כשאתה מוכר באינטרנט ללקוחות בבריטניה, היכן תשלם מס?

העידן הדיגיטלי מציב אתגרים בפני עסקים ורשויות המסים כאחד ■ לאחרונה רשות המסים פועלת להתאמת החוקים הקיימים לכלכלה החדשה ■ כיצד יושפעו מכך עסקים וצרכנים?

כרטיס אשראי / צלם: thinkstock
כרטיס אשראי / צלם: thinkstock

בשנים האחרונות הפעילות הכלכלית בזירה האינטרנטית, הן בתחום המסחר והן בתחום מתן השירותים, גדלה בקצב מסחרר, הפכה מורכבת ומסועפת והביאה עימה אתגרים חדשים, שמעמידים בסימן שאלה מושכלות יסוד בעולם המס הנהוגות זה עשרות בשנים. אם בעבר נכנסנו לחנות, רכשנו מוצר או שירות, שילמנו, קיבלנו תמורה ויצאנו, היום המודלים העסקיים מעט יותר מורכבים.

דוגמה נפוצה אחת היא תאגיד זר, למשל חברת ביגוד בריטית, המקימה אתר אינטרנט ייעודי ללקוחות ממדינה מסוימת, (למשל ישראל), אך מבלי שתהיה לה נוכחות פיזית באותה המדינה. הכספים מגיעים לחברה שבבריטניה מישראל, ולרשויות המס (בישראל, ולעיתים אף בבריטניה) אין כל מידע על העסקאות או היקפן, ולפעמים אף אין להן יכולת מעשית לגבות את המס.

הדוגמה הזו מעלה שאלות מיסויית כבדות משקל, אשר הפרשנות המקובלת כיום אינה מסייעת בפתרונן; מה דינה של הכנסת החברה? האם ההכנסה הופקה במדינת הלקוח או שמא במקום מושבו של התאגיד? מה מעמדו של התאגיד במדינת הלקוח? שאלות אלו ואחרות העלו את הצורך לבצע התאמות של חוקי המס לשינויים בדפוסי הפעילות הכלכלית.

הכלכלה הדיגיטלית אינה מציבה קשיים רק בפני רשויות המס, אלא גם בפני חברות ישראליות, ביוצרה אי-שוויון מבחינת נטל המס המוטל עליהן מול מתחרותיהן הזרות המוכרות את מרכולתן באינטרנט. כך למשל, כאשר אנו רוכשים פריטים בחו"ל, קיימים פטורים והקלות שונים. לדוגמה, בסכומים של עד 75 דולר חלים על הרכישה פטורים ממכס ומע"מ. ואולם, כאשר פריטים בעלות זהה נרכשים בישראל (מחברה ישראלית), נשלם בגינם מע"מ "כרגיל".

פוקס נגד התחרות הזרה

על-פי פרסומים שונים בעיתונות, בניסיון להתמודד עם התחרות הזרה, קבוצת פוקס פועלת להקמתו של אתר קניות אינטרנטי ומרכז לוגיסטי בקפריסין, שממנו נוכל לרכוש מוצרים ולשולחם לישראל תחת הפטור של 75 דולר. בכך, תאפשר לנו פוקס ליהנות מרכישות הפטורות ממסים עד תקרת הפטור - 75 דולר. כוונת המהלך, ככל הנראה, היא להגדיל את כדאיותה של קנייה ברשת פוקס בעינינו, הצרכנים הישראליים, ואף לאפשר לה להתחרות באתרי הסחר הזרים בתנאים שווים.

ראוי לציין כי עד לא מכבר, לאור חוסר הבהירות והוואקום החקיקתי, תאגידים זרים שפעלו בישראל באמצעות האינטרנט, במכירת מוצרים או במתן שירותים, לא חויבו במס כלל. ואולם, בעת האחרונה עושה רשות המסים, בגיבויו של משרד האוצר, פעילויות ניכרות במטרה להגדיר ולהתאים את החוקים הקיימים לכלכלה החדשה.

