"על המשטרה לאפשר הפגנות מול בית היועמ"ש, צריך להתאמץ"

"אוכפי חוק כמו היועץ המשפטי לממשלה לא צריכים לעבוד תחת לחץ של הציבור או הרחוב. זה לא ראוי ולא רצוי. אני גם לא חושבת שצריך לאפשר לקיים במשך זמן כה רב הפגנות שמפריעות וממררות את חיי התושבים בפתח-תקווה. צריך לאפשר קיומן של הפגנות, אבל רצוי שהן ייעשו במקום אחר שיאפשר הבעת עמדה בפומבית, אבל תוך פגיעה פחותה בסדר הציבורי, כמו כיכר רבין למשל" - כך אמרה היום (א') ל"גלובס" נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש.

וכך, בוויכוח בין המפגינים הדורשים כי יתאפשר להם להמשיך להפגין בכיכר גורן בפ"ת המרוחק כ-400 מטר מביתו של היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, לבין המשטרה הטוענת כי ההפגנה טעונה רישיון והיא פוגעת יתר על המידה בחי התושבים - עמדתה של ביניש קרובה יותר לזו של המשטרה. ביניש מדגישה כי "זכות המחאה היא זכות יסוד, אך לדבריה, לפי פסיקת בית המשפט העליון, יש לשמור על פרופורציה ואיזון בין מתן האפשרות למחאה לבין הפגיעה בפרטיות, במשפחות ובאזרחים".

נשיאת העליון בדימוס גם לא אוהדת את הרעיון שהפגנות ייערכו מול בתיהם הפרטיים של מי שהיא מגדירה "אוכפי החוק". "זה לא שאסור להפגין", היא אומרת. "מותר להפגין, כמו שמותר לכתוב מאמרים ולבקר, אבל לא רצוי להפגין מול בתיהם הפרטיים. לעובדי ציבור יש משרדים שאפשר להפגין מולם".

- המחאה החברתית ב-2011 התרחשה בלב תל-אביב ונמשכה שבועות ארוכים בסמוך לבתי תושבים.

ביניש: "אין להשוות בין מקומות מרכזים בתל-אביב לבין שכונת מגורים רגילה. שדרות רוטשילד זה מקום מאוד מרכזי. מי שגר ברוטשילד לוקח את הסיכון של תנועה מוגבלת, של יותר רעש וגם של הפגנות. יש מקרים שבהם הציבור משלם על כך שהוא גר במקום מרכזי".

- את חושבת שההפגנות ישפיעו על החלטותיו של היועמ"ש?

"אני מאמינה שההפגנות לא ישפיעו על היועמ"ש ושהוא פועל לפי שיקול דעת מקצועי בלבד; אבל ברור שמי שעושה את זה מתכוון להשפיע".

- האם חווית לחצים דומים כשהיית פרקליטת המדינה או נשיאת העליון?

"בתקופות שונות חוויתי מחאות שונות - יותר מאשר לחץ כן להעמיד לדין או לא להעמיד לדין".

נזכיר, כי לאחר 39 הפגנות שהתקיימו בסמוך לבית היועמ"ש מאז נובמבר 2016, החליטה המשטרה, בעקבות עתירה לבג"ץ, שלא לאפשר לערוך הפגנה אתמול. בתגובה, המפגינים לבג"ץ כדי שיאפשר להם להפגין בכיכר גורן. ביום שני הקרוב צפויה המשטרה להגיש את תגובתה לעתירה.

נשיאת מועצת העיתונות ושופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, נוטה לעמדה שונה מזו של ביניש. בעוד שנשיאת העליון בדימוס שמה את הדגש על פרטיות היועמ"ש ועל אי-הפגיעה בתושבים הגרים בסמוך למקום ההפגנות, דורנר חוזרת ומדגישה את זכות המחאה וההפגנה. "הגישה העקרונית צריכה לאפשר לציבור להפגין. זאת זכות ממדרגה ראשונה וחלק מחופש הביטוי. כך פסקנו". אומרת דורנר. "החוק מטיל על המשטרה את החובה לאפשר את זכות ההפגנה, גם אם זה אומר שהיא צריכה להתאמץ ולהקצות כוח אדם בשביל זה, וגם אם צריך לשמור על הסדר כדי לאפשר את ההפגנה. רק בנסיבות מיוחדות, כשאין בכלל כוח אדם או כשיש סכנה שאנשים ייהרגו חס וחלילה, אז אפשר לאסור הפגנה; אבל במקרה הזה אף אחד לא טוען שההפגנות מסכנות חיים".

בניגוד לביניש, דורנר לא מוצאת הבדל גדול בין המחאה בשדרות רוטשילד בת"א למחאה בפ"ת. "אני מזכירה שהמחאה החברתית ב-2011 קרתה בלב ת"א. היא נמשכה יומם ולילה באזור שבו גרים אנשים, ועדיין אפשרו את המחאה. החוכמה, כמו בכל דבר בחיים, היא להגיע לאיזון הנכון", היא אומרת.

