשות. קודם כל המוסדיים אמרו 'איך אתה יכול לקרוא לנו בוגדים'. אחר כך אמרו 'יכול להיות שאתה צודק בכך שמתוך הסכומים שיש לנו, זה לא כך נורא אם נשקיע פרומיל בתעשייה עתירת הידע בישראל'. אבל אז הם אמרו - מה עם החוסכים? אתה בעצם מבקש מאיתנו לסכן את כספם בתעשיות בלתי סולידיות, ואם אתה מבקש מאיתנו את זה - תבקש גם מן הממשלה לערוב לנו לרצפת סיכון. אז נכון, בגידה היא מילה חריפה ומטלטלת, אבל החלטתי להשתמש בה כי אני באמת מאמין שהייתה כאן בגידה בבניית תעשייה ישראלית וכמו שיקי ינאי אמר, התעשייה הזו דרושה לשם הרחבת העוגה.

"היום יש בישראל יותר מידי משרות לא איכותיות, בשכר נמוך. הדרך להעלות את השכר ואת רמת החיים של האנשים האלה היא לתמוך בתעשיות ייצוא שיגדילו את העוגה, יגדילו את השכר, גם ישירות וגם דרך מעגלי המשנה של התעשיות עתירות הידע. באשר להשקעה לרעת החוסכים, אני אומר: שרפתם מיליארדי שקלים על בניינים במזרח אירופה, אז אין שום סיבה שגם באפס אחוז תשואה, לא תשרפו את זה על התעשייה המקומית, ואז לפחות יצא לישראלים משהו מזה".

ציפורי מציין כי "סביב הקופקסון קמו מפעלים ועובדים ומשרות ותעשיות נלוות וכסף שנכנס למדינה. כשאני שואל את עצמי מדוע אין עוד קופקסון - אני לא מצליח להבין, כי התשתית המדעית של מכון ויצמן ייצרה פטנטים שהניבו תרופות שאפשר היה להקים על בסיסן את הטבע הבאה. על פי דוחות מכון ויצמן ניתן לראות כי חברת מסחור הטכנולוגיות של המכון, 'ידע', משלמת למכון תמלוגים של מיליארד שקל, מה שאומר שהגורמים אליהם מוסחרה הטכנולוגיה של המכון, ובעיקר חברות תרופות, משלמות ל'ידע' כ-2 מיליארד שקל בשנה. פטנטים של המכון עומדים בבסיס תרופות רבות-מכר, אז מדוע התרופות הללו פותחו אך ורק בחו"ל? זה בסדר אם עושים אקזיט, בתנאי שחלק מן הפעילות נשאר כאן".

לצלוח את עמק המוות

מנכ"ל בריינסווי יעקב מיכלין, שכיהן בעבר כמנכ"ל "יישום", חברת מסחור הטכונלוגיות של האוניברסיטה העברית, ציין כי "התרופות של מכוני המחקר הישראלים שמוסחרו עד שנת 2000, במקביל לקופקסון, מוסחרו לחברות גדולות עוד בשלב הראשוני משום שלא היו לכך חלופות. השאלה הגדולה היא מה קרה משנת 2000 והלאה, מדוע לא יצאו תרופות נוספות כאלה, לא לחברות ישראליות ולא לחברות זרות".

מיכלין נותן תשובה אפשרית - עמק המוות שנפער בין המקום אליו מביאה האקדמיה את התרופות לבין הנקודה שבה חברות תרופות מוכנות להתייחס אליה. "טבע יצאה מהשקעה בתחום והשוק נשאר חשוף. כדי לבנות צנרת של תרופות שיגיעו בסופו של דבר לחברות הגדולות, צריך להשקיע בשלב המו"פ, בשלב הסיד. בסופו של דבר תבוא חברה גדולה, על זה אין כמעט ויכוח, השאלה אם בכלל נצלח את האמצע".

