המירוץ לפצצה: סוד הידע הגרעיני של צפון קוריאה

איך הצליחה המדינה הנחשלת והמבודדת לפתח את ארסנל הנשק שלה, למרות המאמצים הבינלאומיים למנוע זאת ממנה? התשובה נמצאת כנראה אצל הסטודנטים שהיא שולחת ללימודים במדינות אחרות

קים ג'ונג און מוחא כפיים בחגיגה לכבוד מדעני גרעין ומהנדסים שהשתתפו בניסוי פצצת המימן / צילום: רויטרס
קים ג'ונג און מוחא כפיים בחגיגה לכבוד מדעני גרעין ומהנדסים שהשתתפו בניסוי פצצת המימן / צילום: רויטרס

בשבוע שעבר, כאשר צפון קוריאה בחנה את מה שהיה לטענתה פצצת מימן מתוצרתה - כמה ימים לאחר ששיגרה את הטיל הבליסטי ה-18 שלה השנה - הייתה בכך משום תזכורת לתעלומה שמאחורי תוכנית הגרעין של המדינה: כיצד הצליחה צפון קוריאה להתקדם במהירות כזו למרות כל המאמצים הבינלאומיים שתכליתם למנוע ממנה להשיג טכנולוגיית חימוש כזו?

ייתכן שאת התשובה אפשר למצוא בדמות המדענים הצפון קוריאנים שלמדו בחו"ל, ובייחוד בסין, לא פעם תוך הפרה אפשרית של הסנקציות שניסח האו"ם בשנת 2016 כדי למנוע מצפון קוריאה ידע בתחומים מסוימים.

הפצצה שזורעת פחד מסביב לעולם: מהי בדיוק פצצת מימן?

loading

נתונים רשמיים, מאמרים אקדמיים ונתוני אוניברסיטאות שבחן ה"וול סטריט ג'ורנל" מעידים כי מאות מדענים צפון קוריאנים למדו בשנים האחרונות מחוץ לגבולות המדינה, לא פעם בתחומים שלפי האו"ם עשויים לסייע לתוכנית החימוש של פיונגיאנג.

בראשית מסעה בן ששת העשורים לפיתוח ארסנל גרעיני הסתמכה צפון קוריאה על טכנולוגיה ועל מומחים מבריה"מ, ומאוחר יותר מאיראן ומפקיסטן. העובדה שכעת היא יכולה להסתמך על מדעניה שלה מלמדת כי יהיה קשה יותר ויותר לרסן את שאיפותיה בתחום הגרעין.

"מה שקורה עם החוקרים הצפון קוריאנים מחוץ למדינה, ובייחוד בסין, צריך להטריד אותנו מאוד," אומר קאטסוהישה פורוקאווה, שהיה חבר בפאנל המומחים של האו"ם אשר בחן את אכיפת הסנקציות על צפון קוריאה בשנים 2011-2016.

קיראו עוד ב"גלובס"


אחד המדענים הללו הוא קים קיונג סול, שהמשיך בלימודיו לדוקטורט במכון לטכנולוגיה של חרבין - אחד ממוסדות הלימוד הנחשבים בסין - גם שנה ויותר לאחר שהסנקציות של האו"ם נכנסו לתוקף. גורמים באוניברסיטה מספרים שנושא הדוקטורט של קים היה מכטרוניקה: ענף בינתחומי המשלב הנדסת מכונות, אלקטרוניקה ותכנות. בחודש מארס השנה פרסם קים מאמר בסין בשיתוף מהנדס בכיר בתוכנית החלל של בייג'ין, המנוהלת בידי הצבא.

פורוקאווה, המשמש כיום כאנליסט עצמאי, בחן את המאמר לבקשת ה"וול סטריט ג'ורנל" וקבע כי תוכנו אמור להיכלל במסגרת הסנקציות שהטיל האו"ם. צפון קוריאנים שלמדו מקצועות שונים מחוץ למדינתם, הוא אומר, "תורמים בלי ספק לידע המדעי הנצבר ולמידע הנוגע לתוכנית הנשק של המדינה".

מה שמטריד את ארה"ב

מאמציה הטכנולוגיים של צפון קוריאה אינם נוגעים רק לתחום הגרעין. כל מחקר או קשר עם גורמים מחוץ למדינה שיכולים לסייע למדינה לשגר אובייקטים לחלל מטרידים את ארה"ב, המבקשת למנוע מפיונגיאנג לשכלל את האמצעים שיאפשרו לה לתקוף את אמריקה או את בעלות בריתה.