- מטרת ההפגנה משפיעה על השיקולים של המשטרה?

"ההפגנה ודאי צריכה להיות מסיבות לגיטימיות מקובלות לערכי החברה שלנו; אבל אפילו אם המפגינים היו אומרים שההפגנה היא כדי שיוגש כתב אישום נגד רה"מ, זה היה לגיטימי, כל עוד זו לא הסתה לגזענות ולאלימות. יש חוקים במדינה הזאת".

שופט בית המשפט המחוזי בדימוס, שלי טימן, שעצר לפני כ-30 שנה את "הפגנות השבת בפ"ת" (הפגנות אלימות נגד פתיחת בית קולנוע בשבת בעיר), אומר כי "חופש הביטוי הוא כמעט מקודש, אבל מאז ומתמיד נדרש אישור של המשטרה להפגנה של יותר מ-50 איש, והאמת שעד עכשיו הם היו סבלנים כלפי המפגינים בעניין הזה".

טימן מציין כי "הזכות להפגין היא חד-משמעית, אבל שואלים את דעתה של המשטרה אם יש לה כוח אדם לשמור על הסדר, מה המקום שאפשר להפגין, כמה שוטרים נדרשים. זה נועד להגן על שני הצדדים - גם על המפגינים וגם על הסדר הציבורי. זו לא זכות בלתי-מוגבלת - אתה לא יכול לחסום צירי תנועה ועוד. במקרה של המפגינים נגד היועמ"ש, כל הזמן נתנו להם יד חופשית, אז הם מתחו את החבל יותר מדי. חופש הביטוי מוגבל. אין דבר כזה הפגנה ללא רישיון. הזכות להפגין קיימת, אבל בגבולות".

עם זאת, אומר טימן, "כאן הבעיה היא פוליטית. מי שמתנגד להפגנות, בגדול, אלה גורמי ימין, אני מניח שבעיקר ימניים-ליכודניקים-דתיים; אבל גם המפגינים מנגד מונעים ממניעים פוליטיים. זה מאוד עדין. ברור שהרקע פה הוא מפלגתי, ואז השאלה אם מי מהצדדים עבר את גבול המידתיות. האם המגבלה על ההפגנות היא מידתית, והאם ההפגנות מידתיות. ברור שזה פוליטי. לחופש הביטוי יש גבולות, ושני הצדדים מנצלים את הגבולות ואת המגבלות - כל אחד לטובתו. במקרה הזה, אני לא בטוח ששני הצדדים פעלו במידתיות".

איזון זכויות

ההפגנות בכיכר גורן נועדו להשפיע על היועמ"ש לזרז את הטיפול בחקירות רה"מ ורעייתו, אבל מי שעכשיו סופגת את עיקר הביקורת של המפגינים היא המשטרה, שאסרה על המשך ההפגנות. אחד ממפכ"לי המשטרה לשעבר שוחח עם "גלובס" ואמר כי "למרות שאני לא מכיר את הפרטים במקרה הזה, למדתי בקורס פיקוד ומטה לפני 30 שנה את העיקרון הבסיסי: משטרה כמעט תמיד נותנת אישור לקיים הפגנה כחלק מהזכות למחאה, והיא תגן על הזכות הזו, אלא אם כן מתקיימת, כדברי בג"ץ, ודאות קרובה וממשית לסכנה לשלום הציבור".

עם זאת, אומר המפכ"ל לשעבר, כי "להבנתי, במקרה הזה המשטרה נותנת למפגינים אלטרנטיבה ראויה, וזה קורה חודשים ארוכים אחרי שההפגנות החלו. אחרי 39 שבועות המשטרה אומרת למפגינים: 'ניתן לכם מקום אחר, תוך אישור להשאיר 50 איש במקום ההפגנה המקורי - בכך היא יוצרת אלטרנטיבה לאיסור, והיא בעצם לא אומרת 'לא להפגין' אלא אומרת 'כן, אבל'". לדבריו, "המשטרה לא אמרה 'אין לי כוח אדם', ולא אמרה 'אני לא מוכנה לתת להפגין' מול בית של איש ציבור שלא נבחר, אלא אמרה ש'הפעם זה עבר את הגבול למספר הפגנות שקוימו בלי רישיון, ולאחר שקיימתי את האיזון עם זכויות התושבים במקום - אני מתירה את קיום ההפגנה תוך מגבלות מסוימות"'.

עו"ד ז'ק חן, לשעבר פרקליט בפרקליטות המדינה וכיום סנגור בכיר אומר כי "אין בכלל שאלה שאסור לפגוע בשום אופן בזכות להפגין ולהביע מחאה". לדבריו, "הדיון במה שנדמה שהוא מובן מאליו, מתאפשר משום שקשה להתחמק מהרושם שההפגנות ליד בית היועמ"ש מוטות פוליטית - הן נועדו ללחוץ על מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד רה"מ ויהי מה, ונטלו בה חלק פעיל, מלבד דמויות פוליטיות שמבקשות לקדם אג'נדה פוליטית, גם עיתונאים המסקרים את חקירות רה"מ".