שי ירקוני, מנכ"ל חברת סלקט שבחרה לאחרונה להימחק מן הבורסה בתל אביב ולהיסחר רק בארה"ב, אך את פעילותה משאירה בארץ, אמר כי: "כל מי שעוסק בפועל בתחום יודע שהמדע בארץ הוא פחות טוב ממה שהיה פעם. מעבר לכך, יש נתק בין המדע לתעשייה. יש אוקיינוס בין ההמצאות שיוצאות מן האקדמיה לבין תרופת רבות-מכר. באמצע צריכה להתקיים תעשייה חיה, ובפועל הפירמידה שטוחה לחלוטין. יש לנו אולי 10 חברות אמיתיות וכל השאר אלה אוסף של סטארט-אפים שלא נולדה אסטרטגיה לקשר ביניהן.

"אני כבר 10 שנים מנסה ליצור תשתית שתאפשר להוציא למיקור חוץ בישראל חלק מהמשימות של הסטארט-אפים, כי לא הגיוני שכל חברה תקים בעצמה מערך של ניסויים בבעלי חיים, מערך ייצור נוגדנים, בדיקות רעילות וכן הלאה. וכשאני מציע להקים כאלה תשתיות ואפילו מביא שותפים טובים לזה, המדען הראשי אומר לי 'אין לי סעיף תקציבי לשים את זה תחתיו'. וכשביקשתי מהממשלה מיליון דולר כדי לרכוש מתקן ייצור שנטשה חברת BTG (שנמכרה לתאגיד התרופות פרינג), הם לא הסכימו והמתקן המצוין הזה פורק ונמכר במחיר הברזלים שלו, כי לא יכלו למצוא דרך לתת מיליון דולר.

"דווקא תשתית היא מקום שבו הממשלה יכולה לתמוך בכל חברות הביומד בלי להעדיף רעיון אחד על פי אחר", מוסיף ירקוני, "בלי שהמדען הראשי עם צוות הבודקות שלו יסתובב בין החברות ויגיד 'זה מדע פורץ דרך'. מאיפה להם לדעת איזה מדע יהיה פורץ דרך?

"מה שקורה בפועל זה שכל מנכ"ל בחברה של שלושה אנשים הולך ומקושש, מנסה להביא עוד 2 מיליון דולר כדי לצאת ולעשות את עבודת המעבדה ועבודת הייצור שלו בחו"ל. אלה דרישות לגמרי אחרות מבהיי-טק - חברת הייטק יכולה לקום כששלושה חברה נכנסים לגראז' ויוצאים עם אי.סי.קיו, בביוטכנולוגיה זה לא יכול לקרות".

מנכ"ל הבורסה: קורא ליהדות העולם 'אל תסתפקו בתרומות - תשקיעו'

איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה בתל אביב, דיבר על מהלכים צפויים בבורסה שעשויים להשפיע גם על תחום הביומד. "שוק ההון לא מונגש לקהל הרחב. מעניין כי דווקא בישראל חובבת החידושים שבה לכל אחד יש את הסמארטפון הכי חדיש, אף אחד כמעט לא סוחר דרך הטלפון. אנחנו רוצים לעודד הצטרפות של חברי בורסה חדשים ולאפשר לציבור לסחור באפליקציות בקלות, כולל להשתתף בהנפקות".

ההנפקות, נושא רגיש עבור הבורסה, צברו השנה תאוצה. בן זאב: "אנו רואים עליה בסחירות, אבל יש לנו עוד הרבה לאן להגיע. פנינו לממשלה לגבי הפרטה של חברות ממשלתיות. אם ננפיק רק 25% והשליטה תישאר בידי המדינה, זה יאפשר להעביר לציבור את הנכסים הכי טובים שיש למדינה. הנפקות כאלה יכולות למשוך משקיעים מחו"ל. ליהדות העולם יש היום 90 מיליארד דולר פנויים להשקעה. כמה מזה מגיע לבורסה בארץ? היהודים הללו תורמים ואני רוצה לומר להם - אל תסתפקו בתרומות, אלא גם תשקיעו. צריך להנגיש להם את ההשקעה ולהתחיל ממה שהם מכירים. אם רפאל תהיה חברה ציבורית, וכל משקיע יוכל לקנות את המניה של כיפת ברזל, מה זה יעשה לבורסה? ומה זה יעשה למדינה?".

