תעודות סל וקרנות נאמנות מחקות: לקראת רפורמה גדולה

בקרוב יהפכו תעודות הסל (ETN) - מוצר התחייבותי יוצא דופן למדי בעולם הרחב של התעשייה הפסיבית - לקרנות סל (ETF) או לקרנות מחקות ■ לקראת הרפורמה הזו נבדוק את המגמות של זרימת הכספים אל התעשייה הפסיבית וממנה, ובפעם הבאה נשווה אותה לתעשייה האקטיבית

תעשיית הקרנות/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
תעשיית הקרנות/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

לקראת סוף 2017 ועד אפריל 2018 אמורה להתבצע רפורמה גדולה בתחום תעשיית הקרנות בישראל. לקראת הרפורמה, אנחנו מקדישים שתי כתבות לתעשייה הפסיבית, תוך השוואת המגמות בתוכה בין תעודות הסל לבין הקרנות המחקות, והשוואה בינה לבין התעשייה האקטיבית. הבדיקות האלה מעלות כמה ממצאים מעניינים מאוד על התייחסות היועצים והציבור לשתי התעשיות המתחרות על כספו.

עיקרה של הרפורמה: המכשיר של תעודות סל (ETN), שהוא במהותו מוצר התחייבותי - די יוצא דופן בעולם הרחב של התעשייה הפסיבית - אמור להפוך לקרן סל (ETF), או לקרן מחקה, שהיא במהותה גם כן מכשיר עוקב מדד, אבל כזה שאינו התחייבותי (למעט מקטע מזערי), אלא מבוסס על מאמץ מיטבי (Best Effort) להשיג את תשואת המדד.

המניע לרפורמה - החשש של רשות ני"ע מכשל בניהול תעודות הסל, ומאפשרות של חוסר יכולת פיננסית לפצות את המשקיעים על כשל שכזה. הקטע ההתחייבותי שנותר הוא בגבולות של 0.1% עד 0.3% בלבד.

במסגרת הרפורמה, תעודות הסל של היום ייהפכו לקרנות נאמנות לכל דבר, בדומה לקרנות הנאמנות המחקות. ההבדל העיקרי בין שני המכשירים יהיה, שקרנות מחקות שיעדיפו להישאר כאלה, ולא להפוך לקרנות סל, "ייסחרו" פעם ביום, עם שער אחד ביום (בדומה למצב כיום, וגם למצב בקרנות הנאמנות האקטיביות), בעוד שקרנות הסל ייסחרו במהלך כל יום המסחר, תוך מעורבות של עושי שוק. כך "תתיישר" התעשייה הפסיבית בישראל עם המקובל בעולם.

מעניין לציין, שבשנים האחרונות המגמה שמאפיינת את התעשייה הפסיבית בישראל שונה מן המגמות בתעשייה המקבילה בעולם. בעוד שבעולם, ובעיקר בארה"ב, יש זרימת כספים למוצרים עוקבי מדד (ETF), לעיתים על חשבון הקרנות האקטיביות, הרי שבישראל, אחרי הרבה שנים של פריחה, יש יציאה של כספים מהתעשייה הפסיבית לעומת כניסת כספים לתעשייה האקטיבית.

יש לכך כמה הסברים, והעיקרי שבהם קשור לביצועים העודפים של הקרנות האקטיביות בשנתיים-שלוש האחרונות, בהשוואה לקרנות הפסיביות, בעיקר בזירה של הקרנות המתמחות במניות בישראל (ר' ערך פארמה, ועוד). ייתכן שגם העובדה שרכישת קרנות נאמנות אקטיביות ומכירתן אינן כרוכות בעמלת קנייה ומכירה, בעוד שרכישת תעודות סל, או קרנות מחקות, ומכירתן, מחייבות עמלות כאלה, משפיעה על התנהגות המשקיעים.

לצד השוני הזה במגמה בישראל מול העולם, יש גם שוני במגמה בתוך התעשייה הפסיבית בישראל - בין הקרנות המחקות לבין תעודות הסל. בעוד שהתעשייה הצעירה יחסית של הקרנות המחקות נהנתה בשנים האחרונות, בדרך כלל, מזרימה של כספים, הרי שתעשיית תעודות הסל, הוותיקה הרבה יותר, שכאמור אמורה לעבור טרנספורמציה, סובלת מיציאת כספים.

