גבולות זכות השביתה: הוויכוח בין בג"ץ לביה"ד לעבודה

ביולי 2014 נתנו שופטי בג"ץ רוח גבית לפסיקה חשובה של בית הדין הארצי לעבודה שנגעה לזכות ההתארגנות של עבודים. שופטי בג"ץ אישרו אז את ההלכה המשפטית של בית הדין הארצי בסכסוך בחברת פלאפון, שלפיה למעסיק אסור להביע עמדה בעניין התאגדות ראשונית של עובדיו בכל צורה שהיא. שופטי העליון אף שיבחו את הגישה של בית הדין הארצי לעבודה וכתבו כי הוא "קיבל פסק דין יסודי ומעמיק, אשר לא הותיר אבן לא הפוכה, נדרש לזכויות הרלוונטיות וערך ביניהן איזון, בראי המאפיינים הייחודיים של סביבת העבודה".

האידיליה הזאת, או הגישה המשותפת של שני גופי השיפוט לזכויות עבודה מאורגנות, הסתיימה בשבוע שעבר, כאשר בג"ץ דן בעתירה שמטרתה לעצור את עיצומי עובדי חברת החשמל המתנגדים לרפורמה בחברה. במסגרת הדיון מתחו שופטי בג"ץ ביקורת חריפה על פסיקת בית הדין הארצי בכל הנוגע למוסד השביתה. השופטים, ובהם הנשיאה הבאה של העליון אסתר חיות, הציגו עמדה שלפיה בית הדין הארצי מתייחס באופן מתירני מדי למוסד השביתה, בכך שהוא מאפשר לעובדי חברת החשמל לנקוט עיצומים כאוות נפשם במחאה על הרפורמה שמנסה המדינה להעביר. השופטת חיות אף הרחיקה לכת ואמרה שהגיעה העת לעדכן את דיני העבודה בארץ. בתום הדיון, ולאחר שעובדי חברת החשמל וההסתדרות הפנימו את שנאמר בו, הודיע ועד העובדים שיפסיק את העיצומים בחברה.

הביקורת של בג"ץ על האופן שבו שרטט בית הדין הארצי לעבודה את גבולות זכות השביתה התקבל בתדהמה בקרב חלק מעורכי הדין העוסקים בדיני עבודה וגם בקרב שופטי בתי הדין לעבודה. החשש שלהם הוא שגישת שופטי העליון, שאינם עוסקים באופן יומיומי בסכסוכי עבודה, תביא לפגיעה בזכות החשובה של העובדים המאורגנים לשבות ולביטול ההלכות המשפטיות בנושא שנוצרו בבתי הדין לעבודה לאורך השנים. מנגד, יש מי שמשבח את גישת שופטי בית המשפט העליון וסבור כי הגיע הזמן שבג"ץ יאזן את הגישה המתירנית מדי של בתי הדין הנוטים לטובת העובדים.

"מגמה של זלזול"

עו"ד סיגל פעיל, המייצגת את ארגון המורים, שקיים לפני כעשור שביתה ארוכה במחאה על הרפורמה שביקשה המדינה להעביר בארגון, מזהירה מפני עמדת בג"ץ. "צמצום זכות השביתה הוא דבר בעייתי. דווקא כשהמדינה או שלוחותיה הם המעסיקים, אסור לצמצם את זכות השביתה של העובדים כי זה עלול להביא לפגיעה בזכויותיהם ולפגיעה באיזון הנכון בין הזכויות של המעסיק לזכויות העובדים", היא אומרת.

פעיל מזכירה כי ב-2007 ארגון המורים שבת במשך חודשיים וזו הייתה השביתה הכי ארוכה שקיים ארגון מורים כלשהו. המדינה ביקשה להפסיק את השביתה ובית הדין הארצי לא הפסיק אותה אף שהיא גרמה בעיות גם למורים, גם לתלמידים וגם למערכת כולה. "ביה"ד הארצי קבע אז שהמדינה צריכה לנהל משא ומתן על הרפורמה ולקיים את חובת ההיוועצות עם העובדים. גם כשיצא בסופו של דבר צו להפסקת השביתה נקבע בו שהוא ייכנס לתוקף רק אחרי שיתקיים משא ומתן בין המדינה לארגון, וזה מה שהביא בדצמבר 2007 לסיום השביתה בהסכמה", היא אומרת.

לדברי פעיל, "הגישה של בג"ץ מסמנת מגמה מסוכנת של זלזול בבית הדין הארצי לעבודה. גישת השופטים בדיון בעניין עובדי חברת החשמל פוגעת בזכות השביתה וגם במעמדו של בית הדין הארצי. עד היום, המסר של בית המשפט העליון היה שבית הדין הארצי לעבודה, שיש לו ייחודיות ומומחיות, הוא פחות או יותר הערכאה האחרונה בכל מה שקשור בסכסוכי עבודה. ומה אנחנו אמורים לעשות עכשיו כשהעליון מתייחס באופן כזה להחלטות בית הדין הארצי?". פעיל מוסיפה ואומרת ש"יחסי עבודה הם לא 'זבנג וגמרנו'. יחסי עבודה הם נמשכים, הם כמו מרתון. בית המשפט העליון הוא אורח לשעה והוא רואה רק מסגרת מצומצמת של הסכסוך. בעיניי, נכון היה ששופטי בג"ץ ישאירו את ההכרעות לבית הדין הארצי לעבודה, שזו מומחיותו והוא רואה את התמונה הרחבה".