מהלך שביצעה הבורסה השנה שהיה ספציפי לחברות הביומד וההיי-טק, היה פרויקט האנליזה הממומנת על ידי החברות והבורסה, להן זכו כ-20 חברות. "פרסמנו מחקר כי האנליזה מעלה את המחזורים בחברות", אומר בן זאב.

עו"ד עודד הר אבן, שותף במשרד זיסמן אהרוני גייר ושות', אמר כי פנה לבן זאב, וביקש ממנו להירתם למאבק על הגדלת השקעות המשקיעים המוסדיים בתעשיית ההיי-טק הישראלית. "לחברות ישראליות שמאוגדות בארה"ב ונסחרות בנאסד"ק משתלם להירשם בבורסה בתל אביב, לא רק בגלל הכניסה האפשרית למדדים, אלא גם בשל היכולת לפנות למוסדיים ולנסות לגייס מהם הון. ברגע שלמוסדיים יהיה תמריץ להשקיע בטכנולוגיה ישראלית לרבות בתעשיית מדעי החיים באופן שיטתי, הם ייאלצו להקים מחלקות מחקר - דבר שבהכרח יסייע להקמת תעשיית מחקר ואנליזה רצינית בישראל, יביא להגדלת הסחירות בשוק המניות ויסייע במשיכת חברות זרות ומשקיעים זרים לבורסה בתל אביב".

רשות החדשנות תתמוך בתשתיות ביומד ב-8 מיליון ש'

ביום חמישי הודיעה רשות החדשנות (לשעבר 'המדען הראשי') כי תתמוך בחברות במימון ציוד מו"פ בתחום הביו-רפואה וספציפית בתחום תאי גזע בהיקף של 8 מיליון שקל במהלך 2017. החברות הזוכות יקבלו מענקים לרכישת ציוד יקר בתחום זה, אותו הן יעמידו לרשות כלל הגורמים העוסקים במו"פ ובמחקר בתחום תאי גזע וביו-רפואה בתעשייה.

הסיוע יינתן לגופים תעשייתיים בהתאם ל"מסלול לתמיכה ברכש ציוד תומך מחקר ופיתוח בתחום מדעי החיים".

אילן פלד, מנהל זירת תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות, אומר כי "בתחום הביופארמה יש הרבה מאוד חברות צעירות שנשענות בשלבים הראשונים על חברות שהתמחותן היא מתן שירותי מו"פ לאחרים, וזאת משום שרק לאלה ישנם הן הציוד והן המיומנויות הדרושות. הבעיה היא שחברות התשתית הללו חיות ממקורות מוגבלים. יש להן רווחים צנועים ותמיד הן מתחרות במישהו בחו"ל. לאור ההחלטה כי אנחנו רוצים שיותר מן הפעילות הזו תיעשה בארץ, החלטנו לעזור לחברות להרחיב את מגוון השירותים שהן נותנות. עד היום תמכנו באפיק הזה בכ-15-20 מיליון שקל בשלושה קולות קוראים, ועכשיו זהו הרביעי.

"הבקשות צריכות להיות מתאימות לתחומים שהגדרנו, המבקשים צריכים להביא מימון משלים לפחות בהיקף המענק שהם מקבלים. כמו כן אנחנו התחייבנו לתמוך רק במקומות הכי כואבים - כלומר בציוד שהוא מלכתחילה יקר, בעלות של 150 אלף דולר ויותר".

 ביומד