תקציר: אב החליט להעניק לבנו חלקת קרקע ולצורך הבטחת המתנה חתם על ייפוי כוח בלתי חוזר. כחלוף מספר חודשים התחרט האב, וביקש לחזור בו. חוק המתנה קובע כי כל עוד מקבל המתנה לא שינה מצבו בהסתמך על ההתחייבות, רשאי נותן המתנה לחזור בו מהענקת המתנה, זולת אם ויתר בכתב על רשות זו. האם ייפוי כוח בלתי חוזר שמסר נותן המתנה מהווה ויתור בכתב על זכות החזרה מההתחייבות? בתי המשפט התלבטו בשאלה לא אחת, ולאורן של הלכות שנפסקו קבע בית המשפט העליון גם במקרה זה, כי תצהיר המתנה, אותו מסמך מהותי ש"יצר" את המתנה, העיד על כך שהאב לא התכוון לוותר על זכותו לחזור בו, אף שחתם על ייפוי כוח בלתי חוזר. על כן, בצדק קבע העליון בפרשה זו, כי "רשאי היה אב לפעול כפי שפעל, ועמידתו על זכותו איננה כשלעצמה נוגדת את עקרון תום הלב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.