עו"ד חן מציין כי "מדובר בעירוב תחומים שמביא רבים להתייחס בציניות ובאדישות לטענות בדבר הפגיעה בזכות הדמוקרטית להפגין". לדבריו, "ככל שההפגנות הן נגד מה שלדעת המפגינים היא שחיתות שלטונית - מדוע לא מפגינים מול משרד רה"מ או הבית בבלפור?! הטענה המושמעת מפי חלק מהמארגנים, לפיה ההפגנות הן נגד התנהלותו של מנדלבליט - היא לא רצינית. היום כבר כולם מבינים זאת. לכן נותר סימן השאלה הגדול שמא המטרה האמיתית של חלק מהמארגנים והמפגינים היא לחץ פסול על היועמ"ש".

גם פרופ' דני גוטווין מאונ' חיפה אומר כי "הפרשה בפ"ת עברה מהצד המשפטי לצד הפוליטי: האות לשינוי ביחסה של המשטרה קרה אחרי נאומו של רה"מ בגני התערוכה". לדברי גוטווין, "יש חשש שהמשטרה נענית לרחשי ליבו של השלטון, כפי שבאו לידי ביטוי בדבריהם של נתניהו ושל יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, שסימנו את ההפגנות כמטרד. המשטרה הרי יכולה הייתה להכריז על ההפגנה כהתקהלות אסורה כבר לפני חודשים, והיא עשתה זאת רק עכשיו".

השאלות שהפנה "גלובס" ליועמ"ש ולמשטרה

האם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ומפכ"ל המשטרה, רב ניצב רוני אלשיך, דיברו ביניהם על ההפגנות בכיכר גורן?

האם היועץ המשפטי לממשלה או המפכ"ל שוחחו עם ראש הממשלה נתניהו על ההפגנות?

מדוע צריך היה לעצור את המפגינים במוצאי שבת? האם לא ניתן היה למנוע את המעצרים?

מה גובר - חופש הביטוי והמחאה של המפגינים, או הזכות לפרטיות של היועמ"ש וחיי השגרה של תושבי פ"ת?

מהי החלופה הראויה למיקום ההפגנות?

תגובות

משרד המשפטים: "ההפגנות הן לחץ פסול על עובד ציבור"

דובר משרד המשפטים, משה כהן, מסר בתגובה: "היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מקפיד שלא להתערב באופן אישי בגיבוש העמדות הנוגעות להפגנות בפתח-תקווה. אנו רואים בהפגנות אלה הפעלת לחץ פסול על עובד ציבור בשעה שהוא עוסק בעניינים של אכיפת חוק, תוך הטרדה של שכניו ומשפחתו".

דובר משרד המשפטים הזכיר את מה שמסר היועץ המשפטי לממשלה בהודעה מיוחדת מטעמו ביוני האחרון: "הזכות למחות ולהפגין היא אחת מאבני היסוד של חופש הביטוי, ובתור שכזו היא זוכה למעמד בכורה בחברה הדמוקרטית במדינת ישראל. חופש הביטוי מיועד להגן בעיקר על הקולות הביקורתיים לשלטון, ובכלל זאת, גם ביקורת המופנית כלפי היועץ המשפטי לממשלה. כל עוד אני מכהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, חופש הביטוי והזכות למחות ולהפגין יישמרו מכל משמר. כך היה וכך יהיה.

"מובן כי מימוש הזכות להפגין נדרש להיעשות בהתאם לדין, לפסיקת בית המשפט העליון ולהוראות המשטרה בנושא. הדברים נכונים ביחס לכל הפגנה ומחאה, ואינם מכוונים אך כלפי המחאה המתקיימת בקשר לחקירות המתנהלות בעניינו של ראש הממשלה. בהקשר לאלה, אחזור ואדגיש כי השיקול היחיד המנחה אותי ואת יתר העוסקים במלאכה, הוא הגעה לחקר האמת, במקצועיות, באחריות וביושר, על מנת לקבל את ההחלטות הנכונות בהתאם לממצאים הראייתיים ובהתאם להם בלבד. שום לחץ חיצוני לא יסיט אותנו מהשיקול הזה. לא תהיה פשרה על המקצועיות בתהליכי העבודה שלנו. כפי שכבר מסרתי בעבר, בבוא העת, המידע הרלוונטי בנוגע לחקירות המתנהלות גם יתפרסם ברבים."

בתגובה שמסרה המשטרה לבג"ץ בשבוע שעבר נאמר: "על בסיס השינוי בנסיבות שחל בהיקף ההפגנות ובשים לב להתמשכותן, המשטרה סבורה כי יש לקיים את ההפגנות במיקום הולם ומתאים יותר, ולא בקניון גנים שבו התקיימו ההפגנות במהלך החודשים האחרונים". לעמדת המשטרה, הפארק הגדול בפ"ת מהווה חלופה הולמת לקיום ההפגנות.