רוח גבית מה-OECD וה-G20

פעילות אכיפה זו זוכה לרוח גבית בינלאומית מארגון ה-OECD וארגון ה-G20, שכבר שנים עוסקים בנושא זה תחת פרויקט ה-BEPS (Base Erosion and Profit Shifting). הפרויקט עוסק במיפוי האתגרים החדשים העולים מהכלכלה הדיגיטלית, השלכותיהם והעובדה כי מודל הכלכלה הדיגיטלית, מגדיל את האפשרות להימנע מתשלום מס.

באפריל 2016 פרסמה רשות המסים חוזר שתפקידו להציג את עמדתה לגבי סוגיות המיסוי של תאגידים זרים הפועלים בישראל באמצעות האינטרנט ולהבהיר מתי ובאילו תנאים תאגידים אלו יחויבו בתשלום מס בישראל. קצרה היריעה ברשימה זו מלהיכנס ל"מבוך" ההגדרות והפרשנויות בהן עושה רשות המסים שימוש כדי להסביר את עמדתה, אך להלן יובאו עיקרי הדברים.

היבטי מס הכנסה

ראשית, תיבחן תושבותו של התאגיד. אם התאגיד הינו תושב של מדינה שעימה ישראל חתומה על אמנת למניעת כפל מס, תיבחן שאלת קיומו של "מוסד קבע" לתאגיד, כהגדרתו לפי ה-OECD. ככלל, ייחשב תאגיד כבעל "מוסד קבע" בישראל בשני מצבים: יש לו בישראל "מקום עסקים (פיזי) קבוע"; ו"סוכן תלוי" בישראל - כלומר, אדם או חברה בעלי סמכות לחייב את התאגיד בחוזים ובהחלטות.

במידה ונקבע שלתאגיד "מוסד קבע", הכנסותיו ייוחסו לפי שיטת ה-uthorized OECD Approach, בה מייחסים ל"מוסד הקבע" רווחים, כאילו היה מדובר בגוף נפרד ועצמאי העוסק בפעילות דומה ובתנאים דומים.

במידה והתאגיד אינו תושב מדינת אמנה, יש לבחון את פעילותו בהתאם לדין בישראל ולקבוע האם ההכנסה הופקה בישראל. אם ייקבע כי ההכנסה הופקה בישראל, יש לערוך בדיקה של פונקציות, נכסים וסיכונים (FAR) כדי לייחס רווח מתאים לפעילות המתבצעת בישראל.

מע"מ: מה נחשב לפעילות עסקית?

רשות המסים תבחן האם יראו את התאגיד כמי שיש לו "עסקים בישראל" והאם מוטלת עליו חובת רישום במע"מ. בעוד שברכישת מוצרים באינטרנט המצב יחסית ברור, מכיוון והרכישות מוגדרות כייבוא טובין בו החבות במע"מ חלה ממילא על היבואן, כאשר מדובר על אספקת שירותים באינטרנט עולה שאלה האם אלו נחשבים כ'"פעילות עסקית?".

החוזר מונה מספר קריטריונים בעזרתם ייקבע האם השירותים עולים לכדי "עסקים בישראל", שיחייבו את רישום התאגיד במע"מ, ובתשלום מע"מ: פעילותו לעניין פקודת מס הכנסה עולה לכדי "מוסד קבע"; קיומו של מנגנון עסקי בישראל; מתן השירותים בשיתוף פעולה או בסיוע נציג בישראל ונוכחות כלכלית משמעותית בישראל.

כפי שעולה מהדברים, שאלת מיסוי הכלכלה הדיגיטלית היא סבוכה ויוצרת לעתים עיוותים מיסויים, שככל הנראה יתעצמו ויילכו ככל שכלכלה זו תגדל. לפיכך, טרם כל עסקה המבוצעת דרך האינטרנט, מומלץ להתייעץ ולבדוק מהם המסים שיחולו בגינה וכיצד הדין הקיים יתייחס אליה.

■ הכותבת שימשה כנציבת מס הכנסה וכיום שותפה במשרד ירון אלדר-פלר שורץ ושות'; הכותב הוא עורך דין במשרד.