להערכתנו, ההעדפה של הקרנות המחקות נובעת מדמי הניהול הנמוכים מאוד שלהן, ולעיתים אפסיים, וכן מרתיעה מסוימת של חלק מן היועצים ממוצר התחייבותי, והעדפה של מוצר שמבוסס על "מאמץ מיטבי", ושהכנסותיו (למשל, מדמי השאלה) מגיעות לקרן, כלומר, למשקיעים. מעבר לכך, בתעודות סל קיימת הסוגייה של פער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה, ויועץ שמבקש לרכוש ללקוחותיו תעודת סל במחיר נוח יותר, צריך כיום להתקשר לחדר המסחר של החברה לניהול תעודות סל, מה שמקשה על רכישתן. כמו כן, אי אפשר להתעלם מן העובדה שנכסי תעשיית תעודות הסל עדיין גבוהים בהרבה מנכסי הקרנות המחקות, כך שהמלאי הגבוה יותר שלהן חשוף יותר לפדיונות. נכון להיום, הנכסים המנוהלים בתעודות הסל גבוהים יותר מפי שלושה מהנכסים המקבילים של הקרנות המחקות.

תעודות וקרנות מנייתיות בארץ ובחו"ל

ב-2016 נרשמו פדיונות בקטגוריה זו בתעודות הסל המתמחות במניות בישראל: 345 מיליון שקל, שהיוו כ-1.3% מסך נכסי קטגוריה זו. מגמה זו התעצמה מאוד מאז תחילת 2017, ורק בתוך שמונה חודשים נפדו לא פחות מ-5 מיליארד שקל, שהיוו כמעט 19% מנכסי הקטגוריה בתחילת השנה.

בתעודות הסל המתמחות במניות בחו"ל נרשם ב-2016 פדיון ענק של כ-5.7 מיליון שקל, שהיווה 14.1% מסך נכסיהן בראשית 2016, אבל כאן התחולל שינוי לטובה, וב-2017 הן הצליחו לגייס 1.1 מיליארד שקל.

לעומת ממצאים אלה, הקרנות המחקות המנייתיות המתמחות בישראל נהנו מכניסת כספים זעירה ב-2016 (89 מיליון שקל), וב-2017 גייסו עד כה סכום קטן אף הוא, של 52 מיליון שקל.

בקרנות המחקות המתמחות במניות בחו"ל נכנס סכום גדול מאוד של 966 מיליון שקל ב-2016 (הרבה יותר מהמנייתיות בישראל), ומגמה זו התחזקה ב-2017, ועד לסוף אוגוסט הן כבר גייסו 1.2 מיליארד שקל.

תעודות וקרנות אג"חיות בארץ ובחו"ל

קבוצה זו כוללת קרנות שמתמחות באג"ח מדינה, קרנות המתמחות באג"ח קונצרניות, קרנות אג"ח כללי וקרנות שקליות. בתעודות הסל מוגדרות הקטגוריות באופן "גס" יותר - אג"ח בארץ וסל מדדים.

בשני המכשירים הפסיביים - תעודות סל וקרנות מחקות - נרשמה ב-2016 יציאת כספים ניכרת של קרוב ל-2.2 מיליארד שקל ושל קרוב ל-3.8 מיליארד שקל בהתאמה, ומגמה זו נמשכה בעוצמה גם מאז תחילת 2017: פדיון של קרוב ל-1.5 מיליארד שקל מתעודות הסל ושל יותר מ-2.3 מיליארד שקל מהקרנות המחקות.

אג"ח חו"ל: זוהי קטגוריה קטנה יחסית בכל אחד משני המכשירים. בקטגוריה זו המגמה בתעודות הסל ובקרנות המחקות הייתה זהה. כניסת כסף לשני המכשירים בשנת 2016 (572 מיליון שקל ו-115 מיליון שקל) בהתאמה, ויציאת כסף ב-2017 בסכום של 423 מיליון שקל ו-151 מיליון שקל בהתאמה, וזאת על רקע הייסוף המסיבי של השקל מאז תחילת השנה הנוכחית.

וכיצד עומדות המגמות הללו בתעשייה הפסיבית מול אלו בתעשייה האקטיבית? על כך בכתבה הבאה.

■ הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש ויו"ר מיטב דש קרנות נאמנות בע"מ. אין לראות באמור מתן ייעוץ/שיווק השקעות והאמור אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

גיוסים ופדיונות
 גיוסים ופדיונות

נכסי הקרנות
 נכסי הקרנות