האם "אלטרנטיבה לגרמניה" תפוצל לשתי סיעות נפרדות?

יושבת הראש של "אלטרנטיבה לגרמניה", פראוקה פטרי, הטילה היום (ב') פצצה פוליטית - פחות מ-24 שעות אחרי ההישג חסר התקדים של המפלגה בבחירות הכלליות - כשהודיעה שלא תשב בפרלמנט מטעם המפלגה בשל "חילוקי דעות" אידיאולוגיים. פטרי, ד"ר לכימיה כמו הקאנצלרית אנגלה מרקל, נחשבה למנהיגת החלק המתון יותר במפלגה וכיהנה כיושבת הראש שלה לצד יירג מויתן. הודעתה פותחת פתח להתפצלות מהירה של המפלגה לשתי סיעות נפרדות ומטלטלת את המערכת הפוליטית.

פטרי, שהשתתפה בבוקר במסיבת עיתונים לצד ראשי המפלגה, חיכתה שהמיקרופון יגיע אליה לדבריה הראשונים לאחר הבחירות, ואז הודיעה לקהל העיתונאים: "החלטתי לאחר מחשבה רבה שלא אשב בבונדסטאג כחלק מה-AfD". היא אמרה כי יש להתייחס ל"חילוקי דעות" בתוך המפלגה ועזבה את הבמה. כרגע, לא ברור כמה מבין 93 חברי הפרלמנט החדשים של המפלגה, אם בכלל, יצטרפו אליה.

בכל מקרה, ביום שאחרי בחירות 2017 בגרמניה התברר עד כמה הצליחה מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) לצבור תמיכה משמעותית במערכת הבחירות, במיוחד במזרח לשעבר של המדינה, המתמודד עם בעיות אבטלה, חוסר השקעה ונטישת צעירים.

אחד מכל ארבעה גברים במזרח גרמניה לשעבר הצביע בעבור "אלטרנטיבה לגרמניה", והיא היתה המפלגה הפופולרית ביותר בקרב מגזר זה. זהו הישג חסר תקדים למפלגה, שנוסדה רק לפני ארבע שנים. ברחבי גרמניה זכתה המפלגה לתמיכה של 13%, שמשמעותם 94 נציגים של המפלגה בפרלמנט הגרמני. בחינה של מגמות ההצבעה בכל גרמניה העלתה כי מיליון ממצביעי ה-AfD הצביעו בבחירות הקודמות ל-CDU, חצי מיליון הצביעו ל-SPD וכ-400,000 הצביעו ל"די לינקה", מפלגת שמאל.

ד"ר אלכסנדר גאולנד, אחד משני ראשי הרשימה בבחירות - שדבריו דקות לאחר פרסום המדגמים בהם הבטיח "נרדוף אחרי ה-CDU, נרדוף אחרי אנגלה מרקל, נרדוף אחריה ללא הפסקה ונחזיר לעצמנו את המדינה שלנו" שודרו שוב ושוב בטלוויזיה - אמר כי ההצלחה של מפלגתו לא נובעת רק ממשבר הפליטים, ומהחלטתה של מרקל לפתוח את הגבולות בקיץ 2015. "זה לא רק משבר הפליטים, זה לא רק משבר היורו, לציבור נמאס שאין אופוזיציה בבונדסטאג, כמו פעם", אמר גאולנד בתכנית טלוויזיה שבה התארח אחרי פרסום התוצאות. הוא הבטיח כי מפלגתו תפעל בדרכים דמוקרטיות. מרקל, מצדה, הבטיחה "לזכות מחדש" בקולות שהלכו ימינה, למפלגה הפופוליסטית, המתנגדת להגירה ולאיסלאם.

האופציה הקואליציונית היחידה העומדת בפני מרקל, מלבד ממשלת מיעוט, היא גיבוש מה שמכונה בגרמניה "קואליציית ג'מייקה" - שילוב בין ה-CDU/CSU (שקיבלו יחד כ-33%) לבין הליברלים (FDP) והירוקים. הכינוי נובע מהשילוב שיוצרים צבעי המפלגות, היוצר את דגל האי הקריבי. הליברלים יכולים גם הם להיחשב כהפתעת הבחירות, עם יותר מ-10% מקולות הבוחרים לאחר שכלל לא נכנסו לפרלמנט בבחירות הקודמות, המיוחסים בעיקר להנהגה הכריזמטית של כריסטיאן לינדנר ולמיאוס בציבור הגרמני מהקואליציה הגדולה ששלטה בגרמניה בשמונה מתוך 12 השנים האחרונות. עצם העובדה שזו האפשרות היחידה העומדת בפני הקאנצלרית, וכי כוחה הפוליטי בבחירות אלה נחלש, צפויה להשפיע גם על האיחוד האירופי וגם על היורו.

בכל מקרה, קואליציית "ג'מייקה" תיצור מדיניות פנים וחוץ שונה בגרמניה. הליברלים הם באופן ברור בעד תחרות עסקית, הפרטה ומסים נמוכים יותר, בעוד הירוקים (שקיבלו 9% מהקולות) צפויים לשים בראש סדר היום את נושא הסביבה, שיכול להשליך על תחומי האנרגיה ועל תעשיית הרכב הגרמנית. נושאים אלה יידונו בפרוטרוט ויסוכמו מראש בשבועות של משא ומתן בין המפלגות, עוד לפני שהן יחתמו על הסכם קואליציוני, כפי שנהוג בגרמניה. מרקל אמרה אתמול כי היא סבורה שניתן יהיה לגבש את הקואליציה עוד לפני חג המולד.

בפאנל ראשי המפלגות שכונס היישר אחרי תוצאות הבחירות, מול מצלמות הטלוויזיה, חלק מהמסורת הדמוקרטית של גרמניה, התנצחו ביניהם בעדינות ראש הליברלים לינדנר ואחת משני מנהיגי הירוקים, קתרין גרינג-אקארדט, שהבטיחה לשים את נושא ההגנה על הסביבה במרכז השיחות הקואליציוניות. כקאנצלרית, למרקל ניתנה הזכות לומר את דברי הסיכום בפאנל, שגלש להתקפות אישיות ולהאשמות הדדיות, "הניסיון שלי לימד אותי כי כוח אמיתי נובע מרוגע", אמרה, ושלחה את ראשי המפלגות לנוח לפני שיתחילו המגעים הקואליציוניים.