פיונגיאנג שיגרה לחלל לוויינים העשויים לשמש לצורכי מודיעין. היא גם ביצעה ניסויים בשיגור טילים מצוללת, וציינה שהיא עשויה לבצע התקפה באמצעות פולס אלקטרומגנטי, שתוכל לשתק רשתות חשמל באמצעות פיצוץ של מתקן גרעיני בלוויין.

הטכנולוגיה שחקר קים, בלימת זעזועים מגנטוריאולוגית, יכולה לשמש לשם ייצוב של רכבי חלל וספיגת זעזועים במערכות שיגור טילים, אומרים מומחים אמריקאים בתחום, כמו גם כדי לשכך רעידות במכוניות, במבנים ובמסוקים. מקורות באוניברסיטה מספרים כי קים חזר לצפון קוריאה בחודש יוני.

בעלי תפקידים בארה"ב חוששים כי פיונגיאנג ניצלה את היעדרן של סנקציות מחמירות בתחום החינוך קודם למגבלות שהציג האו"ם בשנת 2016, ושלחה מדענים כדי שירכשו מומחיות "דו-שימושית" - קרי מומחיות שיש לה הן שימושים אזרחיים והן שימושים צבאיים. עוד הם סבורים כי צפון קוריאה תוכל להמשיך לנצל את העובדה שהאיסור אינו נאכף בקפידה יתרה. כמה מהם ציינו את חששם כי אפילו לנוכח הסנקציות המחמירות ביותר, ייתכן כי פיונגיאנג כבר השיגה די ידע עבור מטרותיה בתחום הגרעין.

פצצה מתוצרת מקומית

קים ג'ונג און הרבה להתפאר בכך שפצצת המימן שיש בידיו, לטענתו, היא מתוצרת מקומית. "כל רכיבי הפצצה מקומיים וכמוהם כל התהליכים, החל בהפקה של חומר גרעיני בדרגה המתאימה לכלי נשק וכלה בעיבוד ובהרכבת הרכיבים", ציטטה אותו סוכנות הידיעות המרכזית של צפון קוריאה.לאחר הניסוי הגרעיני השני של דרום קוריאה, בשנת 2009, ניסח האו"ם מכלול של סנקציות וקרא למדינות השונות "למנוע הוראה או הכשרה" שיתבצעו בשטחן או בידי בני ארצן ויוכלו לסייע לפיונגיאנג במאמצי הגרעין ופיתוח הטילים שלה.

בשנת 2016, בתגובה לניסוי גרעיני רביעי שנערך בינואר של אותה שנה, הטיל האו"ם איסור על הוראה של תחומים ספציפיים. לאחר ניסוי נוסף, שנערך בספטמבר, הרחיב האו"ם את האיסור גם לתחומים דוגמת הנדסה מתקדמת והנדסת חומרים.

בדוח שפורסם בפברואר האחרון ציינו מומחי האו"ם כי מצאו בשנה שעברה כמה צפון קוריאנים שלמדו פיזיקה באיטליה וארבעה שלמדו הנדסת חומרים, הנדסה ותקשורת אלקטרונית ברומניה - כל זאת, כאמור, לאחר כניסתו של האיסור לתוקף. בדוח נכתב כי כל הסטודנטים הללו הופנו מחדש לתחומים שלא נאסרו.

בשנת 2016 מסר מומחה מטעם האו"ם כי שני צפון קוריאנים למדו שנה קודם לאיסור במרכז הודי לטכנולוגיית חלל אשר 32 צפון קוריאנים אחרים למדו בו מאז שנת 1996, ובהם גם מנהל מרכז בקרת הלוויינים של פיונגיאנג. אותו מרכז הודי מסר כי כבר אינו מקבל מועמדים צפון קוריאנים.

בהסתמך על נתונים רשמיים ועל נתונים שהתקבלו מאוניברסיטאות במדינות שצפון קוריאנים הרבו ללמוד בהן, ה"וול סטריט ג'ורנל" מצא כי רוב המדענים הצפון קוריאנים למדו בשנים האחרונות בסין. בשנת 2015 - השנה האחרונה שניתן למצוא עבורה נתונים רשמיים - סיימו את לימודיהם שם 1,086 צפון קוריאנים שנרשמו לתארים מתקדמים. זאת, לעומת 354 בלבד בשנת 2009. לא צוין באילו בתי ספר למדו או אילו תחומים.

