מש' החקלאות מימן ללא מכרז פרויקט של המנכ"ל לשעבר

רמי כהן הוא מהחשודים המרכזיים בפרשת ישראל ביתנו ■ הבדיקה התחילה במכון וולקני ■ השר אורי אריאל: "חשוב, מוסרית ומעשית, להשקיע במחקר"

מכון וולקני / צילום: יח"צ
מכון וולקני / צילום: יח"צ

שר החקלאות אורי אריאל פועל בחודשים האחרונים להקצאת משאבים של משרד החקלאות לפרויקט מחקרי שהוצע על ידי חברת נובהטרנס (Novatrans), שבה מועסק מנכ"ל משרד החקלאות הקודם, רמי כהן, מהחשודים המרכזיים בפרשת השחיתות הידועה בשם פרשת ישראל ביתנו (242) - כך אישר ל"גלובס" גורם בכיר בהנהלת משרד החקלאות, המכיר את הנושא. זוהי פרשה שנייה שבה מעורב שמו של כהן כנהנה ממעורבות ומימון של משרד החקלאות בפרויקט מסחרי - האחד, כאמור, לאחרונה במכון וולקני והשני קשור לשירותים הווטרינריים.

כהן, שהיה מועמד לכנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו, מקורב ליו"ר המפלגה אביגדור ליברמן וניהל עבורו השקעות בהיקף גדול. הוא מונה למנכ"ל משרד החקלאות באפריל 2013 כאשר השר היה יאיר שמיר.

על פי דו"ח מבקר המדינה לשנת 2016, בעת עריכת הסדר ניגוד העניינים שלו לקראת כניסתו לתפקיד המנכ"ל, כהן לא דיווח על שותפות שלו בחברה מסחרית עם טלי קידר, פעילה בסיעת ישראל ביתנו שהייתה עוזרת שר החקלאות יאיר שמיר וגם היא חשודה בפרשה 242.

"גלובס" חשף ב-10.12.14 את פרשת ה"עמלה" בגובה 100 אלף שקל שקיבלה אשתו של כהן, כחלק משיטת הפעולה של הח"כית לשעבר פאינה קירשנבאום. ה"עמלה" שולמה לאשתו של כהן מתוך "תרומה" של מיליון שקל מכספי המפלגה לאיגוד הכדורסל. בעקבות החשיפה נפתח השלב הגלוי של חקירת המשטרה בפרשה 242, ובפברואר 2015 נאלץ כהן להתפטר ממשרד החקלאות. על פי הודעות הפרקליטות, אחרי הליכי שימוע, כהן הוא אחד החשודים הצפויים לכתב אישום בפרשה 242. כהן חשוד בשוחד, קבלת דבר במרמה, זיוף ורישום כוזב במסמכי תאגיד.

מבקר המדינה בוחן לאחרונה מספר נושאים במשרד החקלאות ובשירותים הווטרינריים, בתחומים המקצועיים והמינהליים. לאור הפרסומים הרבים סביב המכון, כולל המגמה של שר החקלאות אריאל להעבירו לצפון הארץ. צפוי כי המבקר יתייחס גם לקשר של מכון וולקני עם חברת נובהטרנס.

קיראו עוד ב"גלובס"


אתגר טכנולוגי

חברת נובהטרנס, שכתובתה בהרצליה ובשווייץ, נוסדה ומנוהלת על ידי אורן שדיב, שבאתר החברה מוצג כיזם ויועץ, בין השאר לוועדת הכספים של הכנסת ולבורסה לני"ע. נובהטרנס גייסה ממשקיעים כספים בהיקפים גדולים למימון פיתוח בתחום האלקטרוניקה והשבבים - פיתוח שהוגדר על ידה כמהפכני, ומיועד לתחומי הרפואה, התקשורת והביטחון. גורם בכיר בחברה אומר כי לחברה יש זכויות בכ-70 פטנטים, כולל קרן אור בלתי נראית, המסוגלת בין השאר לזהות את מין האפרוח בתוך הביצה, פיתוח שסביבו יש לחברה מגעים עם חברת ענק עולמית.