- קשה מאוד לבצע רפורמות רוחביות חשובות לטובת הציבור, כמו הרפורמה המתוכננת בחברת החשמל, ללא פגיעה מסוימת בעובדים.

"רפורמה שמתבצעת ללא היוועצות עם העובדים וארגוני העובדים היא רפורמה פחות טובה. המדינה ידעה לבצע בעבר רפורמות שקשורות בתנאי עבודה ושכר של העובדים גם תוך התחשבות ביחסי העבודה המאורגנים. זה לא שאנחנו לא מכירים רפורמות שנעשות בשיתוף עם העובדים וההסתדרות. ההפרטה של נמלי ישראל למשל נעשתה בהסכמים קיבוציים, טובים יותר או פחות. כאמור, גם הרפורמות במערכת החינוך ב-2008 וב-2011 נעשו במסגרת הסכמים קיבוציים ותוך הידברות עם העובדים, ולא באופן חד-צדדי".

לדברי פעיל, ההתעלמות מהעובדים ניכרת היום ביותר ממקרה אחד שבו המדינה מנסה לכפות שינוי משמעותי. "למשל, לראשונה בתולדות מערכת החינוך, המדינה רוצה לשנות את זמני החופשות של בתי הספר באופן חד-צדדי, בלי להיוועץ במורים. ברגע שהדברים נעשים באופן כזה, אי-אפשר לבצע רפורמות מוצלחות", היא אומרת.

"הריבון צריך לשלוט"

דעה שונה בתכלית מציג עו"ד נחום פינברג, מעורכי הדין הוותיקים והמובילים בתחום דיני העבודה בארץ, שמייצג בעיקר מעסיקים. פינברג סבור שהעמדה שהציגו שופטי בג"ץ בדיון בעניין חברת החשמל היא העמדה הנכונה והיא הייתה צריכה להתקבל כבר מזמן. "רצון המדינה וצורכי הציבור והחברה ברפורמה בחברת החשמל במקרה הזה צריכים לגבור על האינטרסים של העובדים לשבות", אומר פינברג. "כל פסקי הדין ללא יוצא מן הכלל מדברים על הצורך מצד אחד לאפשר לעובדים לשבות ושהשביתה היא זכות יסוד, ומהצד שני על הצורך לאזן את השימוש בנשק השביתה מול צורכי החברה. קל וחומר כאשר מדובר בכך שעובדים יוצאים נגד פעולה שהיא פעולה שלטונית. נניח שמחר יחליטו להעלות את המסים ואז העובדים ישבתו כי זה פוגע להם בהכנסה? האם צריך לאפשר את זה? ודאי שלא. אף אחד לא יטען שיש להם זכות שביתה. בחירות במדינה דמוקרטית יש כל ארבע או חמש שנים. בתקופה הזאת, הריבון צריך לפעול".

- הרפורמה בחברת החשמל כוללת פגיעה בעובדים. האם נכון שידיהם יהיו קשורות ושלא יתאפשר להם לשבות?

"תאר לך מה היה קורה ברפורמה בשוק הסלולר, שנעשתה לפני כמה שנים והציבור כולו נהנה ממנה, אם עובדי חברות הסלולר היו מאורגנים אז ושובתים במטרה למנוע אותה. הרפורמה בסלולר לא הייתה עוברת באופן שבו היא עברה. זכות השביתה היא חשובה אבל גם על זכות השביתה צריכות להיות מגבלות. חייב להיות איזון בין הזכות הזאת לבין האינטרסים האחרים, והיום התחושה היא שהאיזון הזה הופר. זה מה ששופטי בג"ץ אמרו ואני חושב שכל המשק העסקי מרגיש את זה ומזדהה עם עמדתם".

- כלומר, לעמדתך, בתי הדין לעבודה הפרו לאורך השנים את האיזון הראוי בין זכות השביתה של העובדים לזכויות המעסיקים?

"אני חשתי שהמטוטלת הזאת נטתה לקצה ושמישהו חייב לאזן אותה. מי שמאזן אותה עכשיו זה בג"ץ. בג"ץ מסתכל על המשק ואומר: 'אני צריך לתת למשק לחיות. אני לא יכול לתת זכות וטו לעובדים נגד מהפכה בשוק החשמל'. אין מה לעשות, העובד הספציפי לפעמים סובל כאשר מעבירים רפורמות לטובת הכלל".

פינברג משבח את יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, שלדבריו "קרא את המפה שהתבררה בדיון בבג"ץ בדקה ה-90 וויתר על השביתה כדי להימנע מקבלת החלטה על ידי שופטי בג"ץ", אבל מוסיף: "עדיין, בג"ץ הוציא צו על תנאי והוא שוקל לבדוק עכשיו את כל הנושא של זכות שביתה למול הפעולות של הריבון. בגלל שלעובדי חברת חשמל יש דימוי ציבורי לא טוב במיוחד, שהוא לא מוצדק בעיניי כי יש שם עובדים מסורים שדואגים שיהיה לנו אור בבית בלילות גשומים בחורף, יש לבג"ץ את הלגיטימציה הציבורית להתערב בסוגיה הזאת". 

 עו"ד נחום פינברג / צילום: שחף הבר