שולחת מדענים לחו"ל

שליחת מדענים לחו"ל ומתן הטבות שונות עבורם בבית הם נדבך מרכזי במדיניות הביונגג'ין - "ההתקדמות המקבילה" - של קים ג'ונג און, שתכליתה לפתח הן כלי נשק גרעיניים והן את כלכלת המדינה, ואותה הציג עם עלייתו לשלטון בשנת 2011, לאחר מות אביו. צפון קוריאה ציינה שהיא זקוקה לנשק גרעיני כדי למנוע התקפה אמריקאית. היא חנכה את תוכנית החימוש הגרעינית שלה בשנות החמישים, בתמיכה סובייטית, ובמהלך השנים קיימה חילופי מדענים בהיקף לא גדול עם מדינות הגוש המזרחי. מאז תום המלחמה הקרה היא רכשה ידע בתחום הגרעין והטילים בעיקר מאיראן ומפקיסטן, מסבירים היסטוריונים, ובד בבד שלחה קומץ מדענים לחו"ל.

מאז שביצעה צפון קוריאה את ניסוי הגרעין הראשון שלה, בשנת 2006, הסנקציות שהטילו עליה ארה"ב והאו"ם התמקדו בעצירת ההון והחומרים הדו-שימושיים שזרמו אל תוכנית החימוש של פיונגיאנג. מומחים בתחום מציינים כי המשטר הצפון קוריאני פיצה על כך בניסיון לבסס את הידע המקומי בנושא.

מומחים ואנשי ממשל במערב אומרים כי מדיניות הביונגג'ין של קים ג'ונג און סייעה לפיונגיאנג לרכוש מומחיות טכנית בנושאים רבים ושונים, ובכללם מטלורגיה כדי לייצר תרכובות קלות וחזקות לייצור טילים, מתמטיקה כדי לסייע בהנחייתם של הטילים והנדסת טילים כדי לשפר את איסוף המודיעין ואת רכישת המטרות.

דיוויד אולברייט, פקח נשק לשעבר מטעם האו"ם ומומחה לעניין תפוצתם של כלי נשק גרעיניים, אמר כי מדינות המבקשות לפתח נשק להשמדה המונית מנסות לא פעם לרכוש ידע מחוץ לגבולותיהן, בין היתר באמצעות שליחת מדענים להשתתף בקורסים ובכנסים שונים. הוא אמר כי בתי הספר ותוכניות ההכשרה בתחום ההנדסה בסין מציעים "אפשרות לבוא במגע עם אנשים שעשויים להחזיק במידע רגיש, כמו למשל סינים שלקחו חלק בתוכניות צבאיות".

האוניברסיטה הסינית

אוניברסיטת חרבין, הידועה גם בשם HIT, היא אחד מבתי הספר המובילים בסין בתחום ההנדסה, ומנהלת מחקרים מסווגים בתחום ההגנה והחלל לצד מחקרים בתחומים אזרחיים שגרתיים. יש לה הסכמים לשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות.

לפחות 11 דוקטורנטים צפון קוריאנים עזבו את HIT בחודש יוני, ואילו אחרים עברו ללמוד תחומים שלא נאסרו בידי האו"ם, מסר סגל האוניברסיטה, ובהם למשל ניהול.

ייתכן שכמה מן הסטודנטים חזרו למולדתם משכילים במיוחד. בקרב אנשי הסגל והסטודנטים יש החושדים כי הצפון קוריאנים הפרו את תקנות הספרייה והורידו בחודשים האחרונים עשרות אלפי מאמרים ממאגרי מידע למנויים בשני מוסדות לימוד סיניים לפחות, ו-HIT בכלל זה.

הספרייה ב-HIT מצאה כי ב-16 במאי, 9 סטודנטים זרים מתחום המכטרוניקה ומפקולטות אחרות הורידו 57,000 מאמרים. מקורות בקרב הסגל והסטודנטים במקום מסרו כי מדובר בסטודנטים צפון קוריאנים.

מה הם למדו
 מה הם למדו