ריבלין: נדרש מאמץ לדחוף את היכולת החדשנית של ישראל

נשיא המדינה בכינוס לציון שנה למותו של שמעון פרס: "צריכים ליישם רעיונות להמציא מחדש את הידיים הפעילות. המוחות נמצאים כאן. החברה הערבית והחרדית סובלות מתת-ייצור בתעשיית ההיי-טק, וכאן טמון הפתרון"

ראובן ריבלין / צילום: שלומי יוסף
ראובן ריבלין / צילום: שלומי יוסף

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, נאם הבוקר (ד') בפני פוליטיקאים, מדינאים ובכירי אנשי העסקים במשק, שהתכנסו לציון שנה למותו של שמעון פרס במרכז החדשנות במרכז פרס לשלום ביפו.

קיראו עוד ב"גלובס"


לדברי ריבלין, נדרש מאמץ משלב כוחות לדחוף את היכולת החדשנית של ישראל, לרבות שילוב אוכלוסיות בתעשיית היי-טק, לצד מימוש הצורך בעבודות "ידיים".

לדבריו, "רק בחודשים האחרונים חתמה ישראל על מזכר הבנות על חיזוק שיתוף-הפעולה בתחום הטכנולוגיה הפיננסית עם שווייץ, במטרה לטפח סביבה מסייעת לחדשנות. לפני חודש השלימה אינטל את רכישת מוביליי - גאווה ישראלית וירושלמית. לא מזמן חתמה סקודה על שיתוף-פעולה עם מיזמי היי-טק ישראלים בתחום התחבורה. אלה הן דוגמאות לכך שההון האנושי, המשאב החשוב של המדינה, מתגלה ככוח טבע של ממש בעוצמתו וביכולותיו".

לדברי ריבלין, "בשנות הגולה היה העם היהודי ברובו שייך לבעלי מקצועות חופשיים. נהפכנו לסוחרים, בנקאים, מורים, מרצים, ולעיתונאים והוגי דעות. הציונות הביאה את ההבנה שמדינה בונים לא רק בראש אלא גם בידיים. צריך להפשיל שרוולים. כך האמינו אבות הציונות והפכנו לחקלאים ולבנאים והקמנו תעשיות כמו התעשייה הביטחונית. בעשרות השנים האחרונות תשוקת הידע הוציאו תחת ידנו רעיונות נפלאים הלכו והתדלדלו הידיים. חזרנו להיות אנשי רוח ומיעטו בעבודת ידיים. רואים את הפער ברור במדד בלומברג לחדשנות. במדד הזה מראש למדורגת ראשונה בהשקעות במחקר ובפיתוח אבל היא מדורגת נמוך ביכולת ייצור בפריון העבודה וברמת מערכת החינוך וההשכלה שלנו. איננו יכולים להרשות לעצמנו לשמר את הפער הזה. פרס היה מדבר איתי על זה ואומר שאנחנו סוגרים את עצמנו במחסומים. 

"צריכים ליישם רעיונות להמציא מחדש את הידיים הפעילות. המוחות נמצאים כאן. החברה הערבית והחרדית סובלות מתת-ייצור בתעשיית ההיי-טק, וכאן - ברור לכולנו - טמון הפתרון. המדען הראשי ציין כי הסטודנטים הערבים לומדים במקצועות רלוונטיים לתחום נתון שנמצא בעלייה של עשרות אחוזים. ניתן לציין את עלייה בשיעור הערבים המועסקים בהיי-טק מ-0.5 ב2008 ליותר מ4 אחוז ב2017. נעשים מאמצים גדולים וקטנים בהכשרה ותעסוקה במסגרת המיזם תקווה ישראלית. פתיחת מרכזי היי-טק בקהילה החרדית היא אחת הדוגמאות לכך. אבל זה עדיין לא מספיק". 

הנשיא הוסיף כי "הבוקר התפרסם שהכלכלן הראשי ומשרד העבודה שהשתלטות בהיי-טק הישראלי היא פונקציה של מצב סוציו-אקונומי משפחתי ומגורים ולא פועל יוצא של עבודה קשה חייבים לשנות את זה. דרושה תכנית עבודה ברורה ומעשית. בינואר השנה אישרה הממשלה את תכנית ההיי-טק לעידוד ההון האנושי. תכנית חשובה שקוראת את המציאות נכונה. תכנית שמבינה כי הצורך הבוער במתכנתים ובמפתחים הוא צורך לאומי. לא פחות. תכנית שמבינה שצריך להשקיע בהכשרות ובהשמה כמותית ואיכותית. נדרש שילוב כוחות של כל מי שהמדינה הזו ועתידה יקרים ללבו. קורא לכל מי שיושב בקהל לגרום לתעשיות הישראליות החדשניות להמשיך ולהיות עמוד האש של המחנה עוד שנים ארוכות ורבות, זו הייתה אמונתו של פרס, וכעת זה בידנו".

לכתבה הקודמתיו"ר סיסקו בכנס לזכר פרס: חצי מהמשרות היום יאבדו רלוונטיות