על פי פרסומים קודמים, בשלושה סבבי גיוס שהתחילו סמוך להקמתה ב-2003, שהאחרון בהם נערך ב-2010, גייסה נובהטרנס כ-90 מיליון דולר והתגאתה ביועצים בכירים כמו אלישע ינאי ודוד עברי. בין שמות המשקיעים בחברה הוזכרו שלמה נחמה, אודי ולאון רקנאטי, יוסי חכמי, שמואל חרל"פ, ערי סטימצקי, שטראוס השקעות וגולדמאן זאקס. על פי דיוח ב"גלובס", ההשקעה בגיוסים אלה לא צלחה.

באתר חברת נובהטרנס מופיע שמו של רמי כהן בהבלטה, והוא מוגדר כמנהל בכיר (managing director), המכהן כיו"ר האגף למזון וחקלאות. חברת נובהטרנס הציגה לשר החקלאות אריאל את הטכנולוגיה, לפיה ניתן לזהות את מין האפרוח עוד בהיותו בתוך הביצה, קרוב ככל האפשר להטלת הביצה. מומחים בענף הלול ציינו, כי זיהוי מין אפרוחים בביצה הוא אתגר טכנולוגי מסובך, המעסיק מדענים בעולם, אולם עד כה לא נפתר.

בגידול עופות להטלה בענף הלול יש לטכנולוגיה כזו פוטנציאל, משום שלאפרוחים הזכרים אין שום ערך כלכלי. הפניית ביצי הזכרים לתעשייה או אפילו השמדתם בביצה בסמוך להטלת הביצה, יכולה לחסוך עלויות למגדלים ולפנות מקום בלולים. בנוסף, האפרוחים הזכרים מושמדים אחרי בקיעתם בגריסה, באופן המקומם ארגונים העוסקים ברווחת בעלי חיים וצער בעלי חיים.

נובהטרנס לא מסרה תוצאות

שר החקלאות אריאל זימן לפני חודשים אחדים פגישה להצגת הטכנולוגיה ולטיפול בפניית נובהטרנס, שבה השתתפו גם מנכ"ל המשרד שלמה בן אליהו ובכירים ממכון וולקני. מטעם נובהטרנס השתתפו היו"ר אורן שדיב ואנשים נוספים שהוצגו כמדענים, ובראשם ערן גבאי שהוצג כמדען בכיר בנובהטרנס.

בסיכום המפגש ביקש השר אריאל ממכון וולקני לבדוק את הטכנולוגיה לזיהוי מין האפרוחים של חברת נובהטרנס, על חשבון משרד החקלאות, ללא מכרז וללא קול קורא (הצעה להציג מוצר או טכנולוגיה). השלב הראשון של הבדיקה בוצע על ידי חוקרי מכון וולקני, בעלות המוערכת ב-75 אלף שקל. המימון לא הגיע ישירות מכספי המדען הראשי במשרד החקלאות, אבי פרל, כי ניתן לבצע העברה כזו רק במקרה שמדובר במכרז ו/או קול קורא, אלא מתוך כספי תמלוגים המצויים במכון וולקני מפרויקטים אחרים.

בעקבות בדיקה ראשונית של הטכנולוגיה על ידי מדעני מכון וולקני, התגבשה חוות דעת שאין ממש בטכנולוגיה, ונמתחה ביקורת על המשקל המדעי של טענת נובהטרנס.

למרות שחוקרי מכון וולקני ביצעו את בדיקותיהם, חברת נובהטרנס לא הציגה נתונים אותם ביקשו חוקרי המכון להוכחת יעילות הטכנולוגיה. נובהטרנס לא העבירה לחוקרי מכון וולקני את הבדיקות שאמורות היו להיערך על ידה. למרות זאת, השר אריאל המליץ לאחרונה למכון וולקני להמשיך ולבדוק שוב את הצעת נובהטרנס, בעלות המוערכת בעוד 100 אלף שקל.

גורם המצוי בפרטי הפרשה אומר, כי למעורבותו של רמי כהן היה משקל משמעותי בקידום הבדיקה במכון וולקני, עובדה שנובהטרנס יכולה להתהדר בה, בזכות המוניטין של המכון הישראלי. גורם אחר טוען, כי קיימת אפשרות שהיה בעניין זה מניע הקשור לרגישותו הציבורית המוצהרת של השר אריאל לצער בעלי חיים, ולכן השר המליץ לבצע את הבדיקה ולחזור עליה שוב, בתקווה שהטכנולוגיה הזו תתרום למציאת פתרון לאופן השמדת האפרוחים הזכרים.

ממכון וולקני נמסר בתגובה: "מכון וולקני היה במגעים ראשוניים עם חברת נובהטרנס בעבר, אך לא חתם הסכם התקשרות עם החברה. המכון ביצע בדיקות לטכנולוגיה של נובהטרנס כדי לבדוק את יעילותה, בהתאם ליוזמה של הנהלת המשרד וחוקרי מכון וולקני. הבדיקות לא הצליחו לקבוע האם מדובר בפיתוח אמין. תוצאות הבדיקות לא נמסרו לחברה. טרם נערכו בדיקות נוספות".

מלשכת שר החקלאות אורי אריאל נמסר: "תעשיית המזון וההטלה העולמית ממיתה מדי שנה מיליארדי אפרוחים זכרים. מצב זה הוא לא סביר בעליל ולכן חשוב כל כך - מוסרית ומעשית - להשקיע במחקר שימצא פתרון טכנולוגי לזיהוי מוקדם של מין העובר. כלל הפעילות נעשתה בצורה חוקית ותקינה, וחבל שגורמים שונים מנסים לפגוע בקידום מחקר חשוב כל כך*.

"השגנו התקדמות משמעותית"

בתשובה לשאלות שהופנו אל אורן שדיב ורמי כהן, מסר שדיב:

1. נובהטראנס פיתחה טכנולוגיה בסיסית לייצור שבבים חדשניים, וכן מערכות מתקדמות המייצרות תדרי טרה-הרץ במתכונת מהפכנית. לטכנולוגיה זאת אפליקציות רבות ומגוונות. בין השאר, על בסיס טכנולוגיה זאת ניתן (בפיתוח תואם) לפתח שימוש לזיהוי מין העובר בביצה, כבר ביום הראשון להטלתה. בכך תימנע 'שואה המונית' של האפרוחים הזכרים בעולם, העומדת כיום על כ 6.5 מיליארד אפרוחים שנגרסים כל שנה.

2. לפני כשנה וחצי, נציגי החברה נפגשו לראשונה במשרד החקלאות (ביוזמת המשרד, ולא לבקשת החברה), כשלנגד המשרד עומדת מטרה אחת: מניעת הרג אפרוחים. באותה עת, הנושא היה בגדר רעיון ופטנט אצלנו.

3. לאחר פיתוח שארך כשנה וחצי, ועלותו עד כה מעל מיליון דולר שחלקו מומן ע"י שותפים זרים, השגנו התקדמות משמעותית. בקרוב יוצג הפתרון שלנו לשוק (לאחר גמר המו"פ אשר חלקו החשוב כבר מאחורינו). מטרתנו היא: התקנה מערכות ראשונות לזיהוי ביצים, בלולים כבר ב-2018, אצל לקוחות אשר נחתמו עימם הסכמים.

4. אנשים ממשרד החקלאות הכירו לנו את מר רמי כהן, ולא להיפך. לחברה לא הייתה כל היכרות מוקדמת עימו. נוכחנו לדעת שלרמי כהן, יו"ר החברה הבת בתחום המזון והחקלאות, יש ידע רב וערך מוסף ענק לפעילותה של נובהטראנס, בתחומים אלו. ההיכרות עימו נעשתה לאחר השיחות הראשוניות עם מכון וולקני, וללא כל קשר לשיחות עימם.

5. נובהטרנאס (ו/או מי מבנותיה) לא קיבלו מעולם כסף (או שווה כסף) ממשרד החקלאות ו/או ממכון וולקני.

6. לנובהטראנס יש כיום מעל 75 פטנטים (כשהראשון בהם של מכון ויצמן) שפותחו בהשקעה של כ-75 מיליון דולר בתקופה של מעל עשור, והם שווים הון רב. למכון וולקני אין ולא יהיה כל חלק בנושא הידע או המדע.

7. השיחות הראשוניות עם נציגי וולקני לא הבשילו והקשר הסתיים לפני כשנה, וכלל רק מספר מצומצם של שיחות, ללא החלפת כל ידע מדעי פרטני!

8. אנו מסתדרים לבד ואין לנו כל צורך במכון וולקני ו/או בחוקריו בקשר לפרויקט הביצים שלנו (TeraEgg). כרגע הנתונים שלנו ממשיכים להיבדק ע"י צדדים שלישיים מקצועיים (חלקם יוצאי המכון) וכן במעבדות מדעיות חיצוניות. מדעני מכון וולקני מעולם לא ביקרו במעבדות שלנו, וממילא לא יכלו לעמוד על טיבן של תוצאות אותן כבר השגנו, ובכלל לראשונה שמעו מהחברה על מאפייני תדרי טרה-הרץ.

9. לאחר שנסיים את מו"פ TeraEgg, יש לנו מספר הסכמי להפצה בינלאומית שלו. מעבר למוצרים שהחברה מפתחת עבור ועם שותפים אסטרטגיים.

10. לגבי הטכנולוגיה - אני משוכנע שנוכיח בקרוב לכל המקטרגים הפסימיים, שחדשנות אמנם לוקחת זמן, אך לבסוף משתלמת. כמו כן ברור לנו, שמי שטוען אחרת, לבטח אינו מכיר מקרוב את העובדות ו/או את מכלול היכולות הטכנולוגיות שלנו. עד אשר לא נשיק את המוצר המסחרי שלנו, החברה לא תחשוף את קניינה, כדי שהדבר לא יזלוג לגורמים מתחרים ו/או אינטרסנטים.

פרשת טנדו: "העבודה בוצעה במלואה"

הפרשה השנייה שבה נהנה רמי כהן ממשאבי משרד החקלאות קשורה למעורבותו של כהן בחברת "טנדו טכנולוגיות ומערכות בטחוניות". כפי שפורסם בעבר ב"גלובס" ("משרד החקלאות - החממה לניגודי עניינים", 24.5.16), לפי דו"ח מבקר המדינה, בהיותו מנכ"ל משרד החקלאות, חתם כהן על הסכם למתן שירותי ייעוץ לחברת טנדו, בסך 1.24 מיליון שקל בשנה, בלי שקיבל את האישור המתחייב מכללי מניעת ניגוד עניינים.

ל"גלובס" נודע, כי בסמוך לכניסתו של כהן לתפקיד המנכ"ל, בחודש מאי 2013, קיבלה חברת טנדו מהשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות חוזה ייעוץ במסגרת מכרז שהיה כפוף למנכ"ל כהן, אף שתחום זה לא היה במסגרת עיסוקיה של החברה. מדובר בחוזה ל"קבלת שירות ייעוץ ארגוני ו-HACCP (שיטת בקרת בטיחות מזון - מ.ל) לצורך קביעת מבנה ארגוני ונהלי עבודה בתחום שרותי הוטרינריה של מדינת ישראל".

ל"גלובס" נודע, כי חוזה הייעוץ של טנדו היה בגובה 450 אלף שקל. גורמים במשרד החקלאות המכירים את ההתקשרות אומרים, שחברת טנדו מסרה מצגת ולא מסמך שניתן להתייחס אליו כאל דו"ח מקיף, ולמעשה בעבודה לא נעשה שימוש.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "פשוט לא נכון. ההתקשרות עם החברה הייתה לקבלת ייעוץ ארגוני. העבודה בוצעה במלואה והתמורה שולמה. אם הספק לא היה משלים את עבודתו, הוא לא היה מקבל תשלום".

ד"ר איל דותן, המנכ"ל והבעלים של טנדו, אומר: "אני דוחה את הטענה מכל וכל. עשינו עבודת ייעוץ לפי שעות וביצענו כל מה שהתבקשנו לעשות. הלוואי שהיה מדובר בסכום כזה, הסכום היה רחוק מזה. רמי כהן לא נתן לנו את העבודה, זה היה מכרז פומבי